אוֹצָרוֹת
1956 02 באפריל

יעל כותבת למיכה ליס על חג הפסח, על ליל הסדר בקיבוץ ועל הצפייה בהצגה ״פאוסט״

יעל שגב קיבוץ חצרים פורסם על ידי deganit goldblat

כתב היד

4 דפי המכתב

סיפור רקע

חג הפסח בחצרים. יעל בחרה להישאר בקיבוץ ולהשתתף בטקס קציר העומר ובליל הסדר. היא מתארת את השמחה הרבה ששרה בליל הסדר. בחול המועד ביקרה יעל את משפחתה והספיקה לראות את ההצגה "פאוסט". יעל משתפת את מיכה בביקורתה על ההצגה. עם החזרה לקיבוץ שקעה יעל שוב בעבודת הרפת והיא מתארת למיכה את עבודתה: לטאטא, לרחוץ, לשפשף ועוד. יעל שגב ומיכה ליס הכירו בקיבוץ דגניה. יעל ובנות גרעין נוספות עברו לחצרים כדי לעזור לקיבוץ הצעיר. הקשר בין השניים התהדק, הם כתבו מכתבים וביקרו זה את זה. המכתב הראשון שלהם נכתב בינואר 1956. את המכתב האחרון כתב מיכה בנובמבר 1956 על פתק בנקודת איסוף דרומית לפני יציאתו לקרב. מיכה נהרג במבצע קדש בקרב אבו עגילה. נגה שגב נדיר, בתה של יעל, שמרה כארבעים וחמישה מכתבים מחלופת המכתבים בין השניים.

חג הפסח בחצרים. יעל בחרה להישאר בקיבוץ ולהשתתף בטקס קציר העומר ובליל הסדר. היא מתארת את השמחה הרבה ששרה בליל הסדר. בחול המועד ביקרה יעל את משפחתה והספיקה לראות את ההצגה "פאוסט". יעל משתפת את מיכה בביקורתה על ההצגה. עם החזרה לקיבוץ שקעה יעל שוב בעבודת הרפת והיא מתארת למיכה את עבודתה: לטאטא, לרחוץ, לשפשף ועוד. יעל שגב ומיכה ליס הכירו בקיבוץ דגניה. יעל ובנות גרעין נוספות עברו לחצרים כדי לעזור לקיבוץ הצעיר. הקשר בין השניים התהדק, הם כתבו מכתבים וביקרו זה את זה. המכתב הראשון שלהם נכתב בינואר 1956. את המכתב האחרון כתב מיכה בנובמבר 1956 על פתק בנקודת איסוף דרומית לפני יציאתו לקרב. מיכה נהרג במבצע קדש בקרב אבו עגילה. נגה שגב נדיר, בתה של יעל, שמרה כארבעים וחמישה מכתבים מחלופת המכתבים בין השניים.

כתב היד

עמוד 1/4

[עמוד 1]
יום שני. "חצרים". 2.04.56
מיכה – חג שמח!
מכתבך מצא אותי כאן כיון שלא נסעתי ואף לא
התכונתי לנסוע לחג. רב החברים שלנו בחרו
לפסֹח בחוג משפחותיהם והפסידו חג מאד נאה
ומאד מאד שמח. החל בטכס קציר העומר וכלה
בליל הסדר עצמו. מצב הרוח היה חגיגי בראשית
הערב והלך ונעשה שמח. דף אחר דף הפכנו
בהגדה בשלוב של קריאה, שירת מקהלה ויחיד
ושירה בציבור. הסעודה כיד המלך והמשקאות
הוסיפו לרומם את הרוחות. השולחנות נכו מן
השיירים, ההגדות נאספו לפנה אחת והחברים
ישבו ושרו בקולי קולות וללא הפוגות. בתחילה
ישבו ואחר כך הגיעה שעתם של הרגליים. היתה
שעת חצות מאתנו והלאה כשעוד רקדנו ורקדנו
בהתלהבות עצומה. ולא אכפת אם היתה בכך
ידו של היין ולא אכפת אם סבבו החברים במעגל
ההורה אך לעמד איתן על רגליהם לא ברור אם
יכולים היו. היתה זו באמת שמחת חג והקבוץ
כולו שמח בחג הזה.
[עמוד 2]
בחול המועד רציתי באמת לנסע ליום אחד הביתה
לחג את יום הולדתה של אחותי, אך רצתה
המשפחה שלי לפני כן לשמח אותי, הושיבו עצמם על ארבעה
גלגלים והגיעו אלי לחצרים, אלא שמשום מה הוחלט אי
שם במרומים כי לא לי לשמח באותו יום רביעי ומלבד
המטר הסוחף, שנתך ארצה מאז הבקר שבש את
השבילים והדרכים ומנע כמעט אפשרות של תזוזה
במשק לגבי אורחים שאינם מצוידים במגפים, נפל
אבא למשכב. איך שהוא הגענו לת"א והכל עבר ובשלום,
גם את יום ההולדת חגֹתי ומשתמו כל תפקידי
אלו שבתי אתמל לכאן לתפקידי האחר ברפת.
ובכל זאת על אף המהומה ששררה בבית הצלחתי
לראות את "פאוסט" במוצאי שבת, לא נחלתי
אכזבה כיון ששמה הרע של ההצגה הלך לפניה.
אם קראת את היצירה בתרגומו של כהן זכור
לך ודאי כי כבדה היא לקריאה, קודם כל בלשונה,
קל וחומר לשמיעה מה גם שהשחקנים מבליעים
חלקי מלים ומשפטים עד כי הרבה פעמים היה עלי
להשלימם בעצמי מתוך הזכרון פחות או יותר.
ההצגה כולה מתנהלת בכבדות ולא פאוסט
[עמוד 3]
הוא העומד במרכז בכלל, לא הוא ולא כל אותה
הגות פילוסופית גדולה שבשלב לא נס ליחו מאז
נכתב ועד היום. מתקבל הרושם שאותו רומן עם
גרטכן שהוא העלילה אך לא העיקר ביצירה כאן
הוא המרכז. התמונות העממיות יכולות להיות
נחמדות אך בטרם הספקת להבחין בין ימין לשמאל
בקהל הססגוני שהציף את הבמה בקול רעש והמולה
וכבר נעלמו ואינם. ולבסוף האפילוג אינו נדבק כחלק
אורגאני למחזה. והרי הוא כטלאי בלתי ברור.
ספק אם מי שלא קרא את פאוסט היה מתמצא
בהצגה אך הרבה מאד עבודה השקעה בה וישנן
תמונות בהחלט יפות.
שלשם פאוסט ואתמול חליבת ערב. הגיע "השבוע
השלישי" ובזכות הגשם אולי תארך עוד מעט תקופת
המרעה. בשבועיים האחרונים עבדתי המון ועשיתי
הרבה דברים חדשים. לא חלבתי בכלל ועשיתי הכל:
הוצאתי זבל, חלקתי ירק טאטאתי ורחצתי ושפשפתי
ומרקתי וסחבתי ומשכתי ודחפתי – והיה נפלא.
רוח טובה נחה עלינו ברפת עכשיו. התנובה עלתה
התקונים נעשו ואנו באים לרפת לפנות בקר
[עמוד 4]
ועוזבים אותה לפנות ערב וטוב לנו בעבודה.
הגיעו אלי ה"דף מן הבית" והעלון
שלכם ושמחתי.
ערב הטיול שהיה או לא היה של כתות י"א
טלפנה אלי איטה ובקשה שאמסור לך כי אין היא
משתתפת בטיול. חשבתי, אם כך, שיצאת
ומתברר שלא הצלחת.
בכל זאת אסתפק בברכות מרחוק לחדרך החדש
כיון שודאי לא אקח לי חופשה ארוכה יותר מן
העבודה בזמן הקרוב.
שלום לך!
מיעל

עמוד 2/4
עמוד 3/4
עמוד 4/4

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: יעל שגב
מיקום: קיבוץ חצרים
תאריך: 02.04.1956

מקבל/ת המכתב

שם: מיכה ליס
מיקום: דגניה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/4

[עמוד 1]
יום שני. "חצרים". 2.04.56
מיכה – חג שמח!
מכתבך מצא אותי כאן כיון שלא נסעתי ואף לא
התכונתי לנסוע לחג. רב החברים שלנו בחרו
לפסֹח בחוג משפחותיהם והפסידו חג מאד נאה
ומאד מאד שמח. החל בטכס קציר העומר וכלה
בליל הסדר עצמו. מצב הרוח היה חגיגי בראשית
הערב והלך ונעשה שמח. דף אחר דף הפכנו
בהגדה בשלוב של קריאה, שירת מקהלה ויחיד
ושירה בציבור. הסעודה כיד המלך והמשקאות
הוסיפו לרומם את הרוחות. השולחנות נכו מן
השיירים, ההגדות נאספו לפנה אחת והחברים
ישבו ושרו בקולי קולות וללא הפוגות. בתחילה
ישבו ואחר כך הגיעה שעתם של הרגליים. היתה
שעת חצות מאתנו והלאה כשעוד רקדנו ורקדנו
בהתלהבות עצומה. ולא אכפת אם היתה בכך
ידו של היין ולא אכפת אם סבבו החברים במעגל
ההורה אך לעמד איתן על רגליהם לא ברור אם
יכולים היו. היתה זו באמת שמחת חג והקבוץ
כולו שמח בחג הזה.
[עמוד 2]
בחול המועד רציתי באמת לנסע ליום אחד הביתה
לחג את יום הולדתה של אחותי, אך רצתה
המשפחה שלי לפני כן לשמח אותי, הושיבו עצמם על ארבעה
גלגלים והגיעו אלי לחצרים, אלא שמשום מה הוחלט אי
שם במרומים כי לא לי לשמח באותו יום רביעי ומלבד
המטר הסוחף, שנתך ארצה מאז הבקר שבש את
השבילים והדרכים ומנע כמעט אפשרות של תזוזה
במשק לגבי אורחים שאינם מצוידים במגפים, נפל
אבא למשכב. איך שהוא הגענו לת"א והכל עבר ובשלום,
גם את יום ההולדת חגֹתי ומשתמו כל תפקידי
אלו שבתי אתמל לכאן לתפקידי האחר ברפת.
ובכל זאת על אף המהומה ששררה בבית הצלחתי
לראות את "פאוסט" במוצאי שבת, לא נחלתי
אכזבה כיון ששמה הרע של ההצגה הלך לפניה.
אם קראת את היצירה בתרגומו של כהן זכור
לך ודאי כי כבדה היא לקריאה, קודם כל בלשונה,
קל וחומר לשמיעה מה גם שהשחקנים מבליעים
חלקי מלים ומשפטים עד כי הרבה פעמים היה עלי
להשלימם בעצמי מתוך הזכרון פחות או יותר.
ההצגה כולה מתנהלת בכבדות ולא פאוסט
[עמוד 3]
הוא העומד במרכז בכלל, לא הוא ולא כל אותה
הגות פילוסופית גדולה שבשלב לא נס ליחו מאז
נכתב ועד היום. מתקבל הרושם שאותו רומן עם
גרטכן שהוא העלילה אך לא העיקר ביצירה כאן
הוא המרכז. התמונות העממיות יכולות להיות
נחמדות אך בטרם הספקת להבחין בין ימין לשמאל
בקהל הססגוני שהציף את הבמה בקול רעש והמולה
וכבר נעלמו ואינם. ולבסוף האפילוג אינו נדבק כחלק
אורגאני למחזה. והרי הוא כטלאי בלתי ברור.
ספק אם מי שלא קרא את פאוסט היה מתמצא
בהצגה אך הרבה מאד עבודה השקעה בה וישנן
תמונות בהחלט יפות.
שלשם פאוסט ואתמול חליבת ערב. הגיע "השבוע
השלישי" ובזכות הגשם אולי תארך עוד מעט תקופת
המרעה. בשבועיים האחרונים עבדתי המון ועשיתי
הרבה דברים חדשים. לא חלבתי בכלל ועשיתי הכל:
הוצאתי זבל, חלקתי ירק טאטאתי ורחצתי ושפשפתי
ומרקתי וסחבתי ומשכתי ודחפתי – והיה נפלא.
רוח טובה נחה עלינו ברפת עכשיו. התנובה עלתה
התקונים נעשו ואנו באים לרפת לפנות בקר
[עמוד 4]
ועוזבים אותה לפנות ערב וטוב לנו בעבודה.
הגיעו אלי ה"דף מן הבית" והעלון
שלכם ושמחתי.
ערב הטיול שהיה או לא היה של כתות י"א
טלפנה אלי איטה ובקשה שאמסור לך כי אין היא
משתתפת בטיול. חשבתי, אם כך, שיצאת
ומתברר שלא הצלחת.
בכל זאת אסתפק בברכות מרחוק לחדרך החדש
כיון שודאי לא אקח לי חופשה ארוכה יותר מן
העבודה בזמן הקרוב.
שלום לך!
מיעל

עמוד 2/4
עמוד 3/4
עמוד 4/4

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: יעל שגב
מיקום: קיבוץ חצרים
תאריך: 1956-01-22

מקבל/ת המכתב

שם: מיכה ליס
מיקום: דגניה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות