יישוב והקמת המדינה 
חינוך ולימודים 
מסעות וטיולים 
אירועים בהיסטוריה 
מלחמות ישראל 
משפחה ויחסים 
חגים ומועדים 
תרבות 
מפורסמים 
ארצות ערב והאסלאם יעקב מנסה להרגיע את דאגתה של שושנה בנוגע לשירות המילואים שלו
סיפור רקע
לאחר התכתבות ממושכת ביניהם, יעקב ושושנה שוחחו לראשונה בטלפון. בעקבות השיחה כתבה שושנה ליעקב על מבוכתה ועל היותה מתוחה וחסרת נינוחות. בתשובה יעקב מנסה להרגיעה ומציין כי לא חש בכך כלל. הוא מחמיא לה על כתיבתה הפיוטית וצופה שבעתיד ילמדו את שיריה בבתי הספר. הוא מספר לה כי הוא במילואים לצורך חלוקת אות המלחמה לנופלים וחותם את המכתב בתנחומים על נפילתו של אחיה. הוא מאחל חג שמח לה ולמשפחתה ומקווה לשלום אמת.
מכתב זה הוא אחד מסדרת מכתבים שכתב יעקב וייס, אז חייל מילואים, לתלמידת תיכון מאשקלון בשם שושנה פיינגולד. בית הספר שהיא למדה בו יזם שליחת חבילות לחיילים בחזית, ושושנה צירפה לחבילה מכתב קצרצר. יעקב, אז אלחוטן בגדוד הסיור של אוגדת אריק שרון, השיב לה. שושנה התרגשה מאוד לקבל את מכתבו, והשניים החלו להתכתב ביניהם על בסיס קבוע. היא תיארה במכתבים חוויות של תלמידת תיכון,
מכתב זה הוא אחד מסדרת מכתבים שכתב יעקב וייס, אז חייל מילואים, לתלמידת תיכון מאשקלון בשם שושנה פיינגולד. בית הספר שהיא למדה בו יזם שליחת חבילות לחיילים בחזית, ושושנה צירפה לחבילה מכתב קצרצר. יעקב, אז אלחוטן בגדוד הסיור של אוגדת אריק שרון, השיב לה. שושנה התרגשה מאוד לקבל את מכתבו, והשניים החלו להתכתב ביניהם על בסיס קבוע. היא תיארה במכתבים חוויות של תלמידת תיכון, והוא פרס בפניה את השקפת עולמו הדתית־לאומית.
ארועי התקופה
כתב היד
בס"ד יום א' 8/9/74
[עמוד 1]
לשושי היקרה מיטב השלומות!
אכן מכתבך הגיע אלי ביום שישי כפי שקווית
אך לא היה קורה אסון לו היה מגיע מאוחר
יותר מכיוון שגם כשאהיה באשקלון אחזור כל
ערב הביתה. ואגב עדיין אינני יודע באיזה יום
ארד לאשקלון זה אמור היה להיות בתחילת שבוע
זה. אך זה תלוי בכמה גורמים שצריכים עדיין
להסתדר.
בנוגע לצלצול הטלפון, אינני יודע מדוע את
היית נבוכה. אין כל סיבה לכך. אינני אדם
מביך כלל וכלל (בכל אופן אני משתדל כך)
תוכלי לדבר איתי בחופשיות גמורה, אך למען
האמת אם באמת היית נבוכה, אני לא הרגשתי בכך.
אז יכולה את להרגע.
באם זכרוני אינו מטעני, הרי כתבתי לך פעם
כי יש לך נפש פיוטית (הלא-כן-!)
ובכן הוכחת לי זאת גם הפעם ביתר שאת
את ממש משוררת. חושבני שבעתיד ילמדו
את שירייך בבתי-הספר, לא-?
רק חבל מאד ומצער תכנו של השיר (הראשון), אך הכתיבה
יפה היא. יישר-כוחך!
[עמוד 2]
חברים ליחידה של הנופלים הם שיביאו את אות
המלחמה אל בתי-המשפחות. ולצורך זה קבלתי את
צו-ההתייצבות. הייתי מעדיף להעניק להם
פרס נובל לשלום, אך אני צריך לתת להם אות-
המלחמה, זהו המצב לצערי.
שושי, עברה עלינו שנה קשה מאד. היגון הפך
להיות לבן-בית אצל רבים רבים מבתינו. ובסוף
השנה אף פגע בך ובמשפחתך, מי יתן והשנה
הבאה עלינו לטובה תהיה אמנם טובה במידה כזו
שתצליחי לגרש את אותו יגון שקשה לחיות חיים
רגילים במחיצתו. ובכן שושי-יקרה אני מאחל לך שוב
מלב אל לב , לך ולמשפחתך, שנה טובה שנת אושר
ועושר ובריאות. שנת שלום ובטחון (שלום-אמת כפי
שאנו רוצים ולא כפי שרוצים שכנינו) ושתדעי אך אושר ולא-עוד
יגון. כפי שכתבת לי את מחפשת את
האושר. היי בטוחה כי לו ידעתי להביא לך אותו
לא הייתי חוסך באף מאמץ. בדרך כלל הזמן עושה
את שלו, אקווה שגם אצלכם יעשה הזמן את שלו,
ותשכחו את היגון הנוכחי.
אם אהיה באשקלון אשתדל לפחות לצלצל, כמובן
שאהיה מאושר אם אצליח לקפוץ , ועד אז או עד
המכתב הבא שלום רב, בתקוה לתשובה מהירה
בידידות רבה
יעקב
נ.ב סליחה על הקישקושים.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
