אוֹצָרוֹת
1944 14 באוגוסט

יעקב גוטליב מספר על טיול שערך עם חברים בכינרת ובקיבוצים בזמן מסע הלוויה של ברל כצנלסון

יעקב גוטליב חיפה פורסם על ידי Shira Mayerson

כתב היד

1 דפי המכתב

סיפור רקע

יעקב גוטליב, חייל בצבא הבריטי, לפני המעבר לאיטליה, מתאר לחברתו טובה טיול שערך עם חבריו לכינרת, לאשדות יעקב ולעין חרוד, כשברקע - מסע הלווייה ההיסטורי של ברל כצנלסון.

יעקב גוטליב, חייל בצבא הבריטי, לפני המעבר לאיטליה, מתאר לחברתו טובה טיול שערך עם חבריו לכינרת, לאשדות יעקב ולעין חרוד, כשברקע - מסע הלווייה ההיסטורי של ברל כצנלסון.

כתב היד

עמוד 1/1

14/8/44
טובה היקרה,
חם לי עוד מהטיול של אתמול – מעצם הטיול והקשיים שהיינו צריכים לסלק עד שהצלחנו סוף סוף לצאת לדרך. עד הרגע האחרון ממש לא היינו בטוחים וחיכינו לאפתעה המבטלת הכל. ולאחר שהיינו כבר משוכנעים שהכל בסדר בא לפתע שינוי בכל התכנית. השתמשנו בטיול בתחליפים רבים. במקום לצאת בשבת לפנות ערב – יצאנו ביום ראשון ב 6:30. תחת עין-גב, מטרת נסיעתנו – היינו מוכרחים לשנות את הקו בגלל אֵבל קצנלזון. ובמקום "חלוקה צודקת" של הבחורות בין ארבע מכונות – הן התכנסו רובן למכונה אחת ושתי מכונות של בחורים נשארו בלי כזית של בחורה.
ועל אף הכל נוצל היום כראוי. בקרנו בשערה ביבניאל, בכנרת, בדגניות, באשדות – ובדרך חזרה סרנו לעין-חרוד. הספקנו גם להקדיש שעתים לרחיצה בים כנרת. עין-גב הודיעה לנו שאינה יכולה לקבל אורחים עקב האבל. השמש טגנה את הקהל הנכבד בזיעתו אבל היו על האוטו אוזים כמעט צלויים שלא הוסיפו טעם רב לטיול.
החברה לא היתה רעה ביותר וגם לא טובה. בינונית בגיל, טמפרמנטים אבל קשה היה ליצור הרמוניה חברתית, קצב אחיד העשוי ללכד את כולם. נתפרדו קבוצות, קבוצות עם האינטרסים הפרטיים שלהם בכל מקום שהיו צל ועצים. אלה שהיו מעונינים בטיול עצמו – לא איכפת היה להם מצב זה כי תשומת לבם היתה בעיקר אל המשקים הרבים שבקרו ולסביבה.
הבחורות שהיו אתנו אינן מצטיינות ביפין אבל לעומת זאת יש להם קומפלקסים של חשיבות רבה, אחת דבוקה אל חברתה בלי הפרד ביניהן ואי אפשר בשום אופן לפתח את המעגל הסגור ולקרב את אלה שאינם יכולים למצא בשביל עצמם חוג מתאים. לאחר שנתיאשתי מחברה זו המשכתי גם אני את טיולי בחוג צר יותר עם הגננת שספרתי לך פעם עליה.
מענין שבשעת הרחיצה בכנרת המים כאילו המסו את כל המחיצות. לאחר שהתפשטו מבגדיהן, נעשו יותר פשוטות וטבעיות. הגלים שטפו את הקומפלקסים וכולם השתובבו ורקדו במים כילדים. ים כנרת היה בשבילי התחנה המענינת ביותר בטיול.
בדגניות התעכבנו מעט מאד. הספקנו לשתות מים קרים ולשבת על הדשא כשלשה רגעים. לאשדות הקדשנו כשעתים. המקום נפלא הוא. השדרות והגנים המטופחים יפה מזמינים את האנשים לשבת ולטעם את שלות המקום. אין לעמד נגד פתוי זה, ביחוד לאחר נסיעה של שעות באבטובוס. באשדות סיים חלק האנשים את הטיול. נקבע ששתי מכוניות תצטרפנה להלויה של קצנלזון ושתי מכוניות תשובנה לחיפה.
הייתי בין אלה שאמרו להשתתף בהלויה אבל בגלל חוסר זמן הסתפקנו במסדר בעבר הארון והמשכנו את דרכנו לעין-חרוד. ביחס לאשדות המרהיבה ביפי הירק נראית עין חרוד קצת עזובה. הביאונו אל משכן האמנות. הופיע לפנינו בחור בעל מדות ופנים רחבים ומלאים וחומים כעוגת דבש ומעליהם התנוססה בלורית ענקית מדובללת ומסולסלת – טפוס פטרירכלי של איש שיש לו קשר עם אמנות. הבחור הסתכל בנו בעינים תמימות של ילד ופתח בהרצאה על התמונות התלויות על הקירות ועל האמנות העברית. היינו מוכרחים לבקש שיקצר. משכן האמנות מכיל דברים יפים, תמונות של ציירים יהודים מפורסמים פסלים פתוחים ותבליטים. חבל שלא עמד הזמן לעבר על כל דבר ודבר.
בזה נגמר הבקורים במשקים. שבנו לפנות ערב. רוח קלה, מרעננת והנוף הנמס בערפלים כחלחלים ואדמדמים השפיעו על מצב הרוח לטובה. בסכום, אפשר לומר שהיום עבר בנעימות. כמה יפה היה לו היית אתי בטיול זה.
והעיקר מה שלומך? אני מתכונן לבוא ביום הראשון לירושלים. כתבי לי נא, טובה, לכל הפחות, אם אין לי אפשרות לראותך.
באהבה
יעקב

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: יעקב גוטליב
מיקום: חיפה
תאריך: 14.08.1944

מקבל/ת המכתב

שם: טובה גרוס
מיקום: פתח תקוה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/1

14/8/44
טובה היקרה,
חם לי עוד מהטיול של אתמול – מעצם הטיול והקשיים שהיינו צריכים לסלק עד שהצלחנו סוף סוף לצאת לדרך. עד הרגע האחרון ממש לא היינו בטוחים וחיכינו לאפתעה המבטלת הכל. ולאחר שהיינו כבר משוכנעים שהכל בסדר בא לפתע שינוי בכל התכנית. השתמשנו בטיול בתחליפים רבים. במקום לצאת בשבת לפנות ערב – יצאנו ביום ראשון ב 6:30. תחת עין-גב, מטרת נסיעתנו – היינו מוכרחים לשנות את הקו בגלל אֵבל קצנלזון. ובמקום "חלוקה צודקת" של הבחורות בין ארבע מכונות – הן התכנסו רובן למכונה אחת ושתי מכונות של בחורים נשארו בלי כזית של בחורה.
ועל אף הכל נוצל היום כראוי. בקרנו בשערה ביבניאל, בכנרת, בדגניות, באשדות – ובדרך חזרה סרנו לעין-חרוד. הספקנו גם להקדיש שעתים לרחיצה בים כנרת. עין-גב הודיעה לנו שאינה יכולה לקבל אורחים עקב האבל. השמש טגנה את הקהל הנכבד בזיעתו אבל היו על האוטו אוזים כמעט צלויים שלא הוסיפו טעם רב לטיול.
החברה לא היתה רעה ביותר וגם לא טובה. בינונית בגיל, טמפרמנטים אבל קשה היה ליצור הרמוניה חברתית, קצב אחיד העשוי ללכד את כולם. נתפרדו קבוצות, קבוצות עם האינטרסים הפרטיים שלהם בכל מקום שהיו צל ועצים. אלה שהיו מעונינים בטיול עצמו – לא איכפת היה להם מצב זה כי תשומת לבם היתה בעיקר אל המשקים הרבים שבקרו ולסביבה.
הבחורות שהיו אתנו אינן מצטיינות ביפין אבל לעומת זאת יש להם קומפלקסים של חשיבות רבה, אחת דבוקה אל חברתה בלי הפרד ביניהן ואי אפשר בשום אופן לפתח את המעגל הסגור ולקרב את אלה שאינם יכולים למצא בשביל עצמם חוג מתאים. לאחר שנתיאשתי מחברה זו המשכתי גם אני את טיולי בחוג צר יותר עם הגננת שספרתי לך פעם עליה.
מענין שבשעת הרחיצה בכנרת המים כאילו המסו את כל המחיצות. לאחר שהתפשטו מבגדיהן, נעשו יותר פשוטות וטבעיות. הגלים שטפו את הקומפלקסים וכולם השתובבו ורקדו במים כילדים. ים כנרת היה בשבילי התחנה המענינת ביותר בטיול.
בדגניות התעכבנו מעט מאד. הספקנו לשתות מים קרים ולשבת על הדשא כשלשה רגעים. לאשדות הקדשנו כשעתים. המקום נפלא הוא. השדרות והגנים המטופחים יפה מזמינים את האנשים לשבת ולטעם את שלות המקום. אין לעמד נגד פתוי זה, ביחוד לאחר נסיעה של שעות באבטובוס. באשדות סיים חלק האנשים את הטיול. נקבע ששתי מכוניות תצטרפנה להלויה של קצנלזון ושתי מכוניות תשובנה לחיפה.
הייתי בין אלה שאמרו להשתתף בהלויה אבל בגלל חוסר זמן הסתפקנו במסדר בעבר הארון והמשכנו את דרכנו לעין-חרוד. ביחס לאשדות המרהיבה ביפי הירק נראית עין חרוד קצת עזובה. הביאונו אל משכן האמנות. הופיע לפנינו בחור בעל מדות ופנים רחבים ומלאים וחומים כעוגת דבש ומעליהם התנוססה בלורית ענקית מדובללת ומסולסלת – טפוס פטרירכלי של איש שיש לו קשר עם אמנות. הבחור הסתכל בנו בעינים תמימות של ילד ופתח בהרצאה על התמונות התלויות על הקירות ועל האמנות העברית. היינו מוכרחים לבקש שיקצר. משכן האמנות מכיל דברים יפים, תמונות של ציירים יהודים מפורסמים פסלים פתוחים ותבליטים. חבל שלא עמד הזמן לעבר על כל דבר ודבר.
בזה נגמר הבקורים במשקים. שבנו לפנות ערב. רוח קלה, מרעננת והנוף הנמס בערפלים כחלחלים ואדמדמים השפיעו על מצב הרוח לטובה. בסכום, אפשר לומר שהיום עבר בנעימות. כמה יפה היה לו היית אתי בטיול זה.
והעיקר מה שלומך? אני מתכונן לבוא ביום הראשון לירושלים. כתבי לי נא, טובה, לכל הפחות, אם אין לי אפשרות לראותך.
באהבה
יעקב

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: חיים יפה
מיקום: פאיד, מצרים
תאריך: 1973-11-18

מקבל/ת המכתב

שם: טובה גרוס
מיקום: פתח תקוה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות