יעקב סרייסקי, נהג אמבולנס צבאי במלחמת יום הכיפורים, מתאר את השגרה על גדות תעלת סואץ. הוא מספר שקיבל זריקה נגד צהבת, וגם שהתפילין שלו הגיעו אליו. בין החיילים יש תור לנסיעה לפאיד לצורך הטיפולים ברכבים, וזו גם ההזדמנות שלהם להתקשר הביתה.
בפרוץ המלחמה כבר היה יעקב בן 50, ואף על פי כן התנדב לשירות פעיל. בתו רונית, שהייתה אז בת שבע, זוכרת את אביה רץ מבית הכנסת אל החזית. המכתבים שכתב לאשתו שושנה ולילדיהם: אורית, חנן ורונית מבטאים את געגועיו למשפחה.
יעקב סרייסקי ז״ל נולד בליטא בשנת 1923. את התלאות שעברו עליו במלחמת העולם השנייה ואת דרכו לארץ הוא תיעד בשני ספרים, שנמצאים ביד ושם וכן באוניברסיטת ייל בארה״ב. רק לאחר מותו גילתה המשפחה כי יעקב נהג לכתוב בכל לילה מכתבים לאחיו שנרצחו בשואה. ההעתקים של המכתבים הועברו ליד ושם.
לאחר השואה עלה יעקב לארץ בספינת המעפילים לטרון. ואולם, הספינה טובעה בידי האנגלים, והוא גורש למחנות המעפילים בקפריסין. עם הגיעו גויס יעקב למלחמת השחרור, וכציוני ופטריוט לחם גם בכל המלחמות שאחריה.