יעקב אשל כותב לאשתו מרים מכתב אהבה ותודה במלאת 25 שנה לנישואיהם
סיפור רקע
יעקב אשל כותב מכתב רצןף אהבה לאשתו מרים במלאת 25 שנים לנישואיהם. הוא מודה על השנים שלהם יחד, על הזכות להיות נשוי לאשת חיל כמו מרים על המשפחה שהקימו. הוא כותב שמרים הייתה לעצם מעצמו, בשר מבשרו, דם מדמו, ואהבתו אליה אינה תלויה בדבר.
יעקב ומרים אשל חיו יחד כמעט 60 שנה באהבה שאין לתאר במילים. הם זכו לראות ילדים, נכדים ומשפחה שהיא כדברי יעקב "עדות חיה, יקרה ונהדרת למפעל חיינו".
מרים אשל הייתה שורדת שואה, אשר איבדה במלחמה את כל משפחתה מלבד אחיה הצעיר, שאותו מצאה בדרך נס לאחר המלחמה. אחיה נפל במלחמת השחרור בקרב רמלה.
יעקב אשל נפטר בשנת 2011, בן 82 במותו. מרים אשל נפטרה בשנת 2019, בת 89 במותה.
את המכתב המרגש תרמה לפרויקט אוצרות צביה גולן, בתם של השניים.
יעקב ומרים אשל חיו יחד כמעט 60 שנה באהבה שאין לתאר במילים. הם זכו לראות ילדים, נכדים ומשפחה שהיא כדברי יעקב "עדות חיה, יקרה ונהדרת למפעל חיינו".
מרים אשל הייתה שורדת שואה, אשר איבדה במלחמה את כל משפחתה מלבד אחיה הצעיר, שאותו מצאה בדרך נס לאחר המלחמה. אחיה נפל במלחמת השחרור בקרב רמלה.
יעקב אשל נפטר בשנת 2011, בן 82 במותו. מרים אשל נפטרה בשנת 2019, בת 89 במותה.
את המכתב המרגש תרמה לפרויקט אוצרות צביה גולן, בתם של השניים.
ארועי התקופה
כתב היד
ה26 לחודש מאי
שנת 1978 למנינם
ויום השנה ה-25
לנישואינו.
[עמוד 1]
מכתב לאשתי,
הפעם לא בחרוזים. גם בלי חרוזים אני מתקשה להביע את כל מה
שיש ברצוני ובלבי. עשרים וחמש שנים של חיים משותפים הן פרק חיים אשר, במקרה
שלנו, הוא מלא תוכן ועשיר בחוויות. אכן, ילדינו הצליחו להציג בפנינו בחן כה
רב, תמצית מתולדות המשפחה שהקימונו יחד בכוחות משותפים כאשר חלקך בשותפות
זו ניכר על כל צעד ושעל.
"בטח בה לב בעלה… גמלתהו טוב… צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל…
קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה וכו' וכו' וכו'". אכן למי יאה מזמור זה המסַפֵר
על אשת חיל יותר מאשר לך. זוהי תעודת הזהות שלך וכך אני מביט בך שנים כה רבות
והעין לא תשבע ממראך וכך הריני הולך ונקשר אליך עוד ועוד ועוד עד כי נכון לומר
שהפכת להיות עצם מעצמי ובשר מבשרי ודם מדמי ורוח מרוחי ונשמה מנשמתי במובן
האמיתי והעמוק ביותר.
איני יודע במה זכיתי. אך כאשר יצאה בת קול משמים, ארבעים יום לפני
לידתי (בליל הי"ח שבט התרפ"ט) והכריזה כי מרים בת צבי ויהודית מיועדת לי,
באותה הכרזה נקבע גורלי להמנות עם אלה שנתנת להם יום יום ושעה שעה סיבה
מצוינת לומר "מודים אנחנו לך".
במבט לאחור, אנו יכולים לומר כי איכות החיים שנוצרה בביתנו טובה
עד כדי כך שאני מאחל לעצמנו עוד עשרים וחמש שנים כאלה. בנותינו, חתנינו,
נכדינו ונכדתנו וכל הצאצאים הנוספים אשר, אי"ה [אם ירצה השם], יתוספו בעתיד, כל אלה
הם עדות חיה, יקרה ונהדרת למפעל חיינו.
עתה, יש לי לומר עוד דבר, בלבֵך ובאופיֵך מצויה כמות בלתי רגילה של
[עמוד 2]
מסירות ואהבה. יש בך נאמנות אין קץ לייעודך כאשה, כאם וכסבתא.
ואולי מותר לי, בהזדמנות אוהבת זו, לומר כי את נוטלת על עצמך נטל אשר
יתכן כי שוב אינך חיבת לשאת בו. אולי מותר לי לבקש ממך להאיט במקצת את
הקצב, לנוח קצת ממאמץ החיים, להקדיש קצת יותר זמן לעצמך, לבריאותך
ולצרכיך האישיים. ככל שחולף הזמן, נעשים הילדים זקוקים לנו פחות ופחות
ואנו נעשים זקוקים זה לזה יותר ויותר.
בקיצור: אם יתן לנו אלוקים שנים יש לי תכניות ארוכות- טוח לחיים משותפים
ורגועים אתך- ואתך בלבד. כל כולי מתגעגע יותר ויותר לכל חלק אפשרי
מאהבתך ולכל חלקיק מתשומת לבך. מיום ליום דרושה לי קרבתך במידה גדלה
והולכת, ממש כמו אויר לנשימה. כל מצב רוחי ושלות נפשי נתונים בידיך.
האם עוד לא הבהרתי עד כמה אני שלך בכל נימי נפשי, עד כמה כל רצונותי
ושאיפותי מרוכזים בך, בשלומך, באושרך, בבריאותך?
אהבתי אליך שוב אינה תלויה בשום דבר. היא מלאה ועמוקה וקבועה ובלתי נתנת
לערעור. נסיבות החיים יכולות להשתנות, הלך הרוח יכול להתחלף, מאורעות שונים יכולים
להתרחש, בקיצור: המהלך הדינמי והבלתי קבוע של החיים הולך ונמשך. לי יש, תודה
לאל, בסיס מוצק הנותן לי יציבות נוכח כל חוסר היציבות שמסביב. לי יש משענת
ששום כֹח [כוח] שבעולם אינו יכול לנתקני ממנה- לי יש את אשתי. אחת תקותי-
לחיות, לנשום, להמצא על ידך – וקרוב אליך ככל שאני יכול. בזה כבר לא יכול
לחול שום שינוי. את קבועה בתוכי כל עוד אני כאן. וכל עוד את כאן- יש טעם
נפלא לחיי.
באהבה רבה
הבעל
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת