[עמ' 1]
1.6.67
לשרה שלום.
הזמן חולף ועובר במהירות וכמעט מבלי שנחוש בדבר הרינו
כבר כמעט פה למעלה מעשרה ימים. ולמעשה רק עתה יחד
עם המעבר למצב של ציפייה וכוננות דרוכה החילונו להרגיש
ביתר שאת את הריחוק מהבית, ממך ומהילדים. למעשה
חושבני שאילולא היה הדבר חמור ביותר, הרי שלמעשה רק
כעת נגלה לי הקשר העז הקיים ביננו. והרגשות אשר
במשך שנים התבססו ולא ידעתי על עצמת קיומם, ואשר
הוסתרו ע"י שגרת חיי היום יום. חושבני שבאם נחזור בשלום,
הרי רבים מן השטויות הקטנות אשר העיבו לפעמים את שמי
נישואינו, ערכם יהיה כקליפת השום. עד כה הייתי למעשה
בכוננות […]. ופשוט לא היה זמן לשוב על הבית
אשר השארנו. כעת עם המעבר למצב של ציפיה
ממושכת. ואשר למעשה איש אינו יודע לשער מתי תסיים תקופה
זו. מתחילות כל הבעיות להציק מאוד. כולל הבעיות האנושיות.
הרצון לצאת ולפעול גדול ע"מ שנדע היכן אנו עומדים
ואולי יתכן וצודק המשהה את המלחמה והמנסה לפתור
את הבעיות בדרכי שלום. כיוון שיקר עד יקר מאוד
יהא המחיר שישולם עבור הנצחון. אין ספק בלבו של
אחד שנהא חייבים אנו לנצח. אין לנו ברירה ולוחמים

[עמוד 2]
אנו על עצם קיומנו. ולמען הבטיח לנו ולמדינה
עתיד בטוח וטוב יותר. יודעים אנו זאת היטב.
ובטוחים אנו בכוחנו. ואולם עם זאת יודעים אנו
יפה גם מה יהיה מחיר נצחון זה. ואין איש יודע
באם הוא עצמו לא יהא חלק ממחיר זה. כותב
אני זאת לך ע"מ שתדעי שאין לנו ספק בימים אלו
ואין אנו עוררים על החלטת הממשלה ומנהיגות העם.
אין הסכנה מרתיעה באם מכירים בערכה. ואין ידיעת
הצפוי משולה להססנות או למורך לב. ואין חשיבות לגבי
עתידו של עם באם חלק מבניו ישלם בחייו, […]
עצם עובדת קיומו והמשכיותו. ובלבד שתושג המטרה.
ישן אני כאן על גבי מיטה משוכללת מאוד המורכבת
משקי חול ומאריזות קרטון ריקות. כשעליהן מונח שק
שינה. והרי זה התקדמות רבה לעומת הימים הקודמים
בהם ישנתי בשק השינה בכל מקום בו מצאתי זמן
ומקום להניחו. מסרי שלום לילדים. והרבי לכתוב
כיוון שאין דבר המעודד יותר מאשר קשר יומי אתכם
וידיעה מה עושים אתם ואיך חיים אתם. מפליא שעדיין לא
קיבלתי כל מכתב. להתראות
בעלך האוהב
צבי