יעקב ויס נשפט ע"י הבריטים ומבין כי גזר דינו יהיה מוות, הוא כותב לחבריו כי אינו מצטער על מה שהיה ודורש מהם להמשיך ולהילחם ביתר שאת

המלחמה הסתיימה, החללים עוברים לקבורת קבע, ויעקב, שלחם, מתמודד עם הכאב ועם אובדן החברים

יעקב כותב לשושנה משירות המילואים, הוא מספר על השהות באילת, על ההכנות לעלייה צפונה ומבקש שתקפיד בלימודיה

יעקב כותב לחברתו על שהייתו באילת ומשתף אותה בדעתו על האו״ם

יעקב שוהה באילת, ומשפ ממשיך לכתוב לשושנה ידידתו על עבודתו ועל המתרחש באילת

יעקב מתוסכל מכישלון המו״מ של קיסנג׳ר עם ישראל ומצרים, אך מתעודד מהידיעה על אירוסי אחותו

יעקב משתף את שושנה ידידתו בחוויותיו מן המילואים ומביע צער על אובדן אחיה

יעקב פורש לפני לשושנה את פועלו הפוליטי ואת מחשבותיו, בעיקר בנוגע לפינוי יהודה ושומרון וההתנחלויות

יעקב וייס מביע את תנחומיו לשושנה על מותו של אחיה

אח יעקב, החייל, כותב לשושנה, תלמידת התיכון, על השהות במלון באילת