יורם קניוק הפצוע כותב להוריו מבית החולים

יורם קניוק בית הכרם, ירושלים פורסם על ידי יהונתן בנחיון

שיתוף הדפסה

כתב היד

לצפייה במכתב ובתמלול

4 דפי המכתב

סיפור רקע

הסופר והצייר יורם קניוק (1930-2013) היה נער צעיר בתקופת מלחמת העצמאות. ב-1947, כשהיה בן 17 וחצי, פרש מלימודי התיכון שלו והצטרף לשורות הפלמ"ח. השתתף במספר קרבות במלחמת העצמאות, ביניהם בקרב על מנזר סן סימון, בו נפצע במהלך הלחימה בהר ציון. הוא שהה בבית החולים בבית הכרם, ומשם כתב להוריו שבתל אביב.

תודה למכון גנזים על המכתב.

נושאים:

סופרות וסופרים מלחמת העצמאות

תגיות:

בית הכרם הר ציון יורם קניוק מכון גנזים מלחמת העצמאות משה קניוק קרב סן-סימון שרה קניוק

ארועי התקופה
כתב היד
פרטי המכתב
גלריה
מכתבים קשורים

ארועי התקופה

1940

1949

כתב היד

עמוד 1/4

30.5.48

בֵּית-הַכֶּרֶם ירושלים –

שְׁלוֹמוֹת לכם יְקָרִים….

מוּזר שאני כּותב מכתב זה מבּית הַבְרָאָה כּשְרָגְלִי מגוּבֶּסֶת כּוּלָה אוּלם אצלינוּ הרי גישה חופשית ולא אמא ולא אבא לא יפרצוּ בבּכיות אם קבלתי כּדוּר ברגל ויש לי שבר בעצם ורק בעוד חוֹדְשָיִים אוּכָל שוּב להָלֶךְ כּאָחָד האדם וּבֵינָתָיים אני מדָדֶה עם מקל של איזה עָרָבּוּש אוּמלל שנפח נפשו. בּקטמון וְנִדְמֶה לְעָצְמִי כְּמִין לא יוּצְלָח אוֹ סבּא עלוּב אך מעליהם עוד יהיה טוֹב.

אָשֶר לי מצב הרוּח השתפּר אתמול משבּאתי לכאן מבּית החולים שבּו בּיליתי כּמעט שבועיים עם האחיות הנחמדות והפּצועים בשרוּעים מין עֵרֶב רָב של מקרים של ריטוּשים של חצאי אדם רבעי אדם תינוקות שנפצעוּ מִרְסִיסִים (אֶחָד בֶּן שָנָה וָחֵצִי שְכָּל מִשְפָחְתוֹ נהרגה) אתה שוכב ויכול לדעת את כּל תולדות

עמוד 2/4

ירושלים, סביבותיה והדרך במשך חודשיים, זה נפצע ברמת רחל וזה בּבָּאבְּ אֶל וואד וְזֶה בנבּי סמוּאל והלזה עדיין שוכב מהקסטל וכו……

אני נפצעתי בהתפּרצות להר ציוֹן איזה מוּחמד אוֹ אחמד מעבר הירדן בּעל כָּפִיָה אָדוּמָה כַּדָּם לא מצא לוֹ ג'ובְּ אחֵר אלא לבוא להציל את פלשתינה ולתקוע לי את הכּדוּר הזה את הצחוק שלוֹ אני אזכּוֹר כּל חיי (הוּא צחק מלמעלה) ולאחר מכֶּן הרגו אותו היה אצלוֹ מכתב אהבה באנגלית מבּחורה בסוּריה, את ההיא יש לי חשק פעם לִרְאוֹת, מה דעתכם???……

בבית החולים קשה היה לראות את המבקרים מִשְאוֹתְךָ בּאות לבקר רק קצינות הסעד הַמֵבִיאוֹת סִיגָרְיוֹת (גם זה כּבר אין פה אָגָב עָל הַמָּצָב פּה בירושלים קשה לדבּר כּשאבוא אספר לכן על פּרשת ירושלים דברים שאתם כּלל לא יכולים להעלות בדמיונכם איך אוחזים אנשים אלה את

עמוד 3/4

עצמם משאין אוכל, אין מים, אין חשמל, אין נפט אין בּגדים, אין ניר אין שום דבר פרט לפּגזים שמוּטלים יום ולילה לכל חלקי העיר ואתה אין לך אלא להחבא במקלט וגם זה אינוֹ תענוּג גדוֹל כּי צריך לעמוד בתור לכּוֹס מים ומשרואים הנבלִים תוֹר מיד מוענים הפגזים לשם – פּחד…….

אותי בּקר אבּרשה ארליך ועזר לי הרבה דוד נשאר למעלה בהדסה ואיני יודע מה יהיה הסוף אִתוֹ על כּל פנים שלום שלום ונשיקות לכּולכם משתפּתח הדרך אנחנוּ נסע בשירה הראשונה כּל הפּצועים ושאריות הגדוּד שלנוּ שיש לוֹ כּבר מלאי של למעלה מ-150 הרוגים, ויותר מ-350 פּצועים אינשאללה יהיה טוֹב חבוקים ונשיקות למירלה לרינה ולבּתה לכל המקרים והידידים והמשפּחה עמדוּ יפה בהפצצות ושמרוּ על הבית שלפחות משאבוא הביתה

עמוד 4/4