אוֹצָרוֹת
1942 18 ביוני

יחיאל מיכל כותב לבתו אפרת שבארה"ב כי הוא שמח שנכדו בחר ללמוד מכניקה

מיכל פוחצ'בסקי ראשון לציון פורסם על ידי deganit goldblat
מיכל, צבי, גדעון–משה ורות

כתב היד

2 דפי המכתב

סיפור רקע

יחיאל מיכל שלמה זלמן פוחצ'בסקי שמח כי נכדו גדעון, שנמצא בארה"ב, רוצה ללמוד לימודי טכניקה. תחום זה אהוב על מיכל מאז ומתמיד. מיכל מסייע כלכלית לנכדו ומצרף למכתב 5 ל"י.
מכתב זה הוא חלק מאוסף המכתבים של משפחת פוחצ'בסקי.
אפרת בן–כהן לבית פוחצ'בסקי וצבי בן–כהן התחתנו בשנת 1923. לזוג נולדו שני ילדים; גדעון משה בשנת 1924 ורות בשנת 1927. בשנת 1939 נסעה המשפחה לארה"ב לבקר קרובי משפחה. בחודש מאי של אותה שנה הצטרפה איטליה לצידה של גרמניה, והמעבר האזרחי לארץ ישראל דרך הים התיכון נסגר. צבי הצליח להגיע ארצה באונייה האחרונה, אך אפרת ושני הילדים נשארו בפילדלפיה ואחר כך בניו יורק. תחילה שהו השלושה אצל קרובי משפחה ובהמשך שכרו חדר בדירה שהייתה משותפת לכמה משפחות. בתקופה זו הצליח צבי להעביר למשפחתו רק סכום כסף מוגבל ואפרת עבדה באופן לא חוקי כתופרת והרוויחה מעט. לאחר

יחיאל מיכל שלמה זלמן פוחצ'בסקי שמח כי נכדו גדעון, שנמצא בארה"ב, רוצה ללמוד לימודי טכניקה. תחום זה אהוב על מיכל מאז ומתמיד. מיכל מסייע כלכלית לנכדו ומצרף למכתב 5 ל"י.
מכתב זה הוא חלק מאוסף המכתבים של משפחת פוחצ'בסקי.
אפרת בן–כהן לבית פוחצ'בסקי וצבי בן–כהן התחתנו בשנת 1923. לזוג נולדו שני ילדים; גדעון משה בשנת 1924 ורות בשנת 1927. בשנת 1939 נסעה המשפחה לארה"ב לבקר קרובי משפחה. בחודש מאי של אותה שנה הצטרפה איטליה לצידה של גרמניה, והמעבר האזרחי לארץ ישראל דרך הים התיכון נסגר. צבי הצליח להגיע ארצה באונייה האחרונה, אך אפרת ושני הילדים נשארו בפילדלפיה ואחר כך בניו יורק. תחילה שהו השלושה אצל קרובי משפחה ובהמשך שכרו חדר בדירה שהייתה משותפת לכמה משפחות. בתקופה זו הצליח צבי להעביר למשפחתו רק סכום כסף מוגבל ואפרת עבדה באופן לא חוקי כתופרת והרוויחה מעט. לאחר שנתיים הבינו כי המלחמה מתארכת והתירו לפליטים בארה"ב לקבל רישיון עבודה. אפרת החלה לעבוד באופן חוקי והרוויחה יותר, אז יכלו אפרת והילדים לעבור לגור בדירת רכבת. למרות הקשיים הכלכליים הצליחה אפרת ליצור לילדים בית מסודר וחיים יציבים, הם למדו בתיכון ובקיץ היו במחנות קיץ של "הבונים" ואחר כך של "בית"ר". לאחר סיום לימודיו בתיכון התגייס גדעון משה לצבא ארה"ב ובשנת 1944 נהרג בגרמניה, כמעט בן 20 היה בנופלו. אפרת ובתה חזרו ארצה לאחר כמעט שש שנים בקיץ 1945 באונייה הראשונה שהסיעה אזרחים לאלכסנדריה, ומשם ברכבת לישראל.

כתב היד

עמוד 1/2

[עמוד 1]
ראשון לציון יום ה" ג" תמוז תש"ב

יקירי! אפרת גדעון, ורותי בנכר
שתיקתי הופסקה הפעם ע"י לחץ
פנימי החפץ להתפרץ מרוב התרגשותי אשר
גרמו לי עונג רב בקראי במכתביכם
את יתרון המרץ והחשק של גדעון ללימודי
התכניקה [הטכניקה] על בוריה, ונגש לזה באומץ
לב והתאמצות רבה, אך נוסף לכל זה
הלא צריכים כסף, וזה הלא מכביד
בעת הנוכחי על הפיננסים המצומצמים
שלכם. ובמצאי בזה קורת רוח שסוף סוף
היה לי יורש לכשרונותי הטבעיים שגם
ירשתי ע"י דם המשפחה, אבל נפגשתי בקיר
ברזל בחינוך מסולף, שחשבו בזמן ההוא לדבר
נחות דרגא מי שמתעסק בתכניקה כל ולא
נתנו לי בשום אופן לפתח בי את כשרוני.
אך בכל זאת, הגרעין שנטמן בקרבי נבט
ועשה פרי. ולעת זקנתי אני מוצא נחת
רוח מרובה שיש בידי מכשיר להרחיק
[עמוד 2]
את השעמום, התוקף בדרך כלל את הזקנים
ואינם מוצאים סיפוק בחייהם מפני השעמום
ולי כמעט לא מספיק היום ותמיד מוצא
המצאות חדשות המחדדים ומשננים את
מוחי, ומוצא בזה סיפוק נפשי רב.
הנה רק אתמול גמרתי מכשיר אוטומטי
איך משחיזים מקדיח מבלי להשתמש באור
העינים [העיניים] וזה מכוון לימי האפלה השורר כעת
כמעט בכל כדור הארץ, בקיצור מעיני
מסורים לתכניקה [טכניקה]. ועלי מוטל לעזור בכל
האפשר לך גדעון יורשי היקר בתמכת
כסף, הפעם אני שולח לך חמשה לא"י
ואם תספיק ידי הנני מוכן להמשיך.
ואני מקוה שעוד אראה בישועה ובניצחון
הצדק על הרשע, וכף הדמוקרטיה תכריע,
והשלום יתפשט בכל העולם כולו ועוד נראה
בנחמה, ושבו בני לגבולם אמן!
כברכת אביכם מ' פוחצ'בסקי

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: מיכל פוחצ'בסקי
מיקום: ראשון לציון
תאריך: 18.06.1942

מקבל/ת המכתב

שם: אפרת בן–כהן
מיקום: ארה"ב

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/2

[עמוד 1]
ראשון לציון יום ה" ג" תמוז תש"ב

יקירי! אפרת גדעון, ורותי בנכר
שתיקתי הופסקה הפעם ע"י לחץ
פנימי החפץ להתפרץ מרוב התרגשותי אשר
גרמו לי עונג רב בקראי במכתביכם
את יתרון המרץ והחשק של גדעון ללימודי
התכניקה [הטכניקה] על בוריה, ונגש לזה באומץ
לב והתאמצות רבה, אך נוסף לכל זה
הלא צריכים כסף, וזה הלא מכביד
בעת הנוכחי על הפיננסים המצומצמים
שלכם. ובמצאי בזה קורת רוח שסוף סוף
היה לי יורש לכשרונותי הטבעיים שגם
ירשתי ע"י דם המשפחה, אבל נפגשתי בקיר
ברזל בחינוך מסולף, שחשבו בזמן ההוא לדבר
נחות דרגא מי שמתעסק בתכניקה כל ולא
נתנו לי בשום אופן לפתח בי את כשרוני.
אך בכל זאת, הגרעין שנטמן בקרבי נבט
ועשה פרי. ולעת זקנתי אני מוצא נחת
רוח מרובה שיש בידי מכשיר להרחיק
[עמוד 2]
את השעמום, התוקף בדרך כלל את הזקנים
ואינם מוצאים סיפוק בחייהם מפני השעמום
ולי כמעט לא מספיק היום ותמיד מוצא
המצאות חדשות המחדדים ומשננים את
מוחי, ומוצא בזה סיפוק נפשי רב.
הנה רק אתמול גמרתי מכשיר אוטומטי
איך משחיזים מקדיח מבלי להשתמש באור
העינים [העיניים] וזה מכוון לימי האפלה השורר כעת
כמעט בכל כדור הארץ, בקיצור מעיני
מסורים לתכניקה [טכניקה]. ועלי מוטל לעזור בכל
האפשר לך גדעון יורשי היקר בתמכת
כסף, הפעם אני שולח לך חמשה לא"י
ואם תספיק ידי הנני מוכן להמשיך.
ואני מקוה שעוד אראה בישועה ובניצחון
הצדק על הרשע, וכף הדמוקרטיה תכריע,
והשלום יתפשט בכל העולם כולו ועוד נראה
בנחמה, ושבו בני לגבולם אמן!
כברכת אביכם מ' פוחצ'בסקי

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: מיכל פוחצ'בסקי
מיקום: ראשון לציון
תאריך: 1939-09-05

מקבל/ת המכתב

שם: אפרת בן–כהן
מיקום: ארה"ב

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye
לעזרה בהוספת מכתבים ויצירת קשר שלחו לנו הודעה

תפריט נגישות