יישוב והקמת המדינה 
חינוך ולימודים 
מסעות וטיולים 
אירועים בהיסטוריה 
מלחמות ישראל 
משפחה ויחסים 
חגים ומועדים 
תרבות 
מפורסמים 
ארצות ערב והאסלאם יעקב משתף את שושנה ידידתו בחוויותיו מן המילואים ומביע צער על אובדן אחיה
סיפור רקע
אסון פקד את משפחתה של שושנה, ויעקב שותף לצערה. הוא אינו רוצה להכביד עליה ומבקש ממנה לספר מה קרה רק אם היא יכולה. הוא עצמו השתתף בלוויה של חבר שנפל והובא לקבורת קבע. עוד הוא מספר לה שראה מודעת אבל על מי שהיה המג"ד הראשון שלו סגן אלוף בן ציון כרמלי, תושב אשקלון. יעקב מברר אם שושנה הכירה אותו, שכן היה לו סימן זיהוי מובהק, עין מזכוכית בעקבות פציעתו במלחמת ששת הימים.
מכתב זה הוא אחד מסדרת מכתבים שכתב יעקב וייס לתלמידת תיכון מאשקלון בשם שושנה פיינגולד בימי מלחמת יום הכיפורים ולאחריה. בית הספר שהיא למדה בו יזם שליחת חבילות לחיילים בחזית, ושושנה צירפה לחבילה מכתב קצרצר. יעקב, אז אלחוטן בגדוד הסיור של אוגדת אריק שרון, השיב לה. שושנה התרגשה מאוד לקבל את מכתבו, והשניים החלו להתכתב ביניהם על בסיס קבוע. היא תיארה במכתבים חוויות
מכתב זה הוא אחד מסדרת מכתבים שכתב יעקב וייס לתלמידת תיכון מאשקלון בשם שושנה פיינגולד בימי מלחמת יום הכיפורים ולאחריה. בית הספר שהיא למדה בו יזם שליחת חבילות לחיילים בחזית, ושושנה צירפה לחבילה מכתב קצרצר. יעקב, אז אלחוטן בגדוד הסיור של אוגדת אריק שרון, השיב לה. שושנה התרגשה מאוד לקבל את מכתבו, והשניים החלו להתכתב ביניהם על בסיס קבוע. היא תיארה במכתבים חוויות של תלמידת תיכון, והוא פרס בפניה את השקפת עולמו הדתית־לאומית.
ארועי התקופה
כתב היד
בס"ד יום ד' 28/8/74
[עמוד 1]
לשושי היקרה שלום-רב!
ראשית כל אסביר את סבת האיחור ואני מתנצל
עליו. כבר ביום ראשון התכוננתי לענות למכתבך
אך כידוע לך בשעה 12 בצהריים התחיל תרגיל-
הגיוס הפומבי וגם אני הייתי בין הקרואים.
הגעתי הביתה בשעה 1 בלילה (מבאר -שבע,
לשם לקחו אותנו ממקום מהמפגש. היות ושם זה
מקום יחידתי) ובבוקר יום ב' הייתי צריך להתייצב
ביפו למילואים-ליומיים בלבד-
מטרת המילואים לא הייתה נעימה אך מטרה קדושה.
הייתי נושא-ארון של חבר ליחידה שנפל במלחמה
וארונו הועבר מביה"ק [מבית הקברות] הארעי למקום מנוחתו הקבוע.
ההלוויה נערכה בחיפה.
שושי יקרה, לפני זמן קצר עברתם משבר קשה
ביותר שבמובן מסוים אף אני הייתי שותף לה, אם כי
לא הכרתי אישית את אחיך טוביה ז"ל. אני מרגיש
עצמי קרוב אלייך שושי, למרות שלא התראינו עדיין
ולכן אף אני מתעניין ובאם את מרגישה
עצמך מספיק חזקה כתבי-נא כיצד קרתה טרגדיה
זו. אך אם את מרגישה שקשה לך ומכאיב
אל- נא תעשי זאת, את יקרה לי מכדי שאכאיב
לך.
[עמוד 2]
אגב, ראיתי בעתון בין מודעות על חללי המלחמה
על העברת ארונו של המג"ד הראשון שלי. ושם
הייתה גם כתובתו, ידעתי תמיד כי הוא הי'ה
תושב אשקלון אך עתה ראיתי כי היה
כמעט שכן שלך הוא היה גר (משפחתו גרה שם)
ברח' הנשיא 88 יתכן ונתקלת בו אי-פעם
שמו סא"ל בן ציון כרמלי הי"ד הוא נפל כבר ביום
השלישי למלחמה (גם המג"ד השני, שהחליפו, נפל בפריצה).
הוא נפצע קשה במלחמת ששת-הימים אך בקש להמשיך
ולשרת ביחידות-שדה. אחת מעיניו הייתה עין-זכוכית
אולי גם לפי זה יכול להיות שראית אותו.
היות והשעה כבר די מאוחרת (12:00, בלילה),
אסיים כאן בינתיים בצפי'ה לתשובה מהירה.
בידידות עמוקה
יעקב
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
