לאחר המלחמה ששון ויחידתו עוברים למקום חדש ליד עיירת רפאים שעל שפת ים סוף
סיפור רקע
ימים ספורים לאחר הפסקת האש במלחמת יום כיפור, נתקבלו ביחידתו של ששון גואטה, קצין בחיל הנדסה ששירת בסיני, מכתבים מתלמידות המעוניינות להתכתב עם חיילים. ששון השיב למכתב של שולה, אחת התלמידות, וההתכתבות ביניהם נמשכה כמה חודשים. מכתב זה נכתב לאחר המלחמה כאשר ששון ויחידתו עוברים למקום חדש ליד עיירת רפאים על שפת ים סוף. ששון מספר לשולה על שינוי המיקום, מזג האוויר וחוף הים. הוא כותב שהוא משרת בצבא כבר ארבע שנים, אך השחרור לא נראה כל כך קרוב.
44 שנים אחרי האירועים הללו, יצרה שולה קשר עם ששון גואטה באמצעות הפייסבוק ושלחה לו את המכתבים שקיבלה ממנו.
ששון גואטה נולד וגדל ביפו במשפחה בת שישה אחים. אביו היה איש משכיל, ששלט ב־12 שפות, חתן התנ"ך וחבר האקדמיה ללשון העברית. ששון למד בתיכון אורט סינגלובסקי במגמת אלקטרוניקה ובהמשך בבצלאל במחלקה לתקשורת חזותית. עם השנים הקים ששון משרד
44 שנים אחרי האירועים הללו, יצרה שולה קשר עם ששון גואטה באמצעות הפייסבוק ושלחה לו את המכתבים שקיבלה ממנו.
ששון גואטה נולד וגדל ביפו במשפחה בת שישה אחים. אביו היה איש משכיל, ששלט ב־12 שפות, חתן התנ"ך וחבר האקדמיה ללשון העברית. ששון למד בתיכון אורט סינגלובסקי במגמת אלקטרוניקה ובהמשך בבצלאל במחלקה לתקשורת חזותית. עם השנים הקים ששון משרד למיתוג חברות טכנולוגיות, מיתג כאלף חברות והפיק מאות סרטים קצרים.
כיום ששון מתגורר בתל אביב, הוא אב לשלושה ילדים וסב לשלושה נכדים.
ארועי התקופה
כתב היד
[עמ' 1]
9.2.74
שלום לך,
המיכתב שקיבלת הוא ממני, למרות שהוא נראה
כל כך רע. זאת המעטפה הכי יפה שמצאתי
והנייר הכי נחמד. פשוט אנחנו נמצאים במקום
חדש ועדיין לא מאורגנים. לפחות בנושא כתיבת
מכתבים. ולא רציתי לעכב שליחת תשובה.
אז מה? הופתעת מהתמונה שלי? איך
תראת [תיארת] לעצמך אותי? עם קרניים ושיני ערפד,
או אולי עם אף נשר וקרחת מבריקה.
אני מקווה רק שהבחנת בתמונה מי אני
ומי האחר. אחרת זה "ברוך" לא נורמלי.
בקשר לתמונה קרבית יותר. כרגע אין
לי אבל אם במכתב התשובה למיכתב זה
תשלחי תמונה יותר ברורה שלך (הרי "שמה" לא
רואים שום דבר), אני מבטיח להצמיד למיכתבי
הבא משהו קרבי מאוד עם כל מה שצריך,
בקיצור התמונה הטובה ביותר שאמצא אצלי
באלבום מהחודשים האחרונים.
לא איכפת לי לקבל תמונה שלך עם עוד מישהו,
העיקר שיראו משהו שם.
[עמוד 2]
כרגע אני לא נמצא כבר במערב התעלה, אלא
במין עיירת רפאים על שפת ים-סוף.
המקום נקרא "רס-סודר" ונמצא ממש דרומה. להגיע
לכאן לא בטיסה זאת ממש קריעת ים סוף.
הטלפון אצלי בבית לא מקולקל. מעניין למה
הודיעו לך כזה דבר. נדמה לי שבאותו יום שישי
ניתקו אצלנו את הטלפון, ולכן לא ענו.
בכל אופן, כניראה, שבשבת הבאה אני
אהיה בבית עד יום שני בבוקר ואת מוזמנת
להתקשר. ביום שישי כנראה שהטלפון יהיה מנותק
גם כן אבל רק בערב. במוצאי שבת הוא
מחובר שוב.
מזג האוויר כאן עצום. שמש אלוהית
ו-100 מ' מכאן חוף ים "שדי". רק חבל
שהמים קרים מידי ואי אפשר להתרחץ.
דודניתי הקטנה רק בת חודש ועוד כמה
ימים. כך שאפילו את אימה אינה מכירה. היא
יודעת לבכות, לשתות חלב וללכלך את החיתולים.
את השאר היא תלמד יותר מאוחר
[עמוד 3]
השחרור לא נראה כל כך קרוב. מכיוון
שיש עוד המון אנשי מילואים שעדיין לא השתחררו
ואני, לכל הדעות, אשתחרר אחריהם.
על כל פנים, לפני שבוע ויותר סיימתי
ארבע שנות שירות בצה"ל – את יודעת מה
זה ארבע שנים? כמעט כמו אינסוף.
(אם הייתי כותב על שולחן הכתב
היה יוצא ברור יותר)
להת'
ששון
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
גלריה
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת