אוֹצָרוֹת
1973 04 ביולי

יעקב יחני מסביר לחברתו כיצד נראית השגרה בצבא ומבקש ממנה שתשתדל להיות בבית כשהוא יוצא לחופשה

יעקוב יחני פלמחים פורסם על ידי Shira Mayerson

כתב היד

3 דפי המכתב

סיפור רקע

יעקב יחני גויס לחיל הצנחנים בשנת 1972. הוא נפל באחד הקרבות הקשים במלחמת יום כיפור. את המכתב שלח כשלושה חודשים טרם פרוץ המלחמה אל בת זוגו דאז, רחל, אותה כינה "הנחלאית הקטנה שלי". במכתב מסביר יעקב באריכות על השגרה בצבא ועל החופשות והיציאות שלו, ומפציר ברחל להיות בבית בשבתות בהן הוא מגיע הביתה.

יעקב יחני גויס לחיל הצנחנים בשנת 1972. הוא נפל באחד הקרבות הקשים במלחמת יום כיפור. את המכתב שלח כשלושה חודשים טרם פרוץ המלחמה אל בת זוגו דאז, רחל, אותה כינה "הנחלאית הקטנה שלי". במכתב מסביר יעקב באריכות על השגרה בצבא ועל החופשות והיציאות שלו, ומפציר ברחל להיות בבית בשבתות בהן הוא מגיע הביתה.

כתב היד

עמוד 1/3

21.7.73

לרחל שלום
אני לא יכול לכעוס עליך כי אני בעצמי
רותקתי כמעט כמו מספר הפעמים שיצאתי אבל היציאות
שלנו מחורבנות ולפני כל יציאה אפשר לקבל בשקט מחלת עצבים
אנשים לא יודעים שקיים מושג "קניית השבת" שלשמחתי בזמן
האחרון לא קיים כמעט היתה תקופה בה פחדנו מיום חמישי בלילה
בעיקר בטירונות עכשיו כבר לא מפחדים מיום חמישי אבל במקביל
המ"קים מנג'סים כבר מתחילת השבוע המשפט הידוע והנדוש
"החברים שלך עלו על המשאיות ואתה …" מסדרי המפקד לפני כל
יציאה פק"ל וכל מיני זיבולים שמי שעומד בצד חושב שאנו יוצאים
מינימום שבוע הביתה אבל האמת היא שאנו יוצאים כעת
כל שלש שבועות ששי שבת לא כמו שיריון שנמצאים בקווים שלש
שבועות ויוצאים שבוע הביתה. אנחנו יוצאים ששי שבת מהרמה
וששי כמעט ולא קיים עבורנו אנחנו בדר"כ מגיעים מאוחר מאד
כך שכל שעה ביציאה חשובה כל שכן השבת ולכן אין טעם ש[…]
לכן מצדנו אנו חיבים להיות בסדר ולצאת הביתה אגב
מי שמרותק אצלנו ייצא רק ביציאה הבאה כלומר בשבוע הששי.
היום השבת האחרונה שלנו במוצב ולפי מכתבך את כנראה
בבית עכשיו אני מקווה שאת מבלה היום, בשבוע זה מגיע לנו
רגילה אבל כנראה שלא נקבל אותה זו תהיה הרגילה השניה
שאנו מפסידים משום מה אבל אני מקוה שנצא הביתה לשישי שבת
אחרי זה אנו יוצאים לנופש בעכו בטח בראש של
נופש אני רוצה חופש והם נותנים נופש. יחי ההבדל הקטן
המתחיל אומרים לו גמור ואם הגענו עד הנופש נמשיך
הלאה לאמון קיץ ואחר כך הכנה למקום ואחרי כן קורס מכים
ושמחה גדולה גמרנו פלוגה (אגב פלוגה אם את לא יודעת
זה 14 חודש טירונות של הצנחנים) גמרנו פלוגה אבל
לא תמיד זה עקרוני לפעמים זה אתגר לגמור לפעמים נשבר
בגמר ורוצים לעזוב פלוגה אבל אין לאן ללכת ומוכרחים לגמר
למרות היציאות והיחס הגרוע כל הסיפור הארוך המשעמם והמיגע
בשביל שהנחלאית הקטנה שלי תבין פירושו של שישי שבת בבית
וחסר לה שלא תתיצב בבית בשבת זו או מינימום תכתב
כמה מכתבים טובים וארוכים כמעט כמו פלוגה כתבתי קצת
על עצמי יצא […] יש עוד הרבה מה לכתב ומה לספר אבל לפי שעה
זה משחרר קצת ויש אומרים עוזר קצת
לגבי שבת זו השתדלי להיות בבית, לגבי שבת שעברה על
פי שאלתך הייתי עם הג'מעאה בעיר […] יכול להיות נחמד
שם חשבתי שאני יראה שם מישהו מהכתה לא ראיתי ולא שמעתי.

ביום ששי כשיצאנו הביתה צנחנו מ"הרקולס" בפלמחים ויצאנו
הביתה מלוכלכים מיוזעים עם נשק תדל [תרמיל דרך ללוחם] וקסדות קרביים "לאלה".
החיים במוצב ככה ככה מקבלים יחס לא רע מהסגל לא יושנים
כל כך טוב שומרים הרבה מאוד ביממה אם אני מתחיל לשמור ב12:00
בחצות קרוב לוודאי שעד חצות אני על הרגליים אבל יחסית אנחנו
מאוזנים במוצב בעיקר בזמן האחרון מספיקים לישון גם ביום שעה שעתיים
הסורים שקטים בדר"כ ולא עושים צרות סיפרתי לך מקצת מפה
מזעיר משם וקמצוץ מכאן ועכשיו קצת עלייך אזי מקווה שבאיזה
שהוא שלב ישתלבו יציאותינו ונצא שלובי זרוע לשוב ולשוב
אני חושב שהחברה קונים לי שני כרטיסים "לקזבלן" אני מקווה
שאוכל להשתמש בהם אגב אני קורא את ספרו של אוסקר וילד
"תמונתו של דוריאן גריי" שנדמה לי שהוא מציג באחד מבתי הקולנוע
בעיר והייתי רוצה שנראה אותו טוב אני חושב שצריכים
לגמור ואפילו אם יש עוד הרבה מה להגיד
הרבה לספר והרבה ללחוש
הי אני רוצה שאת בבית תצלצלי ותשאלי עלי בבית הם לפעמים
יודעים מתי אני בא ואיפה אני ואם את
תדעי מתי אני בא ואת בבית את יכולה למסור להם ד"ש ממני
ולהגיד להם מתי אני מגיע. יש אנשים שאפילו ספל
קפה קשה להם לשתות ביחד אז להתאזר בסבלנות
צדק מי שאמר "לאהוב פרושו לקבל" ואם אולי לא אמרו אני אומר

אז להתראות להתראות להתראות יעקב

עמוד 2/3
עמוד 3/3

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: יעקוב יחני
מיקום: פלמחים
תאריך: 04.07.1973

מקבל/ת המכתב

שם: רחל (שכטמן) זאבי
מיקום: נחל מורג

כתב היד

עמוד 1/3

21.7.73

לרחל שלום
אני לא יכול לכעוס עליך כי אני בעצמי
רותקתי כמעט כמו מספר הפעמים שיצאתי אבל היציאות
שלנו מחורבנות ולפני כל יציאה אפשר לקבל בשקט מחלת עצבים
אנשים לא יודעים שקיים מושג "קניית השבת" שלשמחתי בזמן
האחרון לא קיים כמעט היתה תקופה בה פחדנו מיום חמישי בלילה
בעיקר בטירונות עכשיו כבר לא מפחדים מיום חמישי אבל במקביל
המ"קים מנג'סים כבר מתחילת השבוע המשפט הידוע והנדוש
"החברים שלך עלו על המשאיות ואתה …" מסדרי המפקד לפני כל
יציאה פק"ל וכל מיני זיבולים שמי שעומד בצד חושב שאנו יוצאים
מינימום שבוע הביתה אבל האמת היא שאנו יוצאים כעת
כל שלש שבועות ששי שבת לא כמו שיריון שנמצאים בקווים שלש
שבועות ויוצאים שבוע הביתה. אנחנו יוצאים ששי שבת מהרמה
וששי כמעט ולא קיים עבורנו אנחנו בדר"כ מגיעים מאוחר מאד
כך שכל שעה ביציאה חשובה כל שכן השבת ולכן אין טעם ש[…]
לכן מצדנו אנו חיבים להיות בסדר ולצאת הביתה אגב
מי שמרותק אצלנו ייצא רק ביציאה הבאה כלומר בשבוע הששי.
היום השבת האחרונה שלנו במוצב ולפי מכתבך את כנראה
בבית עכשיו אני מקווה שאת מבלה היום, בשבוע זה מגיע לנו
רגילה אבל כנראה שלא נקבל אותה זו תהיה הרגילה השניה
שאנו מפסידים משום מה אבל אני מקוה שנצא הביתה לשישי שבת
אחרי זה אנו יוצאים לנופש בעכו בטח בראש של
נופש אני רוצה חופש והם נותנים נופש. יחי ההבדל הקטן
המתחיל אומרים לו גמור ואם הגענו עד הנופש נמשיך
הלאה לאמון קיץ ואחר כך הכנה למקום ואחרי כן קורס מכים
ושמחה גדולה גמרנו פלוגה (אגב פלוגה אם את לא יודעת
זה 14 חודש טירונות של הצנחנים) גמרנו פלוגה אבל
לא תמיד זה עקרוני לפעמים זה אתגר לגמור לפעמים נשבר
בגמר ורוצים לעזוב פלוגה אבל אין לאן ללכת ומוכרחים לגמר
למרות היציאות והיחס הגרוע כל הסיפור הארוך המשעמם והמיגע
בשביל שהנחלאית הקטנה שלי תבין פירושו של שישי שבת בבית
וחסר לה שלא תתיצב בבית בשבת זו או מינימום תכתב
כמה מכתבים טובים וארוכים כמעט כמו פלוגה כתבתי קצת
על עצמי יצא […] יש עוד הרבה מה לכתב ומה לספר אבל לפי שעה
זה משחרר קצת ויש אומרים עוזר קצת
לגבי שבת זו השתדלי להיות בבית, לגבי שבת שעברה על
פי שאלתך הייתי עם הג'מעאה בעיר […] יכול להיות נחמד
שם חשבתי שאני יראה שם מישהו מהכתה לא ראיתי ולא שמעתי.

ביום ששי כשיצאנו הביתה צנחנו מ"הרקולס" בפלמחים ויצאנו
הביתה מלוכלכים מיוזעים עם נשק תדל [תרמיל דרך ללוחם] וקסדות קרביים "לאלה".
החיים במוצב ככה ככה מקבלים יחס לא רע מהסגל לא יושנים
כל כך טוב שומרים הרבה מאוד ביממה אם אני מתחיל לשמור ב12:00
בחצות קרוב לוודאי שעד חצות אני על הרגליים אבל יחסית אנחנו
מאוזנים במוצב בעיקר בזמן האחרון מספיקים לישון גם ביום שעה שעתיים
הסורים שקטים בדר"כ ולא עושים צרות סיפרתי לך מקצת מפה
מזעיר משם וקמצוץ מכאן ועכשיו קצת עלייך אזי מקווה שבאיזה
שהוא שלב ישתלבו יציאותינו ונצא שלובי זרוע לשוב ולשוב
אני חושב שהחברה קונים לי שני כרטיסים "לקזבלן" אני מקווה
שאוכל להשתמש בהם אגב אני קורא את ספרו של אוסקר וילד
"תמונתו של דוריאן גריי" שנדמה לי שהוא מציג באחד מבתי הקולנוע
בעיר והייתי רוצה שנראה אותו טוב אני חושב שצריכים
לגמור ואפילו אם יש עוד הרבה מה להגיד
הרבה לספר והרבה ללחוש
הי אני רוצה שאת בבית תצלצלי ותשאלי עלי בבית הם לפעמים
יודעים מתי אני בא ואיפה אני ואם את
תדעי מתי אני בא ואת בבית את יכולה למסור להם ד"ש ממני
ולהגיד להם מתי אני מגיע. יש אנשים שאפילו ספל
קפה קשה להם לשתות ביחד אז להתאזר בסבלנות
צדק מי שאמר "לאהוב פרושו לקבל" ואם אולי לא אמרו אני אומר

אז להתראות להתראות להתראות יעקב

עמוד 2/3
עמוד 3/3

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: חיים יפה
מיקום: פאיד, מצרים
תאריך: 1973-11-18

מקבל/ת המכתב

שם: רחל (שכטמן) זאבי
מיקום: נחל מורג
close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות