אוֹצָרוֹת
1971 20 בפברואר

יעקב מפקד על יחידת מילואים, הוא חש חסר אונים בעקבות תחנוני חייליו לצאת לחופשה

יעקב גרי סיני פורסם על ידי אורלי אילני
יעקב ופנינה גרי עם בתם ענת

כתב היד

3 דפי המכתב

סיפור רקע

לא קל לפקד על יחידה של עשרים חיילי מילואים, בייחוד שלכל אחד יש בעיות שאי אפשר לדחות עד אחרי המילואים. יעקב חש חוסר אונים מול תחנוני החיילים לצאת לחופשה, והרוגז וההתמרמרות שלהם נוספים על הקושי שלו להתמודד עם הריחוק מהבית ועם הגעגועים. הוא מתעניין בשלום המשפחה המורחבת ובעיקר מחכה למכתבים. יעקב (יענק'לה) גרי נולד בשנת 1936 בשם טיבדור (טיבי) בעיירה הקטנה בנסקה ביסטריצה בצ'כוסלובקיה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה עברה המשפחה לבודפשט, הונגריה, ושם חיה כל שנות המלחמה והשואה. האב אנדריאש (בנדי) גויס לצבא ההונגרי ולאחר מכן כמו יהודים רבים נלקח לעבודת כפייה. בשנת 1944 מת האב באחד ממחנות העבודה שעל גבול הונגריה, ויעקב נותר עם אימו. בשנת 1950 עלו יעקב והאם פרידה לישראל. בתחילה הם התגוררו בקיבוץ מעברות ובקיבוץ מענית ולאחר מכן עברו לקריית ביאליק. יעקב למד בבית הספר הטכני של חיל

לא קל לפקד על יחידה של עשרים חיילי מילואים, בייחוד שלכל אחד יש בעיות שאי אפשר לדחות עד אחרי המילואים. יעקב חש חוסר אונים מול תחנוני החיילים לצאת לחופשה, והרוגז וההתמרמרות שלהם נוספים על הקושי שלו להתמודד עם הריחוק מהבית ועם הגעגועים. הוא מתעניין בשלום המשפחה המורחבת ובעיקר מחכה למכתבים. יעקב (יענק'לה) גרי נולד בשנת 1936 בשם טיבדור (טיבי) בעיירה הקטנה בנסקה ביסטריצה בצ'כוסלובקיה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה עברה המשפחה לבודפשט, הונגריה, ושם חיה כל שנות המלחמה והשואה. האב אנדריאש (בנדי) גויס לצבא ההונגרי ולאחר מכן כמו יהודים רבים נלקח לעבודת כפייה. בשנת 1944 מת האב באחד ממחנות העבודה שעל גבול הונגריה, ויעקב נותר עם אימו. בשנת 1950 עלו יעקב והאם פרידה לישראל. בתחילה הם התגוררו בקיבוץ מעברות ובקיבוץ מענית ולאחר מכן עברו לקריית ביאליק. יעקב למד בבית הספר הטכני של חיל האוויר והוכשר להיות טכנאי מטוסים. לאחר הלימודים התגייס לחיל האוויר, שירת ברמת דוד והמשיך לשרת בצבא קבע במשך שנים רבות. לאחר שחרורו עבד יעקב בחברת רפא"ל עד פנסיה. יעקב נישא לפנינה לבית אברמוב ולזוג נולדה בת יחידה – ענת, שהעבירה את המכתבים לפרויקט אוצרות.

כתב היד

עמוד 1/3

20.2.71

[עמ' 1]
יקירתי שלי!
מוצאי שבת כעת, השעה כבר
אחרי 10 בלילה וההרגשה מזופטת [מזופתת]
למדי, אך בסופו של דבר עוד שבת עברה
והזמן הנותר הולך ומתקצר וזה העיקר.
אהובתי, התאכזבתי קשות, במשך
כל השבוע לא קבלתי מכן אפילו שורה
אחת, חוסר ידיעות ממך רק מקשה על
הניתוק הממושך מן הבית וגורם לגעגועים
מוגברים. לעתים בא לי לעזוב הכל, להתישב
במכונה [מכונית] ולנסוע הביתה, יהיה אשר יהיה.
כאן אין כל חדש, הימים עוד עוברים
איך שהו[א] אך הערבים והלילות קשים
כשאול. גם בגלל חוסר המעש ועקב
כך המחשבות, וגם עקב סיבות
הנובעות מהמרחק מהבית. עם החופשות
הדבר איך שהו[א] הסתדר והשבת היו
שליש מהאנשים בבית, הם אמנם לא
[עמוד 2]
מאושרים מהשהות הקצרה מדי בבית אך
לדעתי גם זו לטובה, כפי שאמרתי
לך. באם לא יהיו שנויים אהיה בבית
ביום שישי, ואני מקוה שעד שעות
הצהרים אהיה בבית ואפילו אוכל לאכול
אתכן יחד.
אף פעם לא ידעתי שכעשרים
איש יכולים לגרום לכל כך הרבה
בעיות וכאבי ראש. רובם כאן
בעלי משפחות ולכל אחד הבעיות שלו
אותן אין אפשרות לדחות לאחר המלואים,
ומכאן כמובן הרוגז והתחנונים לחופשות,
אותן אין ביכולתי לאשר. ישנו כאן אדם
(בן דודו של קרול – אחראי המטבח בטכני).
אב ל-7 ילדים. לאחר כל אלה החליטו
להתגרש. תהליכי המשפט מתנהלים כעת,
ברור שהוא ממורמר ואין ראשו נתון
לעניני הצבא, היה רוצה להיות רחוק
מכאן, נדמה לו משום מה שאני האחראי
להמצאותו כאן, היותו הטבח שלנו
[עמוד 3]
אינו משפר כמובן את הענינים הגסטרונומים
שלנו. כאשר הוא שוקע במרה שחורה,
אנחנו אוכלים בהתאם לכך ואוי ואבוי
למי שיעיז להתלונן. ללא ספק יקבל
קפה שחור בטעם טחינה ומרק בשר.
אפשר לספר ספר על כל אחד ואחד,
לעתים נדמה לי שאני גננת שיש לה
עסק עם ילדים מפגרים.
קיצי שלי, מה נשמע בבית?
איך המרגש שלך? האם הנשמה משתפרת?
אני מאוד מקוה כי אמנם כן. איך
דוד, יוז'ה, אמא? מה שלום הוריך?
האם לא מנדנדים יותר מדי ביחס אלי?
האם היה צורך להזמין נפט?
פיצי'לה, אני אסיים כאן
בתקווה להתראות בסוף השבוע ועד
אז שלך באהבה לנצח
בעלך, האוהב
יענק'לה

עמוד 2/3
עמוד 3/3

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: יעקב גרי
מיקום: סיני
תאריך: 20.02.1971

מקבל/ת המכתב

שם: פנינה וענת גרי
מיקום: קריית ביאליק

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/3

20.2.71

[עמ' 1]
יקירתי שלי!
מוצאי שבת כעת, השעה כבר
אחרי 10 בלילה וההרגשה מזופטת [מזופתת]
למדי, אך בסופו של דבר עוד שבת עברה
והזמן הנותר הולך ומתקצר וזה העיקר.
אהובתי, התאכזבתי קשות, במשך
כל השבוע לא קבלתי מכן אפילו שורה
אחת, חוסר ידיעות ממך רק מקשה על
הניתוק הממושך מן הבית וגורם לגעגועים
מוגברים. לעתים בא לי לעזוב הכל, להתישב
במכונה [מכונית] ולנסוע הביתה, יהיה אשר יהיה.
כאן אין כל חדש, הימים עוד עוברים
איך שהו[א] אך הערבים והלילות קשים
כשאול. גם בגלל חוסר המעש ועקב
כך המחשבות, וגם עקב סיבות
הנובעות מהמרחק מהבית. עם החופשות
הדבר איך שהו[א] הסתדר והשבת היו
שליש מהאנשים בבית, הם אמנם לא
[עמוד 2]
מאושרים מהשהות הקצרה מדי בבית אך
לדעתי גם זו לטובה, כפי שאמרתי
לך. באם לא יהיו שנויים אהיה בבית
ביום שישי, ואני מקוה שעד שעות
הצהרים אהיה בבית ואפילו אוכל לאכול
אתכן יחד.
אף פעם לא ידעתי שכעשרים
איש יכולים לגרום לכל כך הרבה
בעיות וכאבי ראש. רובם כאן
בעלי משפחות ולכל אחד הבעיות שלו
אותן אין אפשרות לדחות לאחר המלואים,
ומכאן כמובן הרוגז והתחנונים לחופשות,
אותן אין ביכולתי לאשר. ישנו כאן אדם
(בן דודו של קרול – אחראי המטבח בטכני).
אב ל-7 ילדים. לאחר כל אלה החליטו
להתגרש. תהליכי המשפט מתנהלים כעת,
ברור שהוא ממורמר ואין ראשו נתון
לעניני הצבא, היה רוצה להיות רחוק
מכאן, נדמה לו משום מה שאני האחראי
להמצאותו כאן, היותו הטבח שלנו
[עמוד 3]
אינו משפר כמובן את הענינים הגסטרונומים
שלנו. כאשר הוא שוקע במרה שחורה,
אנחנו אוכלים בהתאם לכך ואוי ואבוי
למי שיעיז להתלונן. ללא ספק יקבל
קפה שחור בטעם טחינה ומרק בשר.
אפשר לספר ספר על כל אחד ואחד,
לעתים נדמה לי שאני גננת שיש לה
עסק עם ילדים מפגרים.
קיצי שלי, מה נשמע בבית?
איך המרגש שלך? האם הנשמה משתפרת?
אני מאוד מקוה כי אמנם כן. איך
דוד, יוז'ה, אמא? מה שלום הוריך?
האם לא מנדנדים יותר מדי ביחס אלי?
האם היה צורך להזמין נפט?
פיצי'לה, אני אסיים כאן
בתקווה להתראות בסוף השבוע ועד
אז שלך באהבה לנצח
בעלך, האוהב
יענק'לה

עמוד 2/3
עמוד 3/3

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: יעקב גרי
מיקום: סיני
תאריך: 1971-02-07

מקבל/ת המכתב

שם: פנינה וענת גרי
מיקום: קריית ביאליק

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות