יעקב כותב לשושנה משירות המילואים, הוא מספר על השהות באילת, על ההכנות לעלייה צפונה ומבקש שתקפיד בלימודיה
סיפור רקע
השהות של יעקב באילת עומדת להסתיים בדיוק כשהעיר מתעוררת לקראת חג המולד. יעקב מתעניין בשלומה של שושנה לאחר מותו של אחיה טוביה. הוא מסביר לה שמטבעו הוא כואב את כאבם של אחרים ועוד יותר את כאבו של מי שקרוב אליו – כמוה.
מכתב זה הוא אחד מסדרת מכתבים שכתב יעקב וייס לתלמידת תיכון מאשקלון בשם שושנה פיינגולד בימי מלחמת יום הכיפורים ולאחריה. בית הספר שהיא למדה בו יזם שליחת חבילות לחיילים בחזית, ושושנה צירפה לחבילה מכתב קצרצר. יעקב, אז אלחוטן בגדוד הסיור של אוגדת אריק שרון, השיב לה. שושנה התרגשה מאוד לקבל את מכתבו, והשניים החלו להתכתב ביניהם על בסיס קבוע. היא תיארה במכתבים חוויות של תלמידת תיכון, והוא פרס בפניה את השקפת עולמו הדתית־לאומית.
מכתב זה הוא אחד מסדרת מכתבים שכתב יעקב וייס לתלמידת תיכון מאשקלון בשם שושנה פיינגולד בימי מלחמת יום הכיפורים ולאחריה. בית הספר שהיא למדה בו יזם שליחת חבילות לחיילים בחזית, ושושנה צירפה לחבילה מכתב קצרצר. יעקב, אז אלחוטן בגדוד הסיור של אוגדת אריק שרון, השיב לה. שושנה התרגשה מאוד לקבל את מכתבו, והשניים החלו להתכתב ביניהם על בסיס קבוע. היא תיארה במכתבים חוויות של תלמידת תיכון, והוא פרס בפניה את השקפת עולמו הדתית־לאומית.
כתב היד
בס"ד יום-ב' 30/12/74
לשושי היקרה צרור שלומות!
כמו בפעם שעברה גם הפעם הגיע מכתבך ביום ראשון לאחר שאני
כבר הייתי באילת ולכן הוא "המתין" שבוע ועתה אני רק עונה
ועמך הסליחה. אגב, שבוע זה הוא השבוע האחרון לשהותי באילת
ומחרתיים אנו עולים צפונה. כלומר, העבודה כאן מסתיימת.
אם נסכם את שהותי כאן הרי אפשר לומר שזו היתה תקופה נחמדה
בעיקר בחלקה הראשון של התקופה שאז הי'ה חם ויכולנו להכנס די-
הרבה למים. היו גם שבועות די משעממים, במלון היו מעט אורחים.
וגם העיר היתה (כמעט) רדומה. בשבוע האחרון כל בתי-המלון מלאים
עד אפס מקום בגלל חג המולד ולכן עכשיו די נחמד למרות שחורף,
אבל כאן יש גם ימים חמים למדי. אינני יודע איך אתרגל חזרה
לצפון. אבל אין דבר. נתרגל. כי יש ברירה-?
הבנתי שאת חג החנוכה ניצלת על הצד הטוב ביותר ובילית יפה. גם הבנתי
שהיו רגעים של התייחדות עם האח היקר. דבר שאי-אפשר להמנע ממנו. גם
אני כואב יחד איתך. מטבעי כואב לי בכאבם של אחרים, אך כואב שבעתיים
בכאבם של אלה הקרובים לי.
מכתבך הבא ימצא אותי כנראה בבית, כמו שאמרתי תקופת אילת-לפחות
בשלב זה-הסתיימה.
אסיים כאן בינתיים את מכתבי בתקוה לתשובה מהירה. (לפי הכתב הלא-יפה
את יכולה להבין שאני ממהר) עלי והצליחי ועשי חיל בלימודייך שושי יקרה.
להתראות בידידות אמיצה
יעקב
נ.ב סלחי על המכתב הקצר אך אני ממהר, תודה-!
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
כתב היד
בס"ד יום-ב' 30/12/74
לשושי היקרה צרור שלומות!
כמו בפעם שעברה גם הפעם הגיע מכתבך ביום ראשון לאחר שאני
כבר הייתי באילת ולכן הוא "המתין" שבוע ועתה אני רק עונה
ועמך הסליחה. אגב, שבוע זה הוא השבוע האחרון לשהותי באילת
ומחרתיים אנו עולים צפונה. כלומר, העבודה כאן מסתיימת.
אם נסכם את שהותי כאן הרי אפשר לומר שזו היתה תקופה נחמדה
בעיקר בחלקה הראשון של התקופה שאז הי'ה חם ויכולנו להכנס די-
הרבה למים. היו גם שבועות די משעממים, במלון היו מעט אורחים.
וגם העיר היתה (כמעט) רדומה. בשבוע האחרון כל בתי-המלון מלאים
עד אפס מקום בגלל חג המולד ולכן עכשיו די נחמד למרות שחורף,
אבל כאן יש גם ימים חמים למדי. אינני יודע איך אתרגל חזרה
לצפון. אבל אין דבר. נתרגל. כי יש ברירה-?
הבנתי שאת חג החנוכה ניצלת על הצד הטוב ביותר ובילית יפה. גם הבנתי
שהיו רגעים של התייחדות עם האח היקר. דבר שאי-אפשר להמנע ממנו. גם
אני כואב יחד איתך. מטבעי כואב לי בכאבם של אחרים, אך כואב שבעתיים
בכאבם של אלה הקרובים לי.
מכתבך הבא ימצא אותי כנראה בבית, כמו שאמרתי תקופת אילת-לפחות
בשלב זה-הסתיימה.
אסיים כאן בינתיים את מכתבי בתקוה לתשובה מהירה. (לפי הכתב הלא-יפה
את יכולה להבין שאני ממהר) עלי והצליחי ועשי חיל בלימודייך שושי יקרה.
להתראות בידידות אמיצה
יעקב
נ.ב סלחי על המכתב הקצר אך אני ממהר, תודה-!
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
בטוח שאתם רוצים
להתנתק?