אוֹצָרוֹת
1973 15 בנובמבר

ישראל מתאר את שגרת המילואים ואת ההקלה שהביאה הידיעה כי כי בן דודו של ישראל אינו נעדר, אלא שבוי

ישראל זבדי מצרים פורסם על ידי deganit goldblat
ישראל ובתיה זבדי עם ילדיהם איל ויעל, 1968

כתב היד

3 דפי המכתב

סיפור רקע

מלחמת יום הכיפורים הסתיימה וישראל זבדי ממשיך לשרת במילואים. במכתב מהחזית המצרית אל אשתו וילדיו הוא מתאר את שגרת היום־יום במילואים: המזון, החופשות, השימוש במים ובחשמל, עדכוני החדשות ועוד. בסיום המכתב הוא משתף בהקלה שחש עם קבלת הבשורה שבן דודו אינו נעדר, אלא נלקח בשבי. ישראל זבדי נולד בירושלים, אך בגיל שלוש עבר עם משפחתו לתל אביב, ובה התגורר כל חייו עד פטירתו בשנת 2022. זבדי שימש יו"ר סיעת מפלגת העבודה בכנסת ובהמשך עסק בעריכת דין. בשנת 1942 התגייס לגדנ"ע, ולאחר מכן, בתחילת 1946 התגייס להגנה. כאשר הוטלה עליו המשימה להלשין על חבריו שהיו באצ"ל הוא סירב, נשפט ובעקבות זאת סולק מההגנה. בתחילת נובמבר 1947 נענה לבקשת המ"פ לשוב ולהתגייס להגנה, ולימים התגייס לצה"ל. בשירותו הצבאי היה זבדי בחטיבת גבעתי בגדוד 54 פלוגה א', מחלקה א', כיתה 1, ומספרו האישי בצה"ל היה 44344.

מלחמת יום הכיפורים הסתיימה וישראל זבדי ממשיך לשרת במילואים. במכתב מהחזית המצרית אל אשתו וילדיו הוא מתאר את שגרת היום־יום במילואים: המזון, החופשות, השימוש במים ובחשמל, עדכוני החדשות ועוד. בסיום המכתב הוא משתף בהקלה שחש עם קבלת הבשורה שבן דודו אינו נעדר, אלא נלקח בשבי. ישראל זבדי נולד בירושלים, אך בגיל שלוש עבר עם משפחתו לתל אביב, ובה התגורר כל חייו עד פטירתו בשנת 2022. זבדי שימש יו"ר סיעת מפלגת העבודה בכנסת ובהמשך עסק בעריכת דין. בשנת 1942 התגייס לגדנ"ע, ולאחר מכן, בתחילת 1946 התגייס להגנה. כאשר הוטלה עליו המשימה להלשין על חבריו שהיו באצ"ל הוא סירב, נשפט ובעקבות זאת סולק מההגנה. בתחילת נובמבר 1947 נענה לבקשת המ"פ לשוב ולהתגייס להגנה, ולימים התגייס לצה"ל. בשירותו הצבאי היה זבדי בחטיבת גבעתי בגדוד 54 פלוגה א', מחלקה א', כיתה 1, ומספרו האישי בצה"ל היה 44344. המג"ד היה צבי צור (צ'רה), לימים הרמטכ"ל. בתקופת מלחמת ששת הימים שירת ישראל בפלוגת החבלה אשר הייתה מסופחת לגדוד שריון. גם במלחמת יום הכיפורים הוא גויס למילואים וגם משם הקפיד לשלוח מכתבים למשפחתו.

כתב היד

עמוד 1/3

[עמוד 1]
15.11.73
בתיהלי' יקירתי
שלום רב,
לאחר שורת גלויות הגיע תור המכתב.
כפי שכבר כתבתי אנו נמצאים רחוק מאד,
וזו כמעט הבעיה היחידה שמעורר השרות אותו
אנו מקיימים כיום, כלו' המרחק מהווה גורם
הקובע מאד באפשרויות להגיע לחופשה הביתה.
האפשרות הממשית להגיע הביתה לחופשה,
היא רק בטיסה, ודבר זה יש להסדיר מראש,
ולא בדרך של "טרמפ". בכל זאת, ולמרות
הבעייתיות שבדבר, נמסר לי שתהיינה חופשות
ותוסדרנה טיסות לחופשה, הלוך ושוב. אני
מקוה שבעוד כשבוע, יתחיל סידור זה לפעול
ואגיע הביתה לחופשה קצרה. עד אז, ואם
יתנהל הכל כשורה, יש להיאזר בסבלנות.
אנו חיים כאן בתנאים סבירים למדי, מכל
הבחינות. מזג האויר עד היום היה נוח מאד.
הימים אינם חמים מאד, והלילות אינם קרים
[עמוד 2]
קרים מאד (עוד לא הייתי זקוק ל"גָטְקֶס").
המזון בשפע ומגוון, קבלנו לבנים, ובעוד כמה
ימים יחלקו שוב לבנים, מגבות וגרביים. אפילו
בידור יש כל כמה ימים. (עוד מעט צריכה להיות
אצלנו להקה). כמובן, שיש שק'ם ובו ניתן לקנות
הכל, סיגריות מחלקים לנו (חינם) כל יום
ובשפע.
יש כאן קצת קשיים עם מים. והכוונה
למים לרחצה. לשתיה יש די והותר, אז באין
ברירה לא מתקלחים עד שיש הזדמנות לכך.
כמו כן, אין לנו חשמל, ולכן, נעשה לנו לילה
מוקדם מאד. באין חשמל, אי אפשר לקרוא
ספר, או לפתור תשבץ!! או לכתוב מכתב.
אבל בסיכום, באמת, איננו חסרים דבר, להיפך,
הייתי אומר שאם נשווה למקובל, אנו חיים
בלוקסוס! אגב, שכחתי, אנו ישנים על
מזרוני גומאויר ובתוך מבנה, וההרגשה
ממש ביתית.
לאט לאט, נכנסים לתלם, מתאקלמים, ועוברים
לשגרה יום-יומית. זמן פנוי יש לנו בשפע
[עמוד 3]
ועד שנמצא דרך במה למלא את הזמן, תהיה זו
אחת מבעיותינו.
בקיצור, לא רק שאין צורך לרחם עלי, אין
אפילו מקום לדאגה כלשהי, ואין צורך לשבור
את הראש מה לשלוח לי, כי הכל יש פה,
ובשפע רב, ואין צורך לשלוח משהו.
גם עתונים מגיעים אלינו. אמנם לא תמיד
מגיעים ליום הוצאתם, אז קוראים את העתון
של אתמול, ומתעדכנים ע"י חדשות הרדיו.
אני מקוה שבבית הכל בסדר, את והילדים
מסתדרים יפה, ולא סובלים מדי מהיעדרי.
כאמור, אני מקוה שבעוד כ-10 ימים אולי
אגיע לחופשה קצרה הביתה.
נשיקות ואהבה לאיל ויעל, לא הכל!
גם לך הרבה אהבה – שלכם,
ישראל.
כמובן, אני מצפה למכתב,
ובו כל שקרה התרחש והתחדש
מאז יצאתי.
נ.ב. המעטפה כבר היתה סגורה
למשלוח, והנה קבלתי טלפון ממיכי
והבשורה המשמחת שאברהם בשבי – התרגשתי ושמחתי!
ישראל

עמוד 2/3
עמוד 3/3

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: ישראל זבדי
מיקום: מצרים
תאריך: 15.11.1973

מקבל/ת המכתב

שם: בטי זבדי
מיקום: תל אביב

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/3

[עמוד 1]
15.11.73
בתיהלי' יקירתי
שלום רב,
לאחר שורת גלויות הגיע תור המכתב.
כפי שכבר כתבתי אנו נמצאים רחוק מאד,
וזו כמעט הבעיה היחידה שמעורר השרות אותו
אנו מקיימים כיום, כלו' המרחק מהווה גורם
הקובע מאד באפשרויות להגיע לחופשה הביתה.
האפשרות הממשית להגיע הביתה לחופשה,
היא רק בטיסה, ודבר זה יש להסדיר מראש,
ולא בדרך של "טרמפ". בכל זאת, ולמרות
הבעייתיות שבדבר, נמסר לי שתהיינה חופשות
ותוסדרנה טיסות לחופשה, הלוך ושוב. אני
מקוה שבעוד כשבוע, יתחיל סידור זה לפעול
ואגיע הביתה לחופשה קצרה. עד אז, ואם
יתנהל הכל כשורה, יש להיאזר בסבלנות.
אנו חיים כאן בתנאים סבירים למדי, מכל
הבחינות. מזג האויר עד היום היה נוח מאד.
הימים אינם חמים מאד, והלילות אינם קרים
[עמוד 2]
קרים מאד (עוד לא הייתי זקוק ל"גָטְקֶס").
המזון בשפע ומגוון, קבלנו לבנים, ובעוד כמה
ימים יחלקו שוב לבנים, מגבות וגרביים. אפילו
בידור יש כל כמה ימים. (עוד מעט צריכה להיות
אצלנו להקה). כמובן, שיש שק'ם ובו ניתן לקנות
הכל, סיגריות מחלקים לנו (חינם) כל יום
ובשפע.
יש כאן קצת קשיים עם מים. והכוונה
למים לרחצה. לשתיה יש די והותר, אז באין
ברירה לא מתקלחים עד שיש הזדמנות לכך.
כמו כן, אין לנו חשמל, ולכן, נעשה לנו לילה
מוקדם מאד. באין חשמל, אי אפשר לקרוא
ספר, או לפתור תשבץ!! או לכתוב מכתב.
אבל בסיכום, באמת, איננו חסרים דבר, להיפך,
הייתי אומר שאם נשווה למקובל, אנו חיים
בלוקסוס! אגב, שכחתי, אנו ישנים על
מזרוני גומאויר ובתוך מבנה, וההרגשה
ממש ביתית.
לאט לאט, נכנסים לתלם, מתאקלמים, ועוברים
לשגרה יום-יומית. זמן פנוי יש לנו בשפע
[עמוד 3]
ועד שנמצא דרך במה למלא את הזמן, תהיה זו
אחת מבעיותינו.
בקיצור, לא רק שאין צורך לרחם עלי, אין
אפילו מקום לדאגה כלשהי, ואין צורך לשבור
את הראש מה לשלוח לי, כי הכל יש פה,
ובשפע רב, ואין צורך לשלוח משהו.
גם עתונים מגיעים אלינו. אמנם לא תמיד
מגיעים ליום הוצאתם, אז קוראים את העתון
של אתמול, ומתעדכנים ע"י חדשות הרדיו.
אני מקוה שבבית הכל בסדר, את והילדים
מסתדרים יפה, ולא סובלים מדי מהיעדרי.
כאמור, אני מקוה שבעוד כ-10 ימים אולי
אגיע לחופשה קצרה הביתה.
נשיקות ואהבה לאיל ויעל, לא הכל!
גם לך הרבה אהבה – שלכם,
ישראל.
כמובן, אני מצפה למכתב,
ובו כל שקרה התרחש והתחדש
מאז יצאתי.
נ.ב. המעטפה כבר היתה סגורה
למשלוח, והנה קבלתי טלפון ממיכי
והבשורה המשמחת שאברהם בשבי – התרגשתי ושמחתי!
ישראל

עמוד 2/3
עמוד 3/3

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: ישראל זבדי
מיקום: סיני, מצרים
תאריך: 1967-06-01

מקבל/ת המכתב

שם: בטי זבדי
מיקום: תל אביב

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות