הרברט (יצחק) הרץ נמצא בקיבוץ רמת רחל בשנת 1948 בזמן מלחמת העצמאות וכותב מכתב לאשתו ולילדיו. הקיבוץ פונה ובריינדל ושני הבנים נסעו לרעננה לקרובי משפחה. יצחק כותב על המצב בקיבוץ. הוא מקווה שיקבל חופש בחג הסוכות כדי לנסוע לבקר את אהוביו ברעננה. הוא תוהה אם כתב את המכתב בעברית תקינה ומקווה שהמשפחה תבין את דבריו. יצחק מוסיף כמה שורות בגרמנית ובהן הוא חוזר על מה שכתב בעברית, ומוסיף כי בחוץ שוב יורים והמצב מעצבן אותו.
יצחק הרץ, שנולד בפלמרסהיים שבגרמניה, ובריינדל ברוריה בקר, שנולדה בדובנו (היום באוקראינה), נפגשו בעליית הנוער בקיבוץ רמת רחל, התאהבו והתחתנו.
מכתב זה משנת 1948 נכתב בעיצומה של מלחמת העצמאות. קיבוץ רמת רחל שימש עמדה קדמית בהגנת ירושלים וסבל מהתקפות רבות. בחודשי המלחמה הראשונים נותק הקיבוץ מן העיר והותקף כמה פעמים בידי ערביי הסביבה צבאות ערב. המגינים ספגו אבדות כבדות ונאלצו לסגת, והמצרים השתלטו על רמת רחל. הקיבוץ נכבש מחדש במתקפת נגד של אנשי "ההגנה" והגדוד החמישי של הפלמ"ח.
ברוריה הגיעה עם שני הבנים, אמנון שהיה אז כבן שנתיים ודב שהיה אז תינוק כבן חודשיים, לדירת קרובת משפחה ברעננה, שם חיכו עד סיום ההתקפות על הקיבוץ. לימים עבד יצחק בתנובה, והאם למדה כל חייה.
בשנת 1972 נהרגו יצחק וברוריה הרץ בתאונת דרכים סמוך לגדרה, כשנסעו לבקר את נכדם הראשון, שזה עתה נולד.
את המכתב העביר לפרויקט אוצרות מיכאל הרץ, בנם של השניים.