ישראל מנדלסון מעדכן את משפחתו בשגרת חייו בסיני בזמן מלחמת יום הכיפורים
סיפור רקע
ישראל מנדלסון מעדכן את משפחתו בכל העובר עליו. הוא מתאר את הקור העז בלילות בסיני, את פעילויות התרבות בערבים, את הצטרפותו לשיעורי אנגלית ואת התכונית ללמוד ערבית. ישראל מתעניין בחדשות על היעלמות הצוללת דקר ומביע אופטימיות מהולה בחששות מפני אסון כה כבד לחיל הים.
ישראל מנדלסון, יליד 1948, למד בתיכון ליאו באק בחיפה, והיה פעיל בתנועת הנוער העובד והלומד, שם פגש לראשונה את אשתו. הם התחתנו בשנת 1969, ובשנת 1970 נולד בנם הבכור.
ישראל התגייס לחטיבת הנח"ל בסיני לגדוד צנחנים "הנחל המוצנח", ולאחר תקופת שירות יצא לבה"ד 1 לקורס קציני חי"ר וסיים את הקורס בדרגת סג"ם. אחר כך המשיך לקורס קציני מודיעין, ובו למד לדבר ערבית שוטפת. הוא הצטרף לפעילויות מבצעיות של יחידות קרביות ועסק בתחקור אנשים בשטח. ישראל היה אדם חברותי מאוד ותמיד עזר לאנשים.
בשנת 1973 סיים ישראל את שירות הקבע שלו
ישראל מנדלסון, יליד 1948, למד בתיכון ליאו באק בחיפה, והיה פעיל בתנועת הנוער העובד והלומד, שם פגש לראשונה את אשתו. הם התחתנו בשנת 1969, ובשנת 1970 נולד בנם הבכור.
ישראל התגייס לחטיבת הנח"ל בסיני לגדוד צנחנים "הנחל המוצנח", ולאחר תקופת שירות יצא לבה"ד 1 לקורס קציני חי"ר וסיים את הקורס בדרגת סג"ם. אחר כך המשיך לקורס קציני מודיעין, ובו למד לדבר ערבית שוטפת. הוא הצטרף לפעילויות מבצעיות של יחידות קרביות ועסק בתחקור אנשים בשטח. ישראל היה אדם חברותי מאוד ותמיד עזר לאנשים.
בשנת 1973 סיים ישראל את שירות הקבע שלו והתקבל ללימודי מדעי המחשב באוניברסיטת בר אילן. הלימודים היו אמורים להתחיל בחודש אוקטובר, והבית היה מלא בארגזים ומוכן למעבר למגורי הסטודנטים. ואולם בדיוק אז פרצה מלחמת יום הכיפורים. ישראל כבר היה משוחרר מן הצבא ואף לא קיבל צו 8, אך הוא החליט לסייע במאמץ המלחמתי. הוא הגיע לסיני ביום הרביעי למלחמה עם חברים אחרים מהיחידה וצוות לחטיבת שריון.
החטיבה השתתפה בקרבות לכיבוש העיר סואץ, ובעקבות כשל מודיעיני נכנס חלק מן החטיבה למארב של הצבא המצרי. ישראל לא היה בין הנפגעים, אך כשמע בקשר את כל המתרחש, החליט שאינו יכול לעמוד מנגד, ונכנס עם חבריו לנסות לחלץ פצועים. בפעם הראשונה הם הצליחו לחלץ חיילים פצועים, אך בפעם השנייה אבד איתם הקשר. תחילה נחשבו ישראל וחבריו נעדרים, אך בהמשך זוהו כחללים. ישראל הובא לקבורה בבית העלמין הצבאי בעיר הולדתו חיפה.
המכתב הועלה במסגרת מיזם אוצרות - תיכון ליאו באק, חיפה, תשפ"ב.
כתב היד
נחל-סיני רביעי 31.1.68
[עמוד 1]
אמא ואבא שרי שלום לכולכם.
אכן קצת התעכבתי בשליחת מכתב זה אך יצאתי מתוך הנחה
ששיחת הטלפון הרגיעה אותכם והמכתב לא היה דחוף.
כאן בהאחזות החורף בעיצומו לא מרגישים שחיים במדבר
היות וגם ביום שלא לדבר על הלילה קר בצורה נוראית.
רוחות מנשבות והגשמים יורדים בתדירות מדהימה.
כל הקור רק מכריח את האנשים להעדיף את החדר ואכן מסתגרים
בחדרים וקופאים, מדברים או סתם ישנים.
עבודה קשה לנהל במזג אויר חורפי ולכן כל החיים מתרכזים
בארוחות ובפעילות התרבותית בערב. כמעט כל יום יש
לנו חוג לקרטה ואנו מתקדמים יפה כמו כן אחרי החוג בתדירות
גדולה מתקיים שעור לאנגלית. מספר התלמידים קטן ויש לי רושם
שהחוג הוא טוב גם המורה טוב מאוד אחד החברה שהוא סופר
במקצועו יודע היטב אנגלית. בהתחלה אנו לומדים מבטא ורק
יותר מאוחר נתחיל מילים ודקדוק.
לאחר החוגים, הנערכים מאחרי ארוחת הערב ועד
לתחילת התוכנית, אנו פונים לתוכנית שנקבעה לאותו
ערב. פעמים בשבוע סרט. הרצאה לפעמים. כן מתקימים שעורי
רקוד וכולם מקוים שבעתיד הקרוב יתחילו ללמוד
ערבית. אתם רואים החיים כאן מלאים פעילות עד כדי
כך שהעבודה הנה דבר צדדי.
[עמוד 2]
לאחר סקירה מקומית מענין אותי מה נשמע בבית
ובעיקר מה שלום סבתא. ספרו מה חדש בסביבת ביתנו.
אבא אתה בודאי חש יותר מכולנו בכל המתרחש
סביב "דקר". ספר לי על הנעשה הרגשות בנמל בימי
המתיחות. אני עדיין אופטימיסט אך כל יום מקטין את
הסיכוי. זהו אסון שלא יתואר 70 אנשים בתוך כלוב סגור.
אי אפשר בכלל לדמין זאת בכלל, חיל הים סופג מכות
בזמן האחרון. הים בשנה האחרונה הפנה לנו ערף.
שרי נחמד מצדך שצרפת לחבילה את כתובתך
באמת כמעט ששכחתי. עכשיו כשהכתובת ידועה הרי
אין בעיות ומכתב זה מראה שהכל אצלי בסדר וההרגשה
טובה. הרבה עבודה יש לי מחוץ לשעות העבודה היות
ונוסף לקורסים ולעבודה הרגילה אני גם סדרן עבודה וזה
בלגן גדול מזל שעד עכשיו אני מסתדר מצוין.
מה נשמע בלימודים בכדורסל ובתנועה אני מקוה
שאת פעילה בשלשת המקומות בלי שאחד יפריע לשני.
לכולכם שלום, נשיקות חמות
ולהתראות.
מהמתגעגע,
ישראל
נ.ב. מסרו דש לאלה ואם אתם רוצים צרפו משהו לחבילה
שהיא שולחת לי.
כן מסרו ד"ש לסבתא, זאב ורוחה, ומשפחת קרסנייצקי.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
כתב היד
נחל-סיני רביעי 31.1.68
[עמוד 1]
אמא ואבא שרי שלום לכולכם.
אכן קצת התעכבתי בשליחת מכתב זה אך יצאתי מתוך הנחה
ששיחת הטלפון הרגיעה אותכם והמכתב לא היה דחוף.
כאן בהאחזות החורף בעיצומו לא מרגישים שחיים במדבר
היות וגם ביום שלא לדבר על הלילה קר בצורה נוראית.
רוחות מנשבות והגשמים יורדים בתדירות מדהימה.
כל הקור רק מכריח את האנשים להעדיף את החדר ואכן מסתגרים
בחדרים וקופאים, מדברים או סתם ישנים.
עבודה קשה לנהל במזג אויר חורפי ולכן כל החיים מתרכזים
בארוחות ובפעילות התרבותית בערב. כמעט כל יום יש
לנו חוג לקרטה ואנו מתקדמים יפה כמו כן אחרי החוג בתדירות
גדולה מתקיים שעור לאנגלית. מספר התלמידים קטן ויש לי רושם
שהחוג הוא טוב גם המורה טוב מאוד אחד החברה שהוא סופר
במקצועו יודע היטב אנגלית. בהתחלה אנו לומדים מבטא ורק
יותר מאוחר נתחיל מילים ודקדוק.
לאחר החוגים, הנערכים מאחרי ארוחת הערב ועד
לתחילת התוכנית, אנו פונים לתוכנית שנקבעה לאותו
ערב. פעמים בשבוע סרט. הרצאה לפעמים. כן מתקימים שעורי
רקוד וכולם מקוים שבעתיד הקרוב יתחילו ללמוד
ערבית. אתם רואים החיים כאן מלאים פעילות עד כדי
כך שהעבודה הנה דבר צדדי.
[עמוד 2]
לאחר סקירה מקומית מענין אותי מה נשמע בבית
ובעיקר מה שלום סבתא. ספרו מה חדש בסביבת ביתנו.
אבא אתה בודאי חש יותר מכולנו בכל המתרחש
סביב "דקר". ספר לי על הנעשה הרגשות בנמל בימי
המתיחות. אני עדיין אופטימיסט אך כל יום מקטין את
הסיכוי. זהו אסון שלא יתואר 70 אנשים בתוך כלוב סגור.
אי אפשר בכלל לדמין זאת בכלל, חיל הים סופג מכות
בזמן האחרון. הים בשנה האחרונה הפנה לנו ערף.
שרי נחמד מצדך שצרפת לחבילה את כתובתך
באמת כמעט ששכחתי. עכשיו כשהכתובת ידועה הרי
אין בעיות ומכתב זה מראה שהכל אצלי בסדר וההרגשה
טובה. הרבה עבודה יש לי מחוץ לשעות העבודה היות
ונוסף לקורסים ולעבודה הרגילה אני גם סדרן עבודה וזה
בלגן גדול מזל שעד עכשיו אני מסתדר מצוין.
מה נשמע בלימודים בכדורסל ובתנועה אני מקוה
שאת פעילה בשלשת המקומות בלי שאחד יפריע לשני.
לכולכם שלום, נשיקות חמות
ולהתראות.
מהמתגעגע,
ישראל
נ.ב. מסרו דש לאלה ואם אתם רוצים צרפו משהו לחבילה
שהיא שולחת לי.
כן מסרו ד"ש לסבתא, זאב ורוחה, ומשפחת קרסנייצקי.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
בטוח שאתם רוצים
להתנתק?