אוֹצָרוֹת
1947 10 בינואר

לאה ואלה שמחו לחדש את התכתבותן לאחר השואה; הן מספרות את קורותיהן

לאה פרזמה רוזנהיים, בוואריה פורסם על ידי deganit goldblat
בית הילדים ברוזנהיים, שלאה עבדה בו

כתב היד

1 דפי המכתב

סיפור רקע

לאה ואלה חידשו את התכתבותן לאחר שנות השואה. במכתב זה כותבת לאה על השמחה שבחידוש הקשר ועל הקרבה שהיא חשה אל חברתה. לאה כותבת כי חייה הפרטיים קשורים קשר ישיר עם מאורעות השואה. היא מספרת על ההבדל בין מחנה ילדים, כמו המחנה שהיא עובדת בו, ומחנה ניצולי השואה המבוגרים. על עצמה היא כותבת כי היא כבר רוצה להמשיך בדרכה לצאת מבוואריה ולהגיע למרסיי.
בפרוץ מלחמת העולם השנייה לאה פרזמה שפר הייתה סטודנטית בריגה. לאה וחבריה לקבוצת ההכשרה 'כינרת' חיכו לסרטיפיקטים כדי לעלות לארץ. חברתה הטובה של לאה, אלה גורל, הספיקה לעלות לארץ לפני תחילת המלחמה. בזמן המלחמה נדדה לאה עם חברים. כשהמלחמה התקרבה לריגה התקדמה לאה לכיוון ברית המועצות, שם מצאה מקלט בעיירה מרפסאד ברפובליקת צ'ובשיה. בעיירה זו היא שרדה את המלחמה – במסתור, בבדידות, ברעב ובתנאי מחיה קשים. אף על פי כן היא הצליחה

לאה ואלה חידשו את התכתבותן לאחר שנות השואה. במכתב זה כותבת לאה על השמחה שבחידוש הקשר ועל הקרבה שהיא חשה אל חברתה. לאה כותבת כי חייה הפרטיים קשורים קשר ישיר עם מאורעות השואה. היא מספרת על ההבדל בין מחנה ילדים, כמו המחנה שהיא עובדת בו, ומחנה ניצולי השואה המבוגרים. על עצמה היא כותבת כי היא כבר רוצה להמשיך בדרכה לצאת מבוואריה ולהגיע למרסיי.
בפרוץ מלחמת העולם השנייה לאה פרזמה שפר הייתה סטודנטית בריגה. לאה וחבריה לקבוצת ההכשרה 'כינרת' חיכו לסרטיפיקטים כדי לעלות לארץ. חברתה הטובה של לאה, אלה גורל, הספיקה לעלות לארץ לפני תחילת המלחמה. בזמן המלחמה נדדה לאה עם חברים. כשהמלחמה התקרבה לריגה התקדמה לאה לכיוון ברית המועצות, שם מצאה מקלט בעיירה מרפסאד ברפובליקת צ'ובשיה. בעיירה זו היא שרדה את המלחמה – במסתור, בבדידות, ברעב ובתנאי מחיה קשים. אף על פי כן היא הצליחה להשלים את הלימודים לתואר במתמטיקה.
לאחר המלחמה שבה לביתה בריגה ונדהמה לגלות את גודל האסון הכבד ואת החורבן. כל משפחתה של לאה נספתה בשואה, למעט אחיה שעלה לארץ ישראל לפני המלחמה. לאה הצטרפה לתנועת הבריחה, קיבלה מסמכי מעבר מזויפים ועזבה את מולדתה לעבר פולין. בפולין אספה מן הרחובות ילדים ניצולים והובילה אותם עימה לבוואריה, שהייתה באזור הכיבוש האמריקני. במשך כשנה טיפלה לאה בילדים בבית הילדים (קיבוץ הילדים) ולאחר מכן המשיכה לקפריסין. מסוף המלחמה התכתבה לאה עם חברתה הטובה אלה. המכתבים מלאים בידיעות על ההתמודדות של שורדי השואה לאחר המלחמה, מודגש בהם כוחה של החברות, וצפונה בהם התקווה להתראות ולהגיע לארץ המיוחלת.
את המכתבים תרמה לפרויקט אוצרות ניבה אשכנזי בתה של לאה.

כתב היד

עמוד 1/1

[עמוד 1]
1
שלום לך אלינקה יקרה!
10.1.47 ROSENHEIM

קבלתי את מכתבך מ 6.12 ומאוד שמחה שחליפת המכתבים
בינינו נעשה יותר תדיר. יש לי כבר אי איזו השגה על חייך
ועברך של שנות התהום שרבצה בינינו. אני חשה בך את אותה
האלקה שנסעה אז ממני וחושבת אני שבהיפגשנו נכיר אחת את
השנייה, אם אף כל אחד השתנה הרבה.
את שואלת אותי פרטים על חיי. חיי הפרטיים הם חלק בלתי אמצעי
מכל פרשת חיי עמנו הטרגיים […] נורמליים בזמן זה.
הנה כבר חלפו כשלשה חודשים שהנני נמצאת במקום אחד
ועובדת עם ילדים – ילדי קיבוץ מתנועת 'נוחם'.
חיים במחנה – מחנה ילדים, הוא שונה קצת ממחנות אחרים
מחנות בוגרים, כי כאן לא חשים כל כך את האבדון הגדול
של היהודים – כאן לא רואים את הספקולציה הנוראה ובקשר
עם זה את הירידה המוסרית שבמחנות אחרים.
והילדים, למרות זה שקבלו את החינוך היסודי ב[…]
של רוסיה, או עברו את מחנות ההסגר בארצות אירופה,
נתונים להשפעה ככל הילדים, ועליהם התקווה.
אך הנה כבר יצאתי מהעבודה הרוטינית ואני מתכוננת שוב לנדודים. בכוונתי להגיע למרסיי ומשם – אליכם. עד אז יוצאת להבראה (שוב).
נשיקות, לאה

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: לאה פרזמה
מיקום: רוזנהיים, בוואריה
תאריך: 10.01.1947

מקבל/ת המכתב

שם: אלה גורל
מיקום: כפר בלום

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/1

[עמוד 1]
1
שלום לך אלינקה יקרה!
10.1.47 ROSENHEIM

קבלתי את מכתבך מ 6.12 ומאוד שמחה שחליפת המכתבים
בינינו נעשה יותר תדיר. יש לי כבר אי איזו השגה על חייך
ועברך של שנות התהום שרבצה בינינו. אני חשה בך את אותה
האלקה שנסעה אז ממני וחושבת אני שבהיפגשנו נכיר אחת את
השנייה, אם אף כל אחד השתנה הרבה.
את שואלת אותי פרטים על חיי. חיי הפרטיים הם חלק בלתי אמצעי
מכל פרשת חיי עמנו הטרגיים […] נורמליים בזמן זה.
הנה כבר חלפו כשלשה חודשים שהנני נמצאת במקום אחד
ועובדת עם ילדים – ילדי קיבוץ מתנועת 'נוחם'.
חיים במחנה – מחנה ילדים, הוא שונה קצת ממחנות אחרים
מחנות בוגרים, כי כאן לא חשים כל כך את האבדון הגדול
של היהודים – כאן לא רואים את הספקולציה הנוראה ובקשר
עם זה את הירידה המוסרית שבמחנות אחרים.
והילדים, למרות זה שקבלו את החינוך היסודי ב[…]
של רוסיה, או עברו את מחנות ההסגר בארצות אירופה,
נתונים להשפעה ככל הילדים, ועליהם התקווה.
אך הנה כבר יצאתי מהעבודה הרוטינית ואני מתכוננת שוב לנדודים. בכוונתי להגיע למרסיי ומשם – אליכם. עד אז יוצאת להבראה (שוב).
נשיקות, לאה

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: אויגן ואנה סמסון
מיקום: חיפה
תאריך: 1933-11-05

מקבל/ת המכתב

שם: אלה גורל
מיקום: כפר בלום

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות