יישוב והקמת המדינה 
חינוך ולימודים 
מסעות וטיולים 
אירועים בהיסטוריה 
מלחמות ישראל 
משפחה ויחסים 
חגים ומועדים 
תרבות 
מפורסמים 
ארצות ערב והאסלאם ישראל אייגרמן משרת במילואים לאחר מלחמת ההתשה, ומשפחתו דורשת בשלומו ומעדכנת בשלום בני הבית
סיפור רקע
המשפחה מתעניינת בשלומו של ישראל הנמצא במילואים בעקבות מלחמת ההתשה. אביו משתף אותו במחשבותיו בנוגע לקשר שבין שמחה ועשייה ובחוויותיו מהביקור בתל אביב שגרם לו לחשוב על נושא החינוך. אביו של ישראל, אימו בובי רחל ושתי אחיותיו משתפים אותו גם באירועים מחיי הקיבוץ והמשפחה.
מכתב זה הוא חלק מאוסף המכתבים של משפחת אייגרמן.
ישראל הוא בנם של נפתלי יוסף אייגרמן ולאה לבית ראנד, והוא נקרא על שם אבי אימו. משפחת אייגרמן חיה בקיבוץ חפץ חיים. שלוש שנים לאחר סיום שירותו הצבאי טס ישראל ללונדון כדי לשפר את האנגלית שלו לקראת יציאה לטיול של שנה בעולם, צעד שהיה יוצא דופן בין חברי הקיבוץ ובני המשפחה. הוא למד אנגלית ומצא עבודה בגננות אצל אדון מקסל, דוד של אחד מחברי הקיבוץ. למרבה ההפתעה פגש שם ישראל את אסתר שטרן מחיפה, שדודה היה חבר חפץ חיים. עם פרוץ מלחמת ששת הימים
מכתב זה הוא חלק מאוסף המכתבים של משפחת אייגרמן.
ישראל הוא בנם של נפתלי יוסף אייגרמן ולאה לבית ראנד, והוא נקרא על שם אבי אימו. משפחת אייגרמן חיה בקיבוץ חפץ חיים. שלוש שנים לאחר סיום שירותו הצבאי טס ישראל ללונדון כדי לשפר את האנגלית שלו לקראת יציאה לטיול של שנה בעולם, צעד שהיה יוצא דופן בין חברי הקיבוץ ובני המשפחה. הוא למד אנגלית ומצא עבודה בגננות אצל אדון מקסל, דוד של אחד מחברי הקיבוץ. למרבה ההפתעה פגש שם ישראל את אסתר שטרן מחיפה, שדודה היה חבר חפץ חיים. עם פרוץ מלחמת ששת הימים חזר ישראל מלונדון והצטרף ללחימה. בשנת 1968 התחתנו ישראל ואסתר ועברו לגור בנהריה. אף שאורח חייהם היה חילוני ושונה מזה של בני המשפחה האחרים נשמר קשר טוב, קרוב ואוהב כל השנים. רחל, אחותו של ישראל, מספרת כי הוא המשיך לשרת במילואים בצנחנים עד שמלאו לו חמישים, וכי תמיד היה אדם מוסרי, ערכי ואוהב את הארץ.
לאה ונפתלי יוסף, הוריו של ישראל, נולדו בגרמניה, הכירו בהכשרה והצליחו לברוח מן הנאצים. בשנת 1939 עלו לארץ, התיישבו בקיבוץ של 'הנוער האגודתי' – קיבוץ חפץ חיים ושם נישאו. לנפתלי יוסף וללאה נולדו שבעה ילדים - שש בנות ובן. לאה אייגרמן הייתה אישה רבת פעלים, חברותית וחרוצה, שנפטרה בטרם עת בגיל 35. זו הייתה טראומה גדולה למשפחתה ולקיבוץ. לימים נשא נפתלי יוסף את חברת המשפחה בובי רחל פרנקל לאישה, ונולדו להם שני ילדים. במשך השנים הרבו נפתלי יוסף ולאה, ובהמשך נפתלי יוסף ובובי רחל, לכתוב מכתבים לילדיהם. מלבד חשיבותם ההיסטורית יש למכתבים של משפחת אייגרמן משמעות רבה בעבור המשפחה, שכן רוב הילדים לא זכו להכיר לעומק את אופייה של אימם. את אסופת המכתבים תרמה לפרויקט אוצרות רחל שנרב.
ארועי התקופה
כתב היד
[עמוד 1]
ב"ה יום א פ' [פרשת] הן עם לבדד
ישכן ובגויים לא יתחשבת.
שלום רב לך, ישראל, עמ'ש [עמך השלום]
כשחזרתי היום מתל אביב חכתה לי אמא ליד האוטובוס
ומלאת שמחה אמרה לי שהגיע מכתב ממך. ומכיון שאנו שמחים
אנו מתרגמים את השמחה למעשה טוב ומיד כותבים לך עוד הפעם,
וכי מה זה שמחה אמיתית אם היא לא הביאה את האדם למעשה טוב
שגורמת גם שמחה לאחר. זה כמו מצוה גוררת מצוה ושכר מצוה מצוה,
בעצם לזה הינו צריכים לחנך אותנו ושניה' תמיד שמחים עם גורלנו כיהודים,
זה קשה אבל אפשרי, מובן שמדובר על שמחה יהודית אמיתית שמחה שאתה
מרגיש ספוק נפשי ולא על הוללות או פורקן של תאוות. ואם לעשות מבחן
איך שזה קיים, היתה צריך לראות אותי עכשיו איך אני יושב על יד אבי,
הוא לומד על צורת ההתישבות השונות ועד שגומר לקרוא משפט הנשמה שלי
פורחת. וגם זה נכון לו הינו מקיימים בעצמנו מה שאנו מטיפים לאחרים,
החיים היו יותר קלים. שרגא ויהודית חזרו אתי באוטובוס והם ספרו
שראו אותך. היתי היום בתל אביב, בבוקר ישבנו בועדת הקנסות.
הי-ה עם דיון עם בא כוח של מושב גדול שעברו את התכנון שלהם
וזה עלה להם מעל למאתיים אלף ל"י. ואחר כך ישבתי באגוד
וסדרתי את הענינים של הקיבוץ, בכל מקום יש בעיות, ולפעמים קשה להבין
מה המניע את האנשים לעשות לעצמם ולאחרים כל כך הרבה צרות. בכל אופן
החכמים שלנו לא היו זקוקים לפזיכולוגים ולפזיכואנאליטים, מימי קורח
הם ידעו איזה דחף איום יש אצל אנשים להשתלט על אחרים ומימי
חוה ואדם ובודאי מימי בלעם הבינו טוב מאוד איך שיחסים מיניים טופסים [תופסים]
כל מחשבות האדם ומשתלטים עליו. כשאתה מסתובב בת"א אתה לפעמים
נוטה לחשוב שרוצים בכוח להפוך את כל העיר לבית בושת. ואחר כך
מתפלאים על פשיעת הנוער. אבל לצערנו הרב גם בחוגים שלנו לא מבינים
מה שהולך ובמקום להיות גאים שהחזקנו מעמד ולא השפענו מכל השטויות
אנו מתחילים להיות סלחנים. אתה רואה זו תוצאה של יום אחד בת"א.
כרגע עברו כאן ישראל וחנה ובודאי ראית שהיא כתבה לך גם כן כמה
מלים. הוא יבקר אצלך כנראה בימים הקרובים כדי להחליפך. הוא בחור
מאוד סימפטי. ובכן ליל מנוחה וכל טוב ולהתראות,
שלך אבא.
שלו-ם וברכה שרולי! לאי"ט [לאורך ימים טובים] תודה רבה בעד המכתב שמאד
שמחנו איתו. החותמת היתה מיום א' והוא גם הגיע ביום א' ז,א, אתמול.
חוץ מזה שמענו מיודית נוי שטלפנתי רק אתמול לאסתר.
היום יש מודעה בלוח השחור ששלמה שץ התארס עם
שרה קרמר מבית חלקי' – מזל טוב, הם כבר הרבה זמן
חברים. חוץ מזה אין חדשות (בקבוץ) ברדיו יש עוד כמה,
[עמוד 2]
היום עמנוא-ל טלפן לי וספר לי שאסתר שלנו היתה בשבת בירושלים,
אמש היו כאן חנה וישרא'ל עם הילדים. מלי ורב הלל לא היו אז
הם היו קצת אצלנו, מאוד נחמד הי-ה. ביום ג' הוא גם צריך ללכת
זה הכל בשביל היום. אבי כל היום באופנים. הרבה נשיקות
ורק בשורות טובות באהבה שלך אמא.
יום ב'
לישראל שלום רב! לאי"ט [לאורך ימים טובים]
מה שלומך, ואיך מזג האויר, אצלינו לא כל-כך חם, ואני מקוה שגם אצלכים לא
שלמה שץ התארס עם שרה קרמר מבית חלקי'ה, תודה רבה על המכתב מאוד שמחנו בו
היום אבא נוסע עים עם אבי לים כדי שיוכל להתרחץ ב-3 השבועות בים, ומחר אני עם אמא
*יותר אין חדש ואין מקום
שלום ולהתראות בקרוב
שושי
ב"ה
לישראל שלום!
לפי כל הדוחות אתה מרגיש טוב, אך קצת נמאס לך. נכון?
אני מתכוננת מבחינה נפשית לניתוק מן "האיש" המתחיל
מחרתיים. נקוה שלא מכינים ל"מילואימניקים" הפתעות מרעישות
מדי. אני מקוה שאסתר תבוא קצת אלי כאשר אתה
תהיה בירושלים ושאתם תצילו אותי באחת השבתות
מן הבדידות. ישראל שלי מקנא ומזרז אותי לסים לכן
שלום ולהתראות בקרוב ד"ש מנעם וירון חנה. ד"ש ולהתראות בחפיפה
ישראל
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
