יעקב ריש כותב משירות המילואים במלחמת יום כיפור ללאה אשתו על געגועיו, על החיים בסיני ועל רצונו לשוב הביתה

סיפור רקע
מכתב שנכתב במלחמת יום כיפור בתצפית על המצרים לכיוון "התעלה המתוקה"
ללאה (אישתי). המכתב נכתב ב-13.12 אך הופסק באמצע בשל פעילות מבצעית.
היינו במשמרות. ניכר שלא היה מתח של קרבות, יום רגוע.
ללאה (אישתי). המכתב נכתב ב-13.12 אך הופסק באמצע בשל פעילות מבצעית.
היינו במשמרות. ניכר שלא היה מתח של קרבות, יום רגוע.
ארועי התקופה
כתב היד
[עמוד 1]
13.12.1973
ללאה והילדים היקרים שלי שלום רב!
אתמול קיבלתי 2 מכתבים אחד מפרידה ואחד מאילנה
למרות שעברו כל כך הרבה ימים שאני רחוק נזכרו סוף סוף
לכתוב, אבל יותר טוב מאוחר מאשר אף פעם. וכבר כתבתי להן
תשובה עם קצת שטיפה מכוונת במיוחד להורים, אבל זה בטח
גם לא יעזור.
אני וזאב היגענו בסדר ובשלום אחר הצהריים ומצאנו
הכל בסדר בריאים ושלמים עם תעסוקה רגילה, כאן קצת
קריר למרות השמש ביום ובלי סופות חול.
העיתונים שהבאתי עשו רושם רב, הייתה התנפלות
וכולם התחילו להביא כל מיני חוברות מהסוג הזה אפילו
יותר נועזים וזה כולל את הדתיים שלנו.
החופשות בינתיים ממשיכות ללכת בקצב טוב ואם לא
ישתנה המצב, יכול להיות ששבוע הבא שוב אבוא הביתה.
המכתב הזה אני כותב בהמשכים הפסיקו אותי באמצע
ואני יכול רק להמשיך [לכתוב] עכשיו 14.12.1973 בבוקר מוקדם ומקווה
שזה יצא עוד היום.
בזמן שהיתי בבית סיפרו לי שהיו פה הגששים
ועשו שמח. אני לא מצטער היה לי טוב בבית ואין כמו
איתך ביחד אין לזה תחליף.
[עמוד 2]
אני סופר את הימים שעוברים ומקרבים אותי אליך
מגיע החופשה. השעות המרובות שאנחנו ביחד כדי לפרוק את
מטען הגעגועים ולקחת נשימה עד הסיבוב הבא.
מה נשמע אצלך? האם היו כבר להפעיל את המכונה
ואיך התרשמת היא בסדר?
מה שלום הילדים צריכים להשגיח יותר על קראלי.
ד"ש לכולם רחל, מנשה, רפפורט, יונה שרה והילדים.
נשיקות לאמא שלי, מיקי ברניס, חניתה ואריאלה.
נשיקות רבות לקראלי ועדי.
ולך היקרה והאהובה שלי הרבה הרבה, …., נשיקות
וחיבוקים חזקים ממני באהבה
זקי
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
כתב היד
[עמוד 1]
13.12.1973
ללאה והילדים היקרים שלי שלום רב!
אתמול קיבלתי 2 מכתבים אחד מפרידה ואחד מאילנה
למרות שעברו כל כך הרבה ימים שאני רחוק נזכרו סוף סוף
לכתוב, אבל יותר טוב מאוחר מאשר אף פעם. וכבר כתבתי להן
תשובה עם קצת שטיפה מכוונת במיוחד להורים, אבל זה בטח
גם לא יעזור.
אני וזאב היגענו בסדר ובשלום אחר הצהריים ומצאנו
הכל בסדר בריאים ושלמים עם תעסוקה רגילה, כאן קצת
קריר למרות השמש ביום ובלי סופות חול.
העיתונים שהבאתי עשו רושם רב, הייתה התנפלות
וכולם התחילו להביא כל מיני חוברות מהסוג הזה אפילו
יותר נועזים וזה כולל את הדתיים שלנו.
החופשות בינתיים ממשיכות ללכת בקצב טוב ואם לא
ישתנה המצב, יכול להיות ששבוע הבא שוב אבוא הביתה.
המכתב הזה אני כותב בהמשכים הפסיקו אותי באמצע
ואני יכול רק להמשיך [לכתוב] עכשיו 14.12.1973 בבוקר מוקדם ומקווה
שזה יצא עוד היום.
בזמן שהיתי בבית סיפרו לי שהיו פה הגששים
ועשו שמח. אני לא מצטער היה לי טוב בבית ואין כמו
איתך ביחד אין לזה תחליף.
[עמוד 2]
אני סופר את הימים שעוברים ומקרבים אותי אליך
מגיע החופשה. השעות המרובות שאנחנו ביחד כדי לפרוק את
מטען הגעגועים ולקחת נשימה עד הסיבוב הבא.
מה נשמע אצלך? האם היו כבר להפעיל את המכונה
ואיך התרשמת היא בסדר?
מה שלום הילדים צריכים להשגיח יותר על קראלי.
ד"ש לכולם רחל, מנשה, רפפורט, יונה שרה והילדים.
נשיקות לאמא שלי, מיקי ברניס, חניתה ואריאלה.
נשיקות רבות לקראלי ועדי.
ולך היקרה והאהובה שלי הרבה הרבה, …., נשיקות
וחיבוקים חזקים ממני באהבה
זקי
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?