יזהר בוכמן כותב למשפחתו מן המלחמה, הוא מציין שהביטחון בקרב החיילים גובר, ומספר על הופעת להקת פיקוד דרום
סיפור רקע
באוקטובר 1973 היה יזהר בוכמן צוער בקורס קצינים. בערב שבת, לאחר שבוע ניווטים יצא הביתה לחופשה, אך למוחרת, ביום שבת, שהיה גם יום כיפור, התחילו להתרוצץ שמועות.
יזהר מספר: "לקחתי את הפיז'ו ונסעתי, כן, ביום כיפור לבית ליד מקום ישיבתו של הגדוד שלי – 202. אף שנמצאתי בקורס קצינים ולא הייתי שייך לגדוד, הרגשתי צורך ללכת למקום שהיה הקרוב ביותר לליבי. הפלוגות היו פזורות בכל הארץ. ש.ג, קצת שאלות, מעט תשובות, וחוזרים לת"א... כשחזרתי כבר הגיע הטלפון שהכניס גם אותי לעניינים... ברבות השנים ובשיבושי זיכרון יעידו אנשים שהבינו שפרצה מלחמה. אני זוכר היטב שעד למוחרת בבוקר חשבנו שמדובר ביום קרב שבו האויב מפגיז, מפציץ, אנחנו משיבים אש, ובתום יום־יומיים השקט חוזר."
ב־25.10.73 התפנה יזהר משדה הקרב ושב לבה"ד 1 כדי לגלות שהסבו את פלוגתו לחיל השריון. יזהר ניסה בכל כוחו לחזור לגדוד 202,
יזהר מספר: "לקחתי את הפיז'ו ונסעתי, כן, ביום כיפור לבית ליד מקום ישיבתו של הגדוד שלי – 202. אף שנמצאתי בקורס קצינים ולא הייתי שייך לגדוד, הרגשתי צורך ללכת למקום שהיה הקרוב ביותר לליבי. הפלוגות היו פזורות בכל הארץ. ש.ג, קצת שאלות, מעט תשובות, וחוזרים לת"א... כשחזרתי כבר הגיע הטלפון שהכניס גם אותי לעניינים... ברבות השנים ובשיבושי זיכרון יעידו אנשים שהבינו שפרצה מלחמה. אני זוכר היטב שעד למוחרת בבוקר חשבנו שמדובר ביום קרב שבו האויב מפגיז, מפציץ, אנחנו משיבים אש, ובתום יום־יומיים השקט חוזר."
ב־25.10.73 התפנה יזהר משדה הקרב ושב לבה"ד 1 כדי לגלות שהסבו את פלוגתו לחיל השריון. יזהר ניסה בכל כוחו לחזור לגדוד 202, ואף התחייב לחתום קבע למשך שנתיים, אך דבר לא עזר. רק לאחר מאמצים רבים, ובזכות כישוריו בקריאת מפות. הוא מונה בסופו של דבר למפקד מרכז גיוס חטיבתי. הוא היה אז סג"מ צעיר, וזה היה תפקיד בתקן של סרן. בתפקיד זה עסק יזהר בהקמת מערך גיוס לאנשי מילואים מכל רחבי הארץ.
בזמן המלחמה הרבה יזהר לכתוב למשפחתו על שלומו ועל המאורעות שעבר. כמה חברים טובים נפלו בשדה הקרב, בהם ישי מנדל חברו הטוב של יזהר מאז כיתה א'.
במכתב זה יזהר מספר למשפחתו על שלא הייתה אפשרות להחליף מדים ולבנים במשך שבוע ועל הופעת בידור שנועדה לרומם את רוחם של הלוחמים. עוד הוא מספר להם שקיבל שני מכתבים מילדות ששלחו מכתב לחיילים בחזית.
כתב היד
יום שבת 13.10.73
באותו מקום באותו מצב
ובאותו מצב-רוח. אין שינוי
מהותי פרט לכמה וכמה תזוזות
קטנות שלנו. הביטחון כאן
גובר מיום ליום אבל מתחיל
להמאס מהמצב הזה. מחכים לאות
הזינוק. עבר שבוע מתחילת המלחמה
אנחנו עדיין כאן ללא לבנים ללא גרבים
וללא מדים להחלפה. אמנם החליפו לנו
את המדים המלוכלכים אבל כולם היו
גדולים יותר מדי. ולכן חלק לא החליף.
חצי מלהקת פיקוד דרום הופיעו כאן
אתמול יחד עם חיים בנאי. קיבלנו
מכתב מילדה מקיבוץ גינוסר בזו הלשון: "לחיל
הגיבור! שתמות בשלום למען שלום המדינה!".
ילדה אחרת כתבה: "לחיל האמיץ! שתהרוג
ותשמיד את כל הערבים, ולאלה שישארו
תגיד של נעליך מעל רגליך – וברח!".
יזהר
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
גלריה
כתב היד
יום שבת 13.10.73
באותו מקום באותו מצב
ובאותו מצב-רוח. אין שינוי
מהותי פרט לכמה וכמה תזוזות
קטנות שלנו. הביטחון כאן
גובר מיום ליום אבל מתחיל
להמאס מהמצב הזה. מחכים לאות
הזינוק. עבר שבוע מתחילת המלחמה
אנחנו עדיין כאן ללא לבנים ללא גרבים
וללא מדים להחלפה. אמנם החליפו לנו
את המדים המלוכלכים אבל כולם היו
גדולים יותר מדי. ולכן חלק לא החליף.
חצי מלהקת פיקוד דרום הופיעו כאן
אתמול יחד עם חיים בנאי. קיבלנו
מכתב מילדה מקיבוץ גינוסר בזו הלשון: "לחיל
הגיבור! שתמות בשלום למען שלום המדינה!".
ילדה אחרת כתבה: "לחיל האמיץ! שתהרוג
ותשמיד את כל הערבים, ולאלה שישארו
תגיד של נעליך מעל רגליך – וברח!".
יזהר
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
בטוח שאתם רוצים
להתנתק?