אוֹצָרוֹת
1956 05 בפברואר

יעל כותבת למיכה על התעניינותה בחוג למקרא עברית ולספרות ועל טיול עם חברים

יעל שגב קיבוץ חצרים פורסם על ידי deganit goldblat

כתב היד

4 דפי המכתב

סיפור רקע

חברותיה של יעל מחצרים נרשמו לקורסים של האוניברסיטה בבאר שבע. יעל מחויבות לתורנות ערב ברפת, ולכן לא נרשה לחוגים, אך הלכה כמה פעמים לחוג למקרא עברית ולספרות. יעל כותבת למיכה גם על טיול עם החברים בין הפרחים באזור חצרים ועל הרושם העז שעשה עליה שדה הכלניות האדום. יעל כותבת גם על בני הגרעין שמגיעים אל הקיבוץ ועל ניסיונותיה ללמוד אנגלית. יעל שגב ומיכה ליס הכירו בקיבוץ דגניה. יעל ובנות גרעין נוספות עברו לחצרים כדי לעזור לקיבוץ הצעיר. הקשר בין השניים התהדק, הם כתבו מכתבים וביקרו זה את זה. המכתב הראשון שלהם נכתב בינואר 1956. את המכתב האחרון כתב מיכה בנובמבר 1956 על פתק בנקודת איסוף דרומית לפני יציאתו לקרב. מיכה נהרג בזמן מבצע קדש בקרב אבו עגילה. נגה שגב נדיר, בתה של יעל, שמרה כארבעים וחמישה מכתבים מחלופת המכתבים בין השניים.

חברותיה של יעל מחצרים נרשמו לקורסים של האוניברסיטה בבאר שבע. יעל מחויבות לתורנות ערב ברפת, ולכן לא נרשה לחוגים, אך הלכה כמה פעמים לחוג למקרא עברית ולספרות. יעל כותבת למיכה גם על טיול עם החברים בין הפרחים באזור חצרים ועל הרושם העז שעשה עליה שדה הכלניות האדום. יעל כותבת גם על בני הגרעין שמגיעים אל הקיבוץ ועל ניסיונותיה ללמוד אנגלית. יעל שגב ומיכה ליס הכירו בקיבוץ דגניה. יעל ובנות גרעין נוספות עברו לחצרים כדי לעזור לקיבוץ הצעיר. הקשר בין השניים התהדק, הם כתבו מכתבים וביקרו זה את זה. המכתב הראשון שלהם נכתב בינואר 1956. את המכתב האחרון כתב מיכה בנובמבר 1956 על פתק בנקודת איסוף דרומית לפני יציאתו לקרב. מיכה נהרג בזמן מבצע קדש בקרב אבו עגילה. נגה שגב נדיר, בתה של יעל, שמרה כארבעים וחמישה מכתבים מחלופת המכתבים בין השניים.

כתב היד

עמוד 1/4

[עמוד 1]
יום ראשון. "חצרים" 5.02.56
מיכה – שלום רב!
ערב שקט וטוב הוא ערבו של יום ראשון.
רוב הבנות נסעו לקנות דעת בבאר-
שבע וכאלו נתארכו השעות. אפשר להספיק
ולהספיק המון בערב כזה.
אפשר לחשוב שידעו כי בנות מעוז–הראל
עומדות להגיע לחצרים ופתחו השנה בבאר
שבע קורסים אוניברסיטאיים להשכלת מבוגרים.
הקורסים כוללים הרבה מקצועות והבנות שלנו
קפצו על המציאה ונרשמו מיד לשניים ושלושה
חוגים. וכי יכול היה להימצא דבר שיהלום
יותר את הבנות שלנו מנסיעה לבאר-שבע
שניים, שלשה ערבים בשבוע עם המחברות
והעט.. ואחרי כן בלוי ערבים בהכנת שיעורים
ולמוד?! מתגעגעים לימי בית הספר.
אני, אין באפשרותי להשתתף באופן סדיר
בהרצאות, בשל חליבת הערב, אך בקרתי פעמים
אחדות בחוג למקרא ולספרות עברית. ודווקא
על סגנון שמעתי.
אתמול, שבת, יום המולה ושמחה היה לנו,
מרב אורחים. עד אשר "השכימו" כולם
[עמוד 2]
הספקתי לגמור את חליבת הבקר, להתקלח
ולהתלבש שבתית מוכנה ומזומנה לארוחת
בקר. בצותא ולטיול בסביבות המשק. הלכנו
לחפש כלניות. היתה זו מטרת ההליכה שקטני
האמונה פקפקו בה מאד אך אשרי המאמין, ושמא
בכל זאת – והלכנו. נוף מישורי, שטוח. מעט
גבעות וקיפולי קרקע שנתכסו ירוק לאחר הגשמים
האחרונים ופרחי בר צהבהבים לבנים, קטנים.
ולפתע – אדם [אדום], שדה שלם של כלניות! זה היה
אחר כל כך מכל הנוף שמסביב. שמחנו
כילדים קטנים וכל החדרים קושטו בזרים
אדומים אדומים ורעננים של כלניות, המוסיפים
לשלל הצבעים שבחדר את הגוון החם והעליז.
החדרים המודרניים שלנו עם צבעי הקירות
בתכלת וצהבהב חשפו את כל התכונות "הבעל-
ביתיות" שבנפש הבנות. הרבה תשומת לב
מוקדשת לטיפוחם ושפורם ומדי יום ביומו
מתקבצים (מתקבצות בעצם) סביב לספלי
קפה חם. ומלאכת יד לבלות יחד שעה של
שיחה בחברותא.
גרעין ב' הגיע לכאן ביום הראשון שעבר.
עוד פלג של ההכשרה שהתחבר אלינו.
[עמוד 3]
הבנים מבקרים הרבה. בכל חופשה ארוכה או
קצרה, בכל הזדמנות לפני בקור בבית ולאחריו
"קופצים" לחצרים לערב או שניים. לשלשה עשר
הגיע מספרם אתמול. התאספו כולם באחד
החדרים, הבנות עם כל האורחים, ושוב קפה
ומיני מתיקה ועשן סיגריות ומעשיות, מעשיות
בלי סוף… מצב הרוח מרומם וההרגשה
מצוינת לדעת כי הם מחלקים את החופשה ובאים
גם הביתה וגם אלינו, לכאן.
ההקלטות המהירה והשלמה של רב הבנות
בענפים עזרה לתחושת הזרות הראשונה
שתעלם במהירות. קולה של יפה נשא זה
כמה מקצה המטבח ועד קצה חדר האוכל. היא
השלטת היחידה על שורה שלמה של סירי חשמל ועל
פיה ישק כל דבר במטבח. מוסדות הילדים עדיין
ממשיכים לקלוט כל מיני "דמויות מחנכות"
מבינינו ואינם יודעים שבעה. בלול, בגן הירק
ובמשתלה, במתפרה ובמחסן נכנסו הבנות
במלא הרצינות והאחריות והרי הן מתבוננות
בעין של מבינות וותיקות בנחלאים הללו
שמגששים גשושים ראשונים בענפים.
את "הים האכזר" לא קראתי. בכלל
[עמוד 4]
אני קוראת מעט מאד אף כי שעות העבודה
ברפת הרבה יותר נוחות מאשר בדגניה.
מלבד זאת שוב החלטתי להתעקש במאבקי עם
האנגלית והתחלתי ב"זעקת הקרב". בינתיים
אני מנהלת קרבות עם כל מיני סלנג וקללות
נמרצות שאינני מבינה בהן ולא כלום ומסתבר
שאני מפסידה הרבה מאוירת הספר וההתקדמות
אטית כל כך.
אני מקוה שבאמת הגענו לידי הבנה, ואשר
ל"עשית ההכרה", זה נחוץ, אך לי, לאו
דוקא כתב היד יעזור בכך.
לא הרבה זמן נותר עד שיבוא השומר
ב 4:00 להוציא אותי ברב אכזריות מחומן של
השמיכות אל הקר שבחוץ. וקר פה להחריד!
אם לא תבגדנה העינים אשתדל עוד לזוז
מעט קדימה בספר שלי.
לילה טוב!
מיעל

עמוד 2/4
עמוד 3/4
עמוד 4/4

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: יעל שגב
מיקום: קיבוץ חצרים
תאריך: 05.02.1956

מקבל/ת המכתב

שם: מיכה ליס
מיקום: דגניה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/4

[עמוד 1]
יום ראשון. "חצרים" 5.02.56
מיכה – שלום רב!
ערב שקט וטוב הוא ערבו של יום ראשון.
רוב הבנות נסעו לקנות דעת בבאר-
שבע וכאלו נתארכו השעות. אפשר להספיק
ולהספיק המון בערב כזה.
אפשר לחשוב שידעו כי בנות מעוז–הראל
עומדות להגיע לחצרים ופתחו השנה בבאר
שבע קורסים אוניברסיטאיים להשכלת מבוגרים.
הקורסים כוללים הרבה מקצועות והבנות שלנו
קפצו על המציאה ונרשמו מיד לשניים ושלושה
חוגים. וכי יכול היה להימצא דבר שיהלום
יותר את הבנות שלנו מנסיעה לבאר-שבע
שניים, שלשה ערבים בשבוע עם המחברות
והעט.. ואחרי כן בלוי ערבים בהכנת שיעורים
ולמוד?! מתגעגעים לימי בית הספר.
אני, אין באפשרותי להשתתף באופן סדיר
בהרצאות, בשל חליבת הערב, אך בקרתי פעמים
אחדות בחוג למקרא ולספרות עברית. ודווקא
על סגנון שמעתי.
אתמול, שבת, יום המולה ושמחה היה לנו,
מרב אורחים. עד אשר "השכימו" כולם
[עמוד 2]
הספקתי לגמור את חליבת הבקר, להתקלח
ולהתלבש שבתית מוכנה ומזומנה לארוחת
בקר. בצותא ולטיול בסביבות המשק. הלכנו
לחפש כלניות. היתה זו מטרת ההליכה שקטני
האמונה פקפקו בה מאד אך אשרי המאמין, ושמא
בכל זאת – והלכנו. נוף מישורי, שטוח. מעט
גבעות וקיפולי קרקע שנתכסו ירוק לאחר הגשמים
האחרונים ופרחי בר צהבהבים לבנים, קטנים.
ולפתע – אדם [אדום], שדה שלם של כלניות! זה היה
אחר כל כך מכל הנוף שמסביב. שמחנו
כילדים קטנים וכל החדרים קושטו בזרים
אדומים אדומים ורעננים של כלניות, המוסיפים
לשלל הצבעים שבחדר את הגוון החם והעליז.
החדרים המודרניים שלנו עם צבעי הקירות
בתכלת וצהבהב חשפו את כל התכונות "הבעל-
ביתיות" שבנפש הבנות. הרבה תשומת לב
מוקדשת לטיפוחם ושפורם ומדי יום ביומו
מתקבצים (מתקבצות בעצם) סביב לספלי
קפה חם. ומלאכת יד לבלות יחד שעה של
שיחה בחברותא.
גרעין ב' הגיע לכאן ביום הראשון שעבר.
עוד פלג של ההכשרה שהתחבר אלינו.
[עמוד 3]
הבנים מבקרים הרבה. בכל חופשה ארוכה או
קצרה, בכל הזדמנות לפני בקור בבית ולאחריו
"קופצים" לחצרים לערב או שניים. לשלשה עשר
הגיע מספרם אתמול. התאספו כולם באחד
החדרים, הבנות עם כל האורחים, ושוב קפה
ומיני מתיקה ועשן סיגריות ומעשיות, מעשיות
בלי סוף… מצב הרוח מרומם וההרגשה
מצוינת לדעת כי הם מחלקים את החופשה ובאים
גם הביתה וגם אלינו, לכאן.
ההקלטות המהירה והשלמה של רב הבנות
בענפים עזרה לתחושת הזרות הראשונה
שתעלם במהירות. קולה של יפה נשא זה
כמה מקצה המטבח ועד קצה חדר האוכל. היא
השלטת היחידה על שורה שלמה של סירי חשמל ועל
פיה ישק כל דבר במטבח. מוסדות הילדים עדיין
ממשיכים לקלוט כל מיני "דמויות מחנכות"
מבינינו ואינם יודעים שבעה. בלול, בגן הירק
ובמשתלה, במתפרה ובמחסן נכנסו הבנות
במלא הרצינות והאחריות והרי הן מתבוננות
בעין של מבינות וותיקות בנחלאים הללו
שמגששים גשושים ראשונים בענפים.
את "הים האכזר" לא קראתי. בכלל
[עמוד 4]
אני קוראת מעט מאד אף כי שעות העבודה
ברפת הרבה יותר נוחות מאשר בדגניה.
מלבד זאת שוב החלטתי להתעקש במאבקי עם
האנגלית והתחלתי ב"זעקת הקרב". בינתיים
אני מנהלת קרבות עם כל מיני סלנג וקללות
נמרצות שאינני מבינה בהן ולא כלום ומסתבר
שאני מפסידה הרבה מאוירת הספר וההתקדמות
אטית כל כך.
אני מקוה שבאמת הגענו לידי הבנה, ואשר
ל"עשית ההכרה", זה נחוץ, אך לי, לאו
דוקא כתב היד יעזור בכך.
לא הרבה זמן נותר עד שיבוא השומר
ב 4:00 להוציא אותי ברב אכזריות מחומן של
השמיכות אל הקר שבחוץ. וקר פה להחריד!
אם לא תבגדנה העינים אשתדל עוד לזוז
מעט קדימה בספר שלי.
לילה טוב!
מיעל

עמוד 2/4
עמוד 3/4
עמוד 4/4

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: יעל שגב
מיקום: קיבוץ חצרים
תאריך: 1956-04-16

מקבל/ת המכתב

שם: מיכה ליס
מיקום: דגניה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות