אוֹצָרוֹת
1970 04 ביוני

יוסף, שמשרת במילואים במלחמת ההתשה, מתגעגע לאישתו ולבתו

יוסף זינו בסיס צבאי פורסם על ידי אורלי אילני

כתב היד

2 דפי המכתב

סיפור רקע

בדרכו חזרה למוצב יוסף עובר בבית שאן בדיוק בבוקר שהעיירה הופגזה. הוא מתאר את הרחובות הריקים מאדם ותוהה כיצד התושבים מחזיקים מעמד ואינם בורחים. המסקנה שלו היא שצריך למצות את החיים ככל האפשר. בהמשך המכתב הוא חוזר על אהבתו לאשתו ליזה ולבתו ענת, שהייתה אז בת חמש, ומבקש מהן להחזיק מעמד. יוסף כותב לענת שיבוא יום והיא תעריך את אימה שגידלה אותה בשנים שהוא שירת הרבה במילואים. מכתב זה נכתב לפני הולדתו של עופר בשנת 1971, ולכן הוא איננו מוזכר בו. ענת, שנולדה בשנת 1965, הייתה אז ילדה קטנה, ואימה סיפרה לה שכאשר אביה חזר הביתה היא אהבה לעמוד לידו כשהתגלח ולשיר לו שיר. יוסף זינו נולד בשנת 1939 והיה בעל חנות לחלקי חילוף למשאיות. הוא לחם במלחמת ששת הימים, במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים ונעדר חודשים ארוכים מן הבית. במכתביו לאשתו עליזה ולילדיו

בדרכו חזרה למוצב יוסף עובר בבית שאן בדיוק בבוקר שהעיירה הופגזה. הוא מתאר את הרחובות הריקים מאדם ותוהה כיצד התושבים מחזיקים מעמד ואינם בורחים. המסקנה שלו היא שצריך למצות את החיים ככל האפשר. בהמשך המכתב הוא חוזר על אהבתו לאשתו ליזה ולבתו ענת, שהייתה אז בת חמש, ומבקש מהן להחזיק מעמד. יוסף כותב לענת שיבוא יום והיא תעריך את אימה שגידלה אותה בשנים שהוא שירת הרבה במילואים. מכתב זה נכתב לפני הולדתו של עופר בשנת 1971, ולכן הוא איננו מוזכר בו. ענת, שנולדה בשנת 1965, הייתה אז ילדה קטנה, ואימה סיפרה לה שכאשר אביה חזר הביתה היא אהבה לעמוד לידו כשהתגלח ולשיר לו שיר. יוסף זינו נולד בשנת 1939 והיה בעל חנות לחלקי חילוף למשאיות. הוא לחם במלחמת ששת הימים, במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים ונעדר חודשים ארוכים מן הבית. במכתביו לאשתו עליזה ולילדיו ענת ועופר הוא מציף את הגעגועים העזים אליהם, ובסיומם מופיעות האותיות "א.א.א.מ.מ.מ", קיצור של המילים "אני אוהב אותך מאוד מאוד מאוד". יוסף נפטר בשנת 2017. בתו ענת העבירה את המכתבים ששמרה כל השנים לפרויקט אוצרות.

כתב היד

עמוד 1/2

4.6.70

[עמוד 1]
ליקירותי עליזה וענת.
שלום רב לכן יקירותי, איך המרגש, אני מתאר לי
משום שגם אני מרגיש "זיפט" לאחר שהחופשה שלי נגמרה
ואני הייתי חייב לחזור "לחור" הזה.
אבל אל תקוה הכל יהיה בסדר אני מבטיח. אני אשמור
על עצמי היטב למענכין – אם תשמרו אתן על
עצמכין למעני.
ליזה יקירה הגעתי למוצב לאחר שעברתי דרך
בית שאן. עד כמה שידוע לך בדיוק באותו בקר [בוקר]
בית שאן הופגזה ואני ומוטי היינו ליד מקום הפיצוץ.
תארי לך איזו הרגשה זו היתה. הרחובות היו
ריקים מאנשים ממש כמו במצב מלחמה, פלא
שהתושבים שם מחזיקים מעמד. ולא בורחים משם.
אבל יקירותי זה המצב ואלו החיים בזמן כזה.
אבל, אנחנו חייבים למצות מהחיים כל כמה שנוכל
ואני משכנע שנוכל לזאת, ולההדור לנו את
משפחתנו, אני בטוח שכל אחד משלושתנו (אפילו הרביעי)
יעשה את מיטב מאמציו שנמשיך להיות משפחה
מאוחדת ומאושרת כמו שהיינו ואפילו יותר.
והעיקר עיקר חמודותי מה שלומכין, אני חושב
]עמוד 2]
שזה יהיה מגחך לספר לך עד כמה שאני מתגעג [מתגעגע]
אלכין…
ענת החמודה והשובבה שמרי למעננו על אמא
כאשר תגדלי ותהיה [ותהיי] לבחורה נאה ויפהיפיה אני
יודע שאת ואני נודה לאמא על שגדלה אותך
לכך.. לכן הבה ונשמור עליה משום ששנינו
אוהבים אותה בצורה היחידה שאפשר לאהוב
הצורה הגדולה ביותר שידעו עליה עד כה.
אני שולח לך חמודי צרור נשיקות ומחבק אותך
חזק חזק…
ליזה וענת החמודות אני כרגע תורן במטבח
זו עבודה קשה אבל שכרה בצדה, משום שלא
חשים בזמן שעובר ורק זה נחוץ לי פה.
אני שולח את המכתב עם חבר שיוצא לחפשה, וכך אני
אשלח תמיד בדאר אזרח זה יגיע מהר יותר.
אבל אתן תכלנה לשלוח רק בד.צ אז לכן שלחנה
הרבה הרבה מכתבים, שאני אוכל לקרוא בהם, וכך אני
אוכל להיות אתכין בקשר (היחידי שישנו עכשיו) אבל זה ישכיך
לי במקצט את געגועי העזים לראותכין.
לילזה וענת היקרות מכל נשיקות חמות.
אתן תמיד לנגד עיני.
יוסי
א.א.אותכין.מ.מ [אני אוהב אתכן מאוד מאוד]

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: יוסף זינו
מיקום: בסיס צבאי
תאריך: 04.06.1970

מקבל/ת המכתב

שם: משפחת זינו
מיקום: יפו

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/2

4.6.70

[עמוד 1]
ליקירותי עליזה וענת.
שלום רב לכן יקירותי, איך המרגש, אני מתאר לי
משום שגם אני מרגיש "זיפט" לאחר שהחופשה שלי נגמרה
ואני הייתי חייב לחזור "לחור" הזה.
אבל אל תקוה הכל יהיה בסדר אני מבטיח. אני אשמור
על עצמי היטב למענכין – אם תשמרו אתן על
עצמכין למעני.
ליזה יקירה הגעתי למוצב לאחר שעברתי דרך
בית שאן. עד כמה שידוע לך בדיוק באותו בקר [בוקר]
בית שאן הופגזה ואני ומוטי היינו ליד מקום הפיצוץ.
תארי לך איזו הרגשה זו היתה. הרחובות היו
ריקים מאנשים ממש כמו במצב מלחמה, פלא
שהתושבים שם מחזיקים מעמד. ולא בורחים משם.
אבל יקירותי זה המצב ואלו החיים בזמן כזה.
אבל, אנחנו חייבים למצות מהחיים כל כמה שנוכל
ואני משכנע שנוכל לזאת, ולההדור לנו את
משפחתנו, אני בטוח שכל אחד משלושתנו (אפילו הרביעי)
יעשה את מיטב מאמציו שנמשיך להיות משפחה
מאוחדת ומאושרת כמו שהיינו ואפילו יותר.
והעיקר עיקר חמודותי מה שלומכין, אני חושב
]עמוד 2]
שזה יהיה מגחך לספר לך עד כמה שאני מתגעג [מתגעגע]
אלכין…
ענת החמודה והשובבה שמרי למעננו על אמא
כאשר תגדלי ותהיה [ותהיי] לבחורה נאה ויפהיפיה אני
יודע שאת ואני נודה לאמא על שגדלה אותך
לכך.. לכן הבה ונשמור עליה משום ששנינו
אוהבים אותה בצורה היחידה שאפשר לאהוב
הצורה הגדולה ביותר שידעו עליה עד כה.
אני שולח לך חמודי צרור נשיקות ומחבק אותך
חזק חזק…
ליזה וענת החמודות אני כרגע תורן במטבח
זו עבודה קשה אבל שכרה בצדה, משום שלא
חשים בזמן שעובר ורק זה נחוץ לי פה.
אני שולח את המכתב עם חבר שיוצא לחפשה, וכך אני
אשלח תמיד בדאר אזרח זה יגיע מהר יותר.
אבל אתן תכלנה לשלוח רק בד.צ אז לכן שלחנה
הרבה הרבה מכתבים, שאני אוכל לקרוא בהם, וכך אני
אוכל להיות אתכין בקשר (היחידי שישנו עכשיו) אבל זה ישכיך
לי במקצט את געגועי העזים לראותכין.
לילזה וענת היקרות מכל נשיקות חמות.
אתן תמיד לנגד עיני.
יוסי
א.א.אותכין.מ.מ [אני אוהב אתכן מאוד מאוד]

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: יוסף זינו
מיקום: בסיס צבאי

מקבל/ת המכתב

שם: משפחת זינו
מיקום: יפו

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות