אוֹצָרוֹת
1967 01 ביוני

ישראל, הנמצא בחזית המצרית, כותב לאשתו בתיה, דואג לשלומה ולמצבה הכלכלי ומעדכן שלא תצפה לביקורו בקרוב

ישראל זבדי סיני, מצרים פורסם על ידי אורלי אילני
ישראל ובתיה זבדי עם ילדים איל ויעל, 1968

כתב היד

2 דפי המכתב

סיפור רקע

ימי ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים מתארכים, וישראל זבדי מנסה לקבל את המציאות ברוח טובה. הוא מבקש מאשתו שלא תטפח אשליות בנוגע לביקור קרוב ומקווה שהיא מסתדרת כלכלית.
במלחמת ששת הימים שירת ישראל זבדי בפלוגת חבלה שהייתה מסופחת לגדוד שריון. את מכתביו הוא כתב למשפחתו: לאשתו, לבנו בן התשע ולבתו בת השלוש.
ישראל זבדי נולד בירושלים, אך בגיל שלוש עבר עם משפחתו לתל אביב, ובה התגורר כל חייו עד פטירתו בשנת 2022. זבדי שימש בעבר יו"ר סיעת מפלגת העבודה בכנסת ובהמשך עסק בעריכת דין.
בשנת 1942 התגייס לגדנ"ע, ולאחר מכן, בתחילת 1946 התגייס להגנה. כאשר הוטלה עליו המשימה להלשין על חבריו שהיו באצ"ל הוא סירב, נשפט ובעקבות זאת סולק מההגנה. בתחילת נובמבר 1947 נענה לבקשת המ"פ לשוב ולהתגייס להגנה, ולימים התגייס לצה"ל. בשירותו הצבאי היה זבדי בחטיבת גבעתי בגדוד 54 פלוגה א', מחלקה א', כיתה 1, ומספרו

ימי ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים מתארכים, וישראל זבדי מנסה לקבל את המציאות ברוח טובה. הוא מבקש מאשתו שלא תטפח אשליות בנוגע לביקור קרוב ומקווה שהיא מסתדרת כלכלית.
במלחמת ששת הימים שירת ישראל זבדי בפלוגת חבלה שהייתה מסופחת לגדוד שריון. את מכתביו הוא כתב למשפחתו: לאשתו, לבנו בן התשע ולבתו בת השלוש.
ישראל זבדי נולד בירושלים, אך בגיל שלוש עבר עם משפחתו לתל אביב, ובה התגורר כל חייו עד פטירתו בשנת 2022. זבדי שימש בעבר יו"ר סיעת מפלגת העבודה בכנסת ובהמשך עסק בעריכת דין.
בשנת 1942 התגייס לגדנ"ע, ולאחר מכן, בתחילת 1946 התגייס להגנה. כאשר הוטלה עליו המשימה להלשין על חבריו שהיו באצ"ל הוא סירב, נשפט ובעקבות זאת סולק מההגנה. בתחילת נובמבר 1947 נענה לבקשת המ"פ לשוב ולהתגייס להגנה, ולימים התגייס לצה"ל. בשירותו הצבאי היה זבדי בחטיבת גבעתי בגדוד 54 פלוגה א', מחלקה א', כיתה 1, ומספרו האישי בצה"ל היה 44344. המג"ד היה – צבי צור (צ'רה), לימים הרמטכ"ל.
המכתב הועלה לאתר במסגרת שיתוף פעולה של פרויקט אוצרות עם המרכז למורשת מלחמת ששת הימים, לרגל 55 שנים למלחמה.

כתב היד

עמוד 1/2

יום ה', 1.6.67

[עמ' 1]
בטי יקירתי,
שלום, ברכות והרבה נשיקות,
שלשום דברנו טלפונית, והיום אני יושב לכתוב קצת.
שוב אני במקום אחר, חיים ונודדים כמו בידואים אך אין
זה נורא. כי מסתדרים די טוב, ואם לא לוקחים ללב פרטים
קטנים כמו אבק, חום ומחסור בשינה, אזי בכלל אפשר להגיד
שאנו עושים חיים משוגעים. כמו שכבר כתבתי הדבר היחיד
שאנו חסרים, ולפחות יכול אני להגיד זאת על עצמי, זה
את המשפחה, מדאיגה קצת גם המחשבה כיצד את מסתדרת
לבד עם כל הבעיות והמצב רוח הכללי.
בטי, זו תקופה לא נעימה שצריך לעבור אותה, לא בידינו
לשנות את המציאות הנוכחית ועל כן יש לקבל אותה כמו שהיא
עם חיוך על הפנים ולקוות לעתיד ורוד יותר שבלי ספק הוא
קרוב.
בטי, לפי הנראה לי כיום. כנראה לא אהיה בבית בשבועיים
הקרובים ואולי גם לא אצליח לטלפן. לכן כדאי שתדעי זאת
מקרש ואל תטפחי אשליות של ביקור בקרוב. נקווה שלכשאבוא
אבוא כבר לתמיד, וזה טוב יותר משירות ממושך עם חופשות.
לפי המוסבר ברדיו את צריכה לקבל בימים אלה סך – 360 לי'
ממשרד הבטחון, אני מקבל כאן, בנוסף לכך, סך 45 לי' לחודש,
ומסתדר בינתיים עם מה שיש לי ומקבל. נא כתבי לי אם את מקבלת
משהו מהועד הפועל וכיצד הסתדרת עד עכשו. אני אשתדל לשלוח
לך מדי יומיים-שלשה מכתב כדי שתדעי שאצלי באמת הכל בסדר.
אנא, שלחי גם 2-3 תמונות שלך והילדים וכתבי מה נשמע אצל
החברה, מי הלך, מי חזר וכיצד המסתדרות "אלמנות הקש"?
[עמ' 2]
מגיע לכאן הסדר ובתכופות, אם לא כתבתם אנו[אנא] כתבו
מה נשמע? איך מסתדרים? ומה המצב אצל אחרים –
המשפחה והחברה?
מסרי ד"ש לכולם, לא אפרט שמות.
נשיקות וכל אהבתי לכם
שלכם
ישראל

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: ישראל זבדי
מיקום: סיני, מצרים
תאריך: 01.06.1967

מקבל/ת המכתב

שם: בתיה זבדי
מיקום: תל אביב

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/2

יום ה', 1.6.67

[עמ' 1]
בטי יקירתי,
שלום, ברכות והרבה נשיקות,
שלשום דברנו טלפונית, והיום אני יושב לכתוב קצת.
שוב אני במקום אחר, חיים ונודדים כמו בידואים אך אין
זה נורא. כי מסתדרים די טוב, ואם לא לוקחים ללב פרטים
קטנים כמו אבק, חום ומחסור בשינה, אזי בכלל אפשר להגיד
שאנו עושים חיים משוגעים. כמו שכבר כתבתי הדבר היחיד
שאנו חסרים, ולפחות יכול אני להגיד זאת על עצמי, זה
את המשפחה, מדאיגה קצת גם המחשבה כיצד את מסתדרת
לבד עם כל הבעיות והמצב רוח הכללי.
בטי, זו תקופה לא נעימה שצריך לעבור אותה, לא בידינו
לשנות את המציאות הנוכחית ועל כן יש לקבל אותה כמו שהיא
עם חיוך על הפנים ולקוות לעתיד ורוד יותר שבלי ספק הוא
קרוב.
בטי, לפי הנראה לי כיום. כנראה לא אהיה בבית בשבועיים
הקרובים ואולי גם לא אצליח לטלפן. לכן כדאי שתדעי זאת
מקרש ואל תטפחי אשליות של ביקור בקרוב. נקווה שלכשאבוא
אבוא כבר לתמיד, וזה טוב יותר משירות ממושך עם חופשות.
לפי המוסבר ברדיו את צריכה לקבל בימים אלה סך – 360 לי'
ממשרד הבטחון, אני מקבל כאן, בנוסף לכך, סך 45 לי' לחודש,
ומסתדר בינתיים עם מה שיש לי ומקבל. נא כתבי לי אם את מקבלת
משהו מהועד הפועל וכיצד הסתדרת עד עכשו. אני אשתדל לשלוח
לך מדי יומיים-שלשה מכתב כדי שתדעי שאצלי באמת הכל בסדר.
אנא, שלחי גם 2-3 תמונות שלך והילדים וכתבי מה נשמע אצל
החברה, מי הלך, מי חזר וכיצד המסתדרות "אלמנות הקש"?
[עמ' 2]
מגיע לכאן הסדר ובתכופות, אם לא כתבתם אנו[אנא] כתבו
מה נשמע? איך מסתדרים? ומה המצב אצל אחרים –
המשפחה והחברה?
מסרי ד"ש לכולם, לא אפרט שמות.
נשיקות וכל אהבתי לכם
שלכם
ישראל

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: ישראל זבדי
מיקום: סיני, מצרים
תאריך: 1967-06-14

מקבל/ת המכתב

שם: בתיה זבדי
מיקום: תל אביב

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות