אוֹצָרוֹת
1964 29 במרץ

יעקב ברמן לבת זוגו ורדה על תחילת תקופה חדשה בקורס הטיס ועל געגועיו אליה

יעקב ברמן בסיס חצור פורסם על ידי נוי לאופר ישראלי
יעקב ברמן

כתב היד

2 דפי המכתב

סיפור רקע

יעקב ברמן נולד בשנת 1942 בקיבוץ גת, בן בכור לרחל ולמשה ברמן. יעקב גדל בקיבוץ כילד סקרן, שובב, אוהב טבע ובעלי חיים, ספורטאי מצטיין, יצירתי וכריזמטי. הוא התגייס לצבא במסגרת נבחרי הקיבוצים לפיקוד הנח"ל וסיים שם קורס קצינים. כשסיכת המ"מ על דש חולצתו הוא קיבל החלטה להגשים חלום ולהתחיל קורס טייס כאחד הטירונים. במהלך הקורס החלה לפרוח אהבתו לורדה בת קיבוץ גל און, השכן לקיבוץ גת. בשנת 1965 באו השניים בברית הנישואין, ובשנת 1966 נולד אופיר בנם הבכור. את כל שנות אהבתם ליוותה התכתבות ענפה בה שיתפו השניים את רגשותיהם ואת החוויות העוברות עליהם בימים בהם לא יכלו להיות ביחד. הצלילה לתוך מכתביו לורדה והקול העולה מהם חודר ללב ומרעיד את הנפש. דרכם משתקפת דמותו הססגונית, והם מוסיפים רבדים נוספים לפאזל העשיר שהרכיב את אישיותו. היו בו קשיחות ועיקשות, יחד עם רוך ועדנה,

יעקב ברמן נולד בשנת 1942 בקיבוץ גת, בן בכור לרחל ולמשה ברמן. יעקב גדל בקיבוץ כילד סקרן, שובב, אוהב טבע ובעלי חיים, ספורטאי מצטיין, יצירתי וכריזמטי. הוא התגייס לצבא במסגרת נבחרי הקיבוצים לפיקוד הנח"ל וסיים שם קורס קצינים. כשסיכת המ"מ על דש חולצתו הוא קיבל החלטה להגשים חלום ולהתחיל קורס טייס כאחד הטירונים. במהלך הקורס החלה לפרוח אהבתו לורדה בת קיבוץ גל און, השכן לקיבוץ גת. בשנת 1965 באו השניים בברית הנישואין, ובשנת 1966 נולד אופיר בנם הבכור. את כל שנות אהבתם ליוותה התכתבות ענפה בה שיתפו השניים את רגשותיהם ואת החוויות העוברות עליהם בימים בהם לא יכלו להיות ביחד. הצלילה לתוך מכתביו לורדה והקול העולה מהם חודר ללב ומרעיד את הנפש. דרכם משתקפת דמותו הססגונית, והם מוסיפים רבדים נוספים לפאזל העשיר שהרכיב את אישיותו. היו בו קשיחות ועיקשות, יחד עם רוך ועדנה, נחישות וחוזקה מול נפש פיוטית ורגישה. הוא היה נועז ואמיץ, רומנטיקן. יעקב היה מאלה שאינם הולכים בתלם, ולא פעם בחר ללכת נגד הזרם. באוגוסט 1966 והוא בן 24 בלבד, יום לאחר חזרתו מסיור ארוך בחו"ל, יצא יעקב מבסיס חיל האוויר תל נוף לאימון טיסה קשה במיוחד, כאחד מרביעיית מטוסי מיראז'. תוך כדי ביצוע פנייה בגובה נמוך מאוד פגעה כנף מטוסו של יעקב בקרקע, קצה הכנף נשברה והמטוס התרסק. המכתבים שכתב היוו מזכרת יוצאת דופן עבור בנו אופיר, שהיה בן חודשים ספורים כשאיבד את אביו. במכתבים הצליח לחשוף צד מיוחד באישיותו, עושר לשוני, שירת מילים. היכולת שלו להפוך רגשות למילים והכתב המצויר שלו הפכו עבור המשפחה לנכס שלא יסולא בפז. רעייתו, ורדה נכט (ברמן) מסרה את מכתביו למיזם אוצרות.

כתב היד

עמוד 1/2

ורדיק שלי!
אני לא כותב לך הפעם כדי לצאת ידי חובה. זהו אף לא מכתב שנועד למלא חלל של שבוע, אני כותב לך, משום שאני חש צורך עמוק לעשות זאת.
ורדיק, על תתיחסי בקלות ראש להקדמה זו, לי היא חשובה לא פחות מאשר תוכן המכתב עצמו. חשוב לי שתדעי שכל מילה ומילה שאני אומר לך באמצעות מכתבי נשקלת רבות לפני שהיא נחרטת על הניר. אני פשוט לא מסוגל לכתוב כלאחר יד, וסתם לגבב ערמות של מילים כדי למלא, כאילו את ה"מכסה" השבועית.
ורדיק, אני רוצה לספר לך על יום ראשון זה, שסופו אומנם כבר הולך וקרב, אך רישומו עדיין רב. היום התחלנו באופן מעשי את התקופה החדשה. המעבר אל טייסת חדשה, אל מבנה חדש, אל מדריכים חדשים ואוירה חדשה ובלתי מוכרת. היה נפלא והזכיר לי מהרבה בחינות את תחילתה של שנת לימודים חדשה.
בדומה לתחילתה של שנת לימודים, בה פורס המורה בשיחת הפתיחה את תוכנית השנה, נפרסה גם תוכנית העבודה שלנו לתקופה זו בשיחת הפתיחה. כאשר יושבים בחדר ההרצאות ושומעים את התוכנית בקווים כלליים, נדמה שהיא ארוכה ומיגעת עד אין קץ, אך זה רק ברגע הראשון, כשנזכרתי שנותרו עוד 3.5 חודשים בלבד, נוכחתי לדעת שלמעשה הזמן קצר ביותר, ועוד לפני שנספיק להסתגל לכך כבר נהיה טייסים לכל דבר.
האוירה כאן שונה לחלוטין מזו שהכרנו עד כה. המחיצות שבינינו ובין המדריכים נפלו ונעלמו כלא היו. היחסים חופשיים ולבביים ביותר ויוצרים הרגשה נעימה ביותר. המשמעת בכללה הרבה יותר חופשית ועצמאית, מצפים מאתנו לבגרות ומשמעת פנימית ללא לחץ מבחוץ. יש הרגשה שסומכים עלינו, שבגרנו והתקדמנו. כל הסימנים מעידים שזאת תהיה תקופה נהדרת. הכל נראה לפתע באור אחר, יפה ומושך פי אלף. לא נותר לי אלא לקוות שלא אתאכזב.
אף שרק אתמול ראיתיך, אני מתגעגע אליך עד בלי די. המחשבה שמחר אראך נוסכת בי מתיקות נפלאה ומרגיעה במקצת את געגועיי אלה.
מתוקה שלי, לא אכתוב לך יותר ולא משום שאין בי כבר מה לכתוב לך, אלא פשוט משום שאין לי כעת זמן לכך. מחר מצפה לי יום די עמוס ואין ברצוני לקום לקראתו עייף וחלש, את אשר לא הספקתי היום אגיד לך מחר.
להתראות יקרה וכל טוב
שלך- יעקב

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: יעקב ברמן
מיקום: בסיס חצור
תאריך: 29.03.1964

מקבל/ת המכתב

שם: ורדה נכט (ברמן)
מיקום: קיבוץ גל און

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/2

ורדיק שלי!
אני לא כותב לך הפעם כדי לצאת ידי חובה. זהו אף לא מכתב שנועד למלא חלל של שבוע, אני כותב לך, משום שאני חש צורך עמוק לעשות זאת.
ורדיק, על תתיחסי בקלות ראש להקדמה זו, לי היא חשובה לא פחות מאשר תוכן המכתב עצמו. חשוב לי שתדעי שכל מילה ומילה שאני אומר לך באמצעות מכתבי נשקלת רבות לפני שהיא נחרטת על הניר. אני פשוט לא מסוגל לכתוב כלאחר יד, וסתם לגבב ערמות של מילים כדי למלא, כאילו את ה"מכסה" השבועית.
ורדיק, אני רוצה לספר לך על יום ראשון זה, שסופו אומנם כבר הולך וקרב, אך רישומו עדיין רב. היום התחלנו באופן מעשי את התקופה החדשה. המעבר אל טייסת חדשה, אל מבנה חדש, אל מדריכים חדשים ואוירה חדשה ובלתי מוכרת. היה נפלא והזכיר לי מהרבה בחינות את תחילתה של שנת לימודים חדשה.
בדומה לתחילתה של שנת לימודים, בה פורס המורה בשיחת הפתיחה את תוכנית השנה, נפרסה גם תוכנית העבודה שלנו לתקופה זו בשיחת הפתיחה. כאשר יושבים בחדר ההרצאות ושומעים את התוכנית בקווים כלליים, נדמה שהיא ארוכה ומיגעת עד אין קץ, אך זה רק ברגע הראשון, כשנזכרתי שנותרו עוד 3.5 חודשים בלבד, נוכחתי לדעת שלמעשה הזמן קצר ביותר, ועוד לפני שנספיק להסתגל לכך כבר נהיה טייסים לכל דבר.
האוירה כאן שונה לחלוטין מזו שהכרנו עד כה. המחיצות שבינינו ובין המדריכים נפלו ונעלמו כלא היו. היחסים חופשיים ולבביים ביותר ויוצרים הרגשה נעימה ביותר. המשמעת בכללה הרבה יותר חופשית ועצמאית, מצפים מאתנו לבגרות ומשמעת פנימית ללא לחץ מבחוץ. יש הרגשה שסומכים עלינו, שבגרנו והתקדמנו. כל הסימנים מעידים שזאת תהיה תקופה נהדרת. הכל נראה לפתע באור אחר, יפה ומושך פי אלף. לא נותר לי אלא לקוות שלא אתאכזב.
אף שרק אתמול ראיתיך, אני מתגעגע אליך עד בלי די. המחשבה שמחר אראך נוסכת בי מתיקות נפלאה ומרגיעה במקצת את געגועיי אלה.
מתוקה שלי, לא אכתוב לך יותר ולא משום שאין בי כבר מה לכתוב לך, אלא פשוט משום שאין לי כעת זמן לכך. מחר מצפה לי יום די עמוס ואין ברצוני לקום לקראתו עייף וחלש, את אשר לא הספקתי היום אגיד לך מחר.
להתראות יקרה וכל טוב
שלך- יעקב

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: יעקב ברמן
מיקום: בסיס חצור
תאריך: 1964-06-21

מקבל/ת המכתב

שם: ורדה נכט (ברמן)
מיקום: קיבוץ גל און

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות