אוֹצָרוֹת
1973 14 באוקטובר

יזהר בוכמן מקדיש לאחיו מכתב, ובו הוא מתפלל שימשיך לשחק במשחקי מלחמה רק במחשב

יזהר בוכמן אי שם פורסם על ידי אורלי אילני
האחים למשפחת בוכמן: יזהר מימין, שי משמאל

כתב היד

1 דפי המכתב

סיפור רקע

באוקטובר 1973 היה יזהר בוכמן צוער בקורס קצינים. בערב שבת, לאחר שבוע ניווטים יצא הביתה לחופשה, אך למוחרת, ביום שבת, שהיה גם יום כיפור, התחילו להתרוצץ שמועות.
יזהר מספר: "לקחתי את הפיז'ו ונסעתי, כן, ביום כיפור לבית ליד מקום ישיבתו של הגדוד שלי – 202. אף שנמצאתי בקורס קצינים ולא הייתי שייך לגדוד, הרגשתי צורך ללכת למקום שהיה הקרוב ביותר לליבי. הפלוגות היו פזורות בכל הארץ. ש.ג, קצת שאלות, מעט תשובות, וחוזרים לת"א... כשחזרתי כבר הגיע הטלפון שהכניס גם אותי לעניינים... ברבות השנים ובשיבושי זיכרון יעידו אנשים שהבינו שפרצה מלחמה. אני זוכר היטב שעד למוחרת בבוקר חשבנו שמדובר ביום קרב שבו האויב מפגיז, מפציץ, אנחנו משיבים אש, ובתום יום־יומיים השקט חוזר."
ב־25.10.73 התפנה יזהר משדה הקרב ושב לבה"ד 1 כדי לגלות שהסבו את פלוגתו לחיל השריון. יזהר ניסה בכל כוחו לחזור לגדוד 202,

באוקטובר 1973 היה יזהר בוכמן צוער בקורס קצינים. בערב שבת, לאחר שבוע ניווטים יצא הביתה לחופשה, אך למוחרת, ביום שבת, שהיה גם יום כיפור, התחילו להתרוצץ שמועות.
יזהר מספר: "לקחתי את הפיז'ו ונסעתי, כן, ביום כיפור לבית ליד מקום ישיבתו של הגדוד שלי – 202. אף שנמצאתי בקורס קצינים ולא הייתי שייך לגדוד, הרגשתי צורך ללכת למקום שהיה הקרוב ביותר לליבי. הפלוגות היו פזורות בכל הארץ. ש.ג, קצת שאלות, מעט תשובות, וחוזרים לת"א... כשחזרתי כבר הגיע הטלפון שהכניס גם אותי לעניינים... ברבות השנים ובשיבושי זיכרון יעידו אנשים שהבינו שפרצה מלחמה. אני זוכר היטב שעד למוחרת בבוקר חשבנו שמדובר ביום קרב שבו האויב מפגיז, מפציץ, אנחנו משיבים אש, ובתום יום־יומיים השקט חוזר."
ב־25.10.73 התפנה יזהר משדה הקרב ושב לבה"ד 1 כדי לגלות שהסבו את פלוגתו לחיל השריון. יזהר ניסה בכל כוחו לחזור לגדוד 202, ואף התחייב לחתום קבע למשך שנתיים, אך דבר לא עזר. רק לאחר מאמצים רבים, ובזכות כישוריו בקריאת מפות. הוא מונה בסופו של דבר למפקד מרכז גיוס חטיבתי. הוא היה אז סג"מ צעיר, וזה היה תפקיד בתקן של סרן. בתפקיד זה עסק יזהר בהקמת מערך גיוס לאנשי מילואים מכל רחבי הארץ.
בזמן המלחמה הרבה יזהר לכתוב למשפחתו על שלומו ועל המאורעות שעבר. כמה חברים טובים נפלו בשדה הקרב, בהם ישי מנדל חברו הטוב של יזהר מאז כיתה א'.
את המכתב הזה יזהר כותב לאחיו שי, אז בן שש. יזהר מאחל לו שרק ימשיך לשחק במשחקי מלחמה אבל שלא ייאלץ להתמודד עם מלחמה באמת. הוא מתאר את ההרס שהמלחמה מביאה בעקבותיה ואובדן חיי אדם.

ארועי התקופה

1970
1979

כתב היד

עמוד 1/1

14.10.73

לשי היקר שלום רב!
אני מתאר לעצמי שאתה משחק בוואדי [בוודאי] במשחקי
מלחמה ומקווה שתמשיך רק לשחק בדבר
שנקרא מלחמה ושלא תאלץ להלחם באמת.
מפני שמלחמה, למרות שאנחנו מנצחים
בה את הערבים, זוהי תופעה לא
טובה. הרבה ערבים נהרגים והרבה טנקים
שלהם נפגעים וכן גם ספינות ומטוסים
אבל גם לצבאנו ישנם נפגעים בנפש
וברכוש ואובדן חיי אדם אינם שווים
את כל ההרס וההשמד שגרמנו לערבים.
אמנם רואים כאן הרבה מטוסים וטנקים
והרבה כלי נשק, אבל להיות עכשיו
בת"א- עדיף. אני מקווה שאתה
מרגיש טוב ובסה"כ נהנה מהמצב
הנוכחי.
עד שאחזור
להתראות יזהר

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: יזהר בוכמן
מיקום: אי שם
תאריך: 14.10.1973

מקבל/ת המכתב

שם: משפחת בוכמן
מיקום: תל אביב

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

ארועי התקופה