יישוב והקמת המדינה 
חינוך ולימודים 
מסעות וטיולים 
אירועים בהיסטוריה 
מלחמות ישראל 
משפחה ויחסים 
חגים ומועדים 
תרבות 
מפורסמים 
ארצות ערב והאסלאם יזהר בוכמן מספר למשפחתו שלראשונה חלצו נעליים והורידו חולצות בזמן המלחמה, וכן על הדי הקרבות
סיפור רקע
באוקטובר 1973 היה יזהר בוכמן צוער בקורס קצינים. בערב שבת, לאחר שבוע ניווטים יצא הביתה לחופשה, אך למוחרת, ביום שבת, שהיה גם יום כיפור, התחילו להתרוצץ שמועות.
יזהר מספר: "לקחתי את הפיז'ו ונסעתי, כן, ביום כיפור לבית ליד מקום ישיבתו של הגדוד שלי – 202. אף שנמצאתי בקורס קצינים ולא הייתי שייך לגדוד, הרגשתי צורך ללכת למקום שהיה הקרוב ביותר לליבי. הפלוגות היו פזורות בכל הארץ. ש.ג, קצת שאלות, מעט תשובות, וחוזרים לת"א... כשחזרתי כבר הגיע הטלפון שהכניס גם אותי לעניינים... ברבות השנים ובשיבושי זיכרון יעידו אנשים שהבינו שפרצה מלחמה. אני זוכר היטב שעד למוחרת בבוקר חשבנו שמדובר ביום קרב שבו האויב מפגיז, מפציץ, אנחנו משיבים אש, ובתום יום־יומיים השקט חוזר."
ב־25.10.73 התפנה יזהר משדה הקרב ושב לבה"ד 1 כדי לגלות שהסבו את פלוגתו לחיל השריון. יזהר ניסה בכל כוחו לחזור לגדוד 202,
יזהר מספר: "לקחתי את הפיז'ו ונסעתי, כן, ביום כיפור לבית ליד מקום ישיבתו של הגדוד שלי – 202. אף שנמצאתי בקורס קצינים ולא הייתי שייך לגדוד, הרגשתי צורך ללכת למקום שהיה הקרוב ביותר לליבי. הפלוגות היו פזורות בכל הארץ. ש.ג, קצת שאלות, מעט תשובות, וחוזרים לת"א... כשחזרתי כבר הגיע הטלפון שהכניס גם אותי לעניינים... ברבות השנים ובשיבושי זיכרון יעידו אנשים שהבינו שפרצה מלחמה. אני זוכר היטב שעד למוחרת בבוקר חשבנו שמדובר ביום קרב שבו האויב מפגיז, מפציץ, אנחנו משיבים אש, ובתום יום־יומיים השקט חוזר."
ב־25.10.73 התפנה יזהר משדה הקרב ושב לבה"ד 1 כדי לגלות שהסבו את פלוגתו לחיל השריון. יזהר ניסה בכל כוחו לחזור לגדוד 202, ואף התחייב לחתום קבע למשך שנתיים, אך דבר לא עזר. רק לאחר מאמצים רבים, ובזכות כישוריו בקריאת מפות. הוא מונה בסופו של דבר למפקד מרכז גיוס חטיבתי. הוא היה אז סג"מ צעיר, וזה היה תפקיד בתקן של סרן. בתפקיד זה עסק יזהר בהקמת מערך גיוס לאנשי מילואים מכל רחבי הארץ.
בזמן המלחמה הרבה יזהר לכתוב למשפחתו על שלומו ועל המאורעות שעבר. כמה חברים טובים נפלו בשדה הקרב, בהם ישי מנדל חברו הטוב של יזהר מאז כיתה א'.
במכתב זה יזהר מספר על הפעם הראשונה שהוריד חולצות ונעליים, על השגרה שנכנסת לאט לאט ועל הרצון למנוע מלחמת התשה. הוא מקווה שאין מרגישים בבית את המלחמה.
ארועי התקופה
כתב היד
יום ה 11.10.73
באותו מקום – אי שם בדרום הרחוק – רחוק במקצת
מן המלחמה- מרגיש מצוין למרות התנאים הלא נוחים.
היום לראשונה הורדנו חולצות ונעלים! מבחינת
המלחמה הרי שאם במכתב הקודם אמרתי שנתרחק
מכם עוד יותר תוך שלושה ימים היה שהתחזית התאחרה
והסיכויים הם שתוך שבוע לכל היותר. נזוז מכאן מערבה.
הדי – הקרבות נשמעים אצלנו אבל הם עמומים ביותר.
נכנסים לאט לאט לשיגרה. מתאמנים מעט
רצים קצת ומפעם לפעם ערב הווי מאולתר.
מקווה שאצלכם הכל תקין ואין מרגישים את
המלחמה. גם אם ניכרים בעורף אותות של
מלחמה, הרי שאין לכם מה לדאוג, יש בהחלט
על מי לסמוך רק שכל העינין [העניין] לוקח קצת זמן
וזאת על-מנת למנוע מלחמת התשה חדשה
דוגמת מלחמת 1967-70. בקיצור מתכוננים.
לזבנג- וגמרנו! מסרו לשי שיש לי ניצרה
של רימון גדול בשבילו. בינתים להתראות
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
