אוֹצָרוֹת
1970 25 ביוני

יוסף, שנלחם במלחמת ההתשה, מתגעגע לאשתו ולבתו ומצפה לסיום שירות המילואים

יוסף זינו בסיס צבאי פורסם על ידי אורלי אילני

כתב היד

2 דפי המכתב

סיפור רקע

קשה לתפוס קו כדי להתקשר הביתה והביקור הקצר בבית רק הגביר את הגעגועים של יוסף לאשתו עליזה ולבתו ענת. דווקא כשסוף השירות במילואים מתקרב, סבלנותו פוקעת, והוא סופר את הזמן שנותר כל רבע שעה. בינתיים הוא מחכה למכתבים מהבית והרבה. יוסף זינו נולד בשנת 1939 והיה בעל חנות לחלקי חילוף למשאיות. הוא לחם במלחמת ששת הימים, במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים ונעדר חודשים ארוכים מן הבית. במכתביו לאשתו עליזה ולילדיו ענת ועופר הוא מציף את הגעגועים העזים אליהם, ובסיומם מופיעות האותיות "א.א.א.מ.מ.מ", קיצור של המילים "אני אוהב אותך מאוד מאוד מאוד". יוסף נפטר בשנת 2017. בתו ענת העבירה את המכתבים ששמרה כל השנים לפרויקט אוצרות.

קשה לתפוס קו כדי להתקשר הביתה והביקור הקצר בבית רק הגביר את הגעגועים של יוסף לאשתו עליזה ולבתו ענת. דווקא כשסוף השירות במילואים מתקרב, סבלנותו פוקעת, והוא סופר את הזמן שנותר כל רבע שעה. בינתיים הוא מחכה למכתבים מהבית והרבה. יוסף זינו נולד בשנת 1939 והיה בעל חנות לחלקי חילוף למשאיות. הוא לחם במלחמת ששת הימים, במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים ונעדר חודשים ארוכים מן הבית. במכתביו לאשתו עליזה ולילדיו ענת ועופר הוא מציף את הגעגועים העזים אליהם, ובסיומם מופיעות האותיות "א.א.א.מ.מ.מ", קיצור של המילים "אני אוהב אותך מאוד מאוד מאוד". יוסף נפטר בשנת 2017. בתו ענת העבירה את המכתבים ששמרה כל השנים לפרויקט אוצרות.

כתב היד

עמוד 1/2

יום חמישי 25.6.70

[עמוד 1]
ליקירותי שלום רב.
יקירותי ככל שהזמן מתקרב לקיצו, כך סבלנותי
פוקעת לאט לאט, לא זכור לי אפילו בשרות
מילואים קודם שכל כך התגעגעתי אליכין, אני
חושב גם שזה בגלל החופש הקצר, באתי ליום
ראיתי אתכין והייתי חייב לחזור. וזה מה ששובר
אותך. אבל אנחנו פה סופרים את הימים
ואני חושב שאנחנו סופרים אותם כל 1/4 שעה
עוד שבעה ימים וחסל. ואז (נוכל) נהיה יחדיו.
חוץ מזה אנא אל דאגה שלומי בסדר גמור
אני לא מקבל כבר מכין מכתבים מדוע?
כתבו אנא.
אני מנסה להתקשר אתכין טלפונית אבל זה
קשה אולי אחרי שבת אני אוכל לתפוס קו.
ליזה יקירתי אהובתי. מה שלומך, ואיך היד
האם בקרת אצל הרופה [רופאה], במדה ולא תגשי
בהקדם האפשרי.
עכשיו את השובבה הקטנה. יקירתי הקטנה
מה שלומך, ואיך את משגיחה על אמא
[עמוד 2]
וכמובן על עצמך את, אל תסתובבי בשמש בלי כובע
כמו כן מדוע את לא כותבת לי מכתב או
מציירת לי ציור, אני אשמח מאוד אם תשלחי
לי. ובכן אני מקוה שאתן תקראנה את מכתבי
לקראת שבת ובמחשבתכין ובאותו מעמד
תוכלו לומר יחד אתי עוד 4 ימים וזהו.
יקירותי זה יותר מדי, באמת.
אבל אל דאגה אני שומר על עצמי אך ורק למענך
זכרו זאת ואנא החזרנה לי באותה מידה
אני מודה לכן.
כמו כן אני חשבתי ברגע זה שהימים
(אולי לא) אבל עוברים יותר מהר אלוואי [הלוואי],
היום יוצא משהוא מהחברה לחופש, והוא ישלשל
את המכתב לת.ד. כך שאני מקוה שתקבלו
אותו מהר.
במידה ולא אכתוב אל דאגה אולי מפני
שזה הסוף או שאני מחכה בכליון עינים לסוף.
אבל זה לא קשור בכין [בכן] אתן המשכינה לכתוב
ולכתוב הרבה, אני אשתדל לכתוב, בשבת.
מתגעגע ואוהב אותכין מאוד.
להתראות
יוסי
א.א.אותכן.מ.מ.מ [אני אוהב אתכן מאוד מאוד מאוד]

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: יוסף זינו
מיקום: בסיס צבאי
תאריך: 25.06.1970

מקבל/ת המכתב

שם: משפחת זינו
מיקום: יפו

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/2

יום חמישי 25.6.70

[עמוד 1]
ליקירותי שלום רב.
יקירותי ככל שהזמן מתקרב לקיצו, כך סבלנותי
פוקעת לאט לאט, לא זכור לי אפילו בשרות
מילואים קודם שכל כך התגעגעתי אליכין, אני
חושב גם שזה בגלל החופש הקצר, באתי ליום
ראיתי אתכין והייתי חייב לחזור. וזה מה ששובר
אותך. אבל אנחנו פה סופרים את הימים
ואני חושב שאנחנו סופרים אותם כל 1/4 שעה
עוד שבעה ימים וחסל. ואז (נוכל) נהיה יחדיו.
חוץ מזה אנא אל דאגה שלומי בסדר גמור
אני לא מקבל כבר מכין מכתבים מדוע?
כתבו אנא.
אני מנסה להתקשר אתכין טלפונית אבל זה
קשה אולי אחרי שבת אני אוכל לתפוס קו.
ליזה יקירתי אהובתי. מה שלומך, ואיך היד
האם בקרת אצל הרופה [רופאה], במדה ולא תגשי
בהקדם האפשרי.
עכשיו את השובבה הקטנה. יקירתי הקטנה
מה שלומך, ואיך את משגיחה על אמא
[עמוד 2]
וכמובן על עצמך את, אל תסתובבי בשמש בלי כובע
כמו כן מדוע את לא כותבת לי מכתב או
מציירת לי ציור, אני אשמח מאוד אם תשלחי
לי. ובכן אני מקוה שאתן תקראנה את מכתבי
לקראת שבת ובמחשבתכין ובאותו מעמד
תוכלו לומר יחד אתי עוד 4 ימים וזהו.
יקירותי זה יותר מדי, באמת.
אבל אל דאגה אני שומר על עצמי אך ורק למענך
זכרו זאת ואנא החזרנה לי באותה מידה
אני מודה לכן.
כמו כן אני חשבתי ברגע זה שהימים
(אולי לא) אבל עוברים יותר מהר אלוואי [הלוואי],
היום יוצא משהוא מהחברה לחופש, והוא ישלשל
את המכתב לת.ד. כך שאני מקוה שתקבלו
אותו מהר.
במידה ולא אכתוב אל דאגה אולי מפני
שזה הסוף או שאני מחכה בכליון עינים לסוף.
אבל זה לא קשור בכין [בכן] אתן המשכינה לכתוב
ולכתוב הרבה, אני אשתדל לכתוב, בשבת.
מתגעגע ואוהב אותכין מאוד.
להתראות
יוסי
א.א.אותכן.מ.מ.מ [אני אוהב אתכן מאוד מאוד מאוד]

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: יוסף זינו
מיקום: סיני
תאריך: 1973-10-17

מקבל/ת המכתב

שם: משפחת זינו
מיקום: יפו

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות