יעקב טננולד "טני" עלה מגרמניה ערב מלחמת העולם השניה, והגיע לתל אביב, שם למד בבית הספר מוריה ואח"כ ב"חורב" בירושלים, אך בעקבות קשיים כלכליים של משפחתו נאלץ לעזוב את הלימודים ולעזור בפרנסת המשפחה. יעקב התחיל לעבוד כשוליה בבית מלאכה קטן של מהנדס מכונות בבקרים וללמוד בבית ספר אקסטרני בערבים כדי לסיים את לימודיו. למרות סדר יומו העמוס יעקב שהיה פעיל כחניך בתנועה הנוער עזרא מוצא זמן גם להדריך קבוצה בתנועה שממנה קבל כל כך הרבה בעצמו.

במכתב יעקב מסכם את תקופת ההדרכה ונותן גם חיזוק אחרון ודחיפה קדימה לחניכיו. במכתב ניתן לראות את השקפת העולם של יעקב, אותה העביר לחניכיו. את הרעיון ההתיישבותי, את הפעלתנות ותורה גדולה המחוברת לחיים. יעקב עוזב את חניכיו וממשיך קדימה לעשייה נוספת, שכן אח"כ בשנת 1946בהיותו בן 18 הוא מצטרף לגרעין הכשרה קיבוצי בקיבוץ הדתי חפץ חיים. גרעין שלימים ייקרא גרעין שלהבת ויקים את קיבוץ שעלבים, קיבוץ דתי המשלב עבודה חקלאית וחיי שיתוף עם חיי תורה ולימוד.

מכתב זה עלה לפרויקט אוצרות במסגרת מלגת מעורבות חברתית במועצה אזורית גזר, תשפ"ג 2023.