יישוב והקמת המדינה 
חינוך ולימודים 
מסעות וטיולים 
אירועים בהיסטוריה 
מלחמות ישראל 
משפחה ויחסים 
חגים ומועדים 
תרבות 
מפורסמים 
ארצות ערב והאסלאם לאחר השבת השחורה משה שרת מתאר לאשתו את תנאי המעצר במחנה לטרון
סיפור רקע
משה שרת, בכיר העצירים של 'השבת השחורה', מספר לאשתו במכתב ראשון שהוא מבריח ממחנה המעצר בלטרון על הנמצאים עמו ועל התנאים שהם נתונים בהם. הוא מתאר את מהלך המעצר מנקודת מבטו, ואת השעות שעברו מאז. הוא מביע דאגה לאשתו, למשפחתם ולקרובים וידידים אחרים. לבסוף הוא עורך רשימה של צרכים ומצרכים שהא מבקש שיביאו לו למחנה, ומארגן את סדר התקשורת והעברת החבילות אליו דרך מקורבים ופקידי ממשל ומשטרה.
המכתב פורסם לראשונה בספר "מאסר עם נייר ועיפרון: מכתבי צפורה ומשה שרת 6-11/1946," הוצאת העמותה למורשת משה שרת, תל אביב 2000, עמ' 23--25.
כן פורסם המכתב והספר באתר העמותה.
התצלום מאוסף עמותת מורשת משה שרת.
המכתב פורסם לראשונה בספר "מאסר עם נייר ועיפרון: מכתבי צפורה ומשה שרת 6-11/1946," הוצאת העמותה למורשת משה שרת, תל אביב 2000, עמ' 23--25.
כן פורסם המכתב והספר באתר העמותה.
התצלום מאוסף עמותת מורשת משה שרת.
ארועי התקופה
כתב היד
מחנה לטרון 30-6-46
פוֹאה יקרה,
חוששני שרק ברגע האחרון-האחרון, כשיצאתי מחדרנו לפרוזדור, נתברר לך מה עומד להיעשות, אך היה כבר מאוחר להחליף מילים. אין להצטער, כי ממילא לא יכולנו לשוחח ארוכות.
מצב רוחי איתן לגמרי ואני סומך עליך שגם את לא תאבדי את עשתונותיך. אמרתי אתמול בפני כל קהל העצירים, כי הדרך לחירות מובילה על פני בתי-כלא. זוהי דרך עברוהָ רבים, והם הגיעו לאשר הגיעו, גם עלינו עוברת הכוס ואין להתרגש.
התנאים כאן פרימיטיביים בתכלית לגבי מפונקים כמונו, אך איני שוכח אף לרגע כי הם יכלו להיות גרועים פי כמה. שלטונות המחנה עושים כל מה שביכולתם המוגבלת להקל ולהיטיב. דאגת הבחורים – כל מיני אמרכלים פנימיים והעוזרים על ידם – נוגעת עד הלב. ארבעתנו נמצאים בצריף מובדל, אני ובַּרְנִי בחדר, גרינ' ופישמן בחדר. הקשר עם עצירים אחרים קל ונוח. דוד ועוד אחדים נמצאים בצריף סמוך. אחרים באים ממרחק-מה באין מפריע. לכל אחד מאיתנו מיטת ברזל עם מִזרן וסמיכות, כרים אין – לע"ע אני משתמש בסמיכה מקופלת. יש שולחן וכיסאות עם ובלי גבות. יש מירפסת, חדר רחצה וכו'. הבוקר היו אפילו מים חמים וחפפתי את ראשי.
אתמול הופיע זאב כמלאך מושיע. הביא לכל אחד מאיתנו אמתחת מלאה. בת-שבע השכילה לשלוח לי סדינים (שלושה במספר – נתתי אחד לדוד), ציפיות, פיג'מה, קומביניזון, חולצה, מגבת, סבון וספרים. הייתה רק החטאה אחת – גרבי צמר, והשמטה אחת – ממחטות. לע"ע כיבסתי את הממחטה היחידה שבכיסי. הבינותי שבת-שבע כיוונה סבון אחד לאזרח, אך הוא אינו כאן, יתכן שהובא למחנה שמצפון לכביש ועם זה אין לנו כל קשר. מפקד המחנה נתן לי מכונת גילוח, סבון, מברשות גילוח ושיניים, שתי מגבות וגם כילה משלו, כך שלפי שעה אני שרוי ברווחה הוגנת פרט לנעלי בית ולכר. ביקשתי ע"י אחד היוצאים לשלוח לי את אלה, עם שאר ירקות שנשארו בת"א (אין צורך בחלוק) וכן חליפת חאקי, גרביים ארוכות, גרביים רגילות וממחטות. אם קשה לשלוח כר גם כרית תספיק. לסידור המשלוח תפני ישר ל-.q.h של המשטרה. אני כותב בהנחה שכבר חזרתם לי-ם, אך אם עודך בת"א תפני ישר ל-Shaw ..Supt
האוכל לגמרי לא רע ואיני רואה צורך בנוספות – אולי רק תפוחים ואולר.
דאגתנו החמורה היא לרב פ', הוא בשביתת רעב. הסעתו בשבת, אגב מכות בשעת הכנסתו למכונית, הייתה מעשה זוועה. הוא בא מזועזע עד עימקי הנפש והודיע מייד שלא יאכל. פנינו רישמית למזכיר הראשית ודרשו שיחרורו מייד. שלחנו גם ידיעה לו-ן דרך הצינורות הרישמיים אך איננו יודעים אם הדברים הגיעו.
אני מניח שדבר מאסרנו הגיע למו"ל.
X אין לך כל חשש למסור דברים הכתובים כאן ולפעול על פיהם. תוכלי להגיד כי מסרתי בע"פ ע"י עצירים ששוחררו.
אופן הסעתי הנה – הרפתקה בפני עצמה שעליה אספר בע"פ.
לשורה המסומנת בx: נודע כי אלה שיצאו מפה הועברו למחנה אחר ולא ברור אם כבר שוחררו משם. לכן יש לברר אם שיחררו אנשים מלטרון בטרם תנקטי גירסה זו.
שלום וחזק לך ולילדים.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
