יעקב כותב לכל אחד מילדיו כמה מילים מעודדות. אף שהוא עדיין לא קיבל מכתב ממשפחתו הוא ממתין בסבלנות. את אשתו שושנה הוא מעודד שהניצחון קרוב, והכל ייגמר במהרה כי הניצחון ברור כשמש.
יעקב סרייסקי ז״ל נולד בליטא בשנת 1923. את התלאות שעברו עליו במלחמת העולם השנייה ואת דרכו לארץ הוא תיעד בשני ספרים, שנמצאים ביד ושם וכן באוניברסיטת ייל בארה״ב. רק לאחר מותו גילתה המשפחה כי יעקב נהג לכתוב בכל לילה מכתבים לאחיו שנרצחו בשואה. ההעתקים של המכתבים הועברו ליד ושם.
לאחר השואה עלה יעקב לארץ בספינת המעפילים לטרון. ואולם, הספינה טובעה בידי האנגלים, והוא גורש למחנות המעפילים בקפריסין. עם הגיעו גויס יעקב למלחמת השחרור, וכציוני ופטריוט לחם גם בכל המלחמות שאחריה.
כשפרצה מלחמת יום הכיפורים כבר היה יעקב סרייסקי בן 50. אף על פי כן הוא התנדב למילואים ושימש נהג אמבולנס צבאי במצרים. בתו רונית, שהייתה אז בת שבע, זוכרת את אביה רץ מבית הכנסת אל החזית. יעקב כתב הרבה לאשתו שושנה ולילדיהם: אורית, חנן ורונית.