יישוב והקמת המדינה 
חינוך ולימודים 
מסעות וטיולים 
אירועים בהיסטוריה 
מלחמות ישראל 
משפחה ויחסים 
חגים ומועדים 
תרבות 
מפורסמים 
ארצות ערב והאסלאם לאחר מלחמת העולם השנייה לאה כותבת לחברתה אלה, היא משתפת אותה בחייה ומתעניינת בשלומה
סיפור רקע
אחרי תקופה ארוכה בלי מכתבים, קיבלה לאה מכתב מחברתה אלה .לאה נמצאת בבוואריה ובמכתב היא מתעצבת על כל החלומות שלא הצליחה להגשים בשל מלחמת העולם השנייה. היא מתגעגעת לאלה ומחכה שהשתיים יפגשו שוב, ובינתיים כותבת על העבודה בקיבוץ הילדים, מספרת על חברות משותפות, ומבקשת מאלה שתשלח מכתב מפורט על חייה, על משפחתה ובתה ועל החיים בארץ.
בפרוץ מלחמת העולם השנייה לאה פרזמה שפר הייתה סטודנטית בריגה. לאה וחבריה לקבוצת ההכשרה 'כינרת' חיכו לפספורטים כדי לעלות לארץ. חברתה הטובה של לאה, אלה גורל, הספיקה לעלות לארץ לפני תחילת המלחמה.
בזמן המלחמה נדדה לאה עם חברים. כשהמלחמה התקרבה לריגה היא התקדמה לכיוון ברית המועצות, שם מצאה מקלט בעיירה מרפסאד ברפובליקת צ'ובשיה. בעיירה זו היא שרדה את המלחמה – במסתור, בבדידות, ברעב ובתנאי מחיה קשים. אף על פי כן היא הצליחה להשלים את הלימודים לתואר במתמטיקה.
לאחר המלחמה שבה לביתה
בפרוץ מלחמת העולם השנייה לאה פרזמה שפר הייתה סטודנטית בריגה. לאה וחבריה לקבוצת ההכשרה 'כינרת' חיכו לפספורטים כדי לעלות לארץ. חברתה הטובה של לאה, אלה גורל, הספיקה לעלות לארץ לפני תחילת המלחמה.
בזמן המלחמה נדדה לאה עם חברים. כשהמלחמה התקרבה לריגה היא התקדמה לכיוון ברית המועצות, שם מצאה מקלט בעיירה מרפסאד ברפובליקת צ'ובשיה. בעיירה זו היא שרדה את המלחמה – במסתור, בבדידות, ברעב ובתנאי מחיה קשים. אף על פי כן היא הצליחה להשלים את הלימודים לתואר במתמטיקה.
לאחר המלחמה שבה לביתה בריגה ונדהמה לגלות את גודל האסון הכבד והחורבן. כל משפחתה של לאה נספתה בשואה, למעט אחיה שעלה לארץ ישראל לפני המלחמה. לאה הצטרפה לתנועת הבריחה, קיבלה מסמכי מעבר מזויפים ועזבה את מולדתה לעבר פולין. בפולין אספה מן הרחובות ילדים ניצולים והובילה אותם עימה לבוואריה, שהייתה באזור הכיבוש האמריקני. במשך כשנה טיפלה לאה בילדים בבית הילדים (קיבוץ הילדים) ולאחר מכן המשיכה לקפריסין. לאחר שהסתיימה המלחמה החלה לאה להתכתב עם חברתה הטובה אלה. המכתבים מלאים בידיעות על ההתמודדות של שורדי השואה לאחר המלחמה, מודגש בהם כוחה של החברות, וצפונה בהם התקווה להתראות ולהגיע לארץ המיוחלת.
את המכתבים תרמה לפרויקט אוצרות ניבה אשכנזי בתה של לאה.
כתב היד
אלינקה יקרה!
ROSENHEIM 22/11/46
יקירתי, קבלתי מכתבך, אחרי הפסקה כה ארוכה,
ודברייך מלאוני חמימות ואהבה. באמת טוב לחשוב ששמה
מחכים ידיד כה קרוב [ידידה כה קרובה] לנפשי מאז.
יקירתי, במכתבך זה הכרתיך – הכרתי את אותה
אלקה שיחד אתה [איתה] חלמנו על גדות הדווינה, ומה היה לנו
ולחלומותינו – ביחוד חלומותי?!
מה שעבר – עבר, ועתה הדבר היחידי – מתי נגיע, מתי נתראה.
אף כי קרוב הדבר בכל זאת רחוק. כי מיטב השנים עברו,
וחיים לא ראיתי – כמו שרציתי לראותם.
עכשיו הננו בבוריה [בבוואריה] ברוזנהיים, עובדת בקבוץ ילדים. יחד איתי
פוליה ארוני, מוליה לבנה, צילה הקל ועוד אחרים.
על החיים והמצב רוח כאן במחנות לא אתאר הפעם. כתבתי
פעמים רבות לצבי וחושבני שגם את קראת אותם.
הערב בא אילינו מידליט יודין לערב אחד. לעונג השבת,
בבקר נוסע, ואני מנצלת את ההזדמנות ושולחת איתו
מכתב, ומפני שהשעה מאוחרת מכתב יהיה קצר הפעם.
אלינקה, את שואלת על גיטה. באמת היינו קרובות
במשך כל השנים – וביחוד בזמן המלחמה, ואחר המלחמה היינו יחד
כששבנו לעיר שיצאנו ממנה. והיא נשארה לי קרובה ויקרה כאז,
אך דרכינו נפרדו. היא לא העיזה ולא אזרה כוח להמשיך – אני גם מדברת
על הכוחות הפיסיים.
לעת עתה שלום רב לך. השעה מאוחרת, וצריך לגמר, אכתב לך
בימים אלו מכתב מפורט. כתבי לי והרה [והרבה] על חייך, על
יוסף, על הקטנה שלך, רוב נשיקות לה ממני. זוהי הנחמה הכי
גדולה בחיים. שלחי לי תמונה מכל משפחתך.
אני שולחת לך תמונה. ד"ש לכל המכרים וכתבי.
שלום וברכה,
לאה.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
כתב היד
אלינקה יקרה!
ROSENHEIM 22/11/46
יקירתי, קבלתי מכתבך, אחרי הפסקה כה ארוכה,
ודברייך מלאוני חמימות ואהבה. באמת טוב לחשוב ששמה
מחכים ידיד כה קרוב [ידידה כה קרובה] לנפשי מאז.
יקירתי, במכתבך זה הכרתיך – הכרתי את אותה
אלקה שיחד אתה [איתה] חלמנו על גדות הדווינה, ומה היה לנו
ולחלומותינו – ביחוד חלומותי?!
מה שעבר – עבר, ועתה הדבר היחידי – מתי נגיע, מתי נתראה.
אף כי קרוב הדבר בכל זאת רחוק. כי מיטב השנים עברו,
וחיים לא ראיתי – כמו שרציתי לראותם.
עכשיו הננו בבוריה [בבוואריה] ברוזנהיים, עובדת בקבוץ ילדים. יחד איתי
פוליה ארוני, מוליה לבנה, צילה הקל ועוד אחרים.
על החיים והמצב רוח כאן במחנות לא אתאר הפעם. כתבתי
פעמים רבות לצבי וחושבני שגם את קראת אותם.
הערב בא אילינו מידליט יודין לערב אחד. לעונג השבת,
בבקר נוסע, ואני מנצלת את ההזדמנות ושולחת איתו
מכתב, ומפני שהשעה מאוחרת מכתב יהיה קצר הפעם.
אלינקה, את שואלת על גיטה. באמת היינו קרובות
במשך כל השנים – וביחוד בזמן המלחמה, ואחר המלחמה היינו יחד
כששבנו לעיר שיצאנו ממנה. והיא נשארה לי קרובה ויקרה כאז,
אך דרכינו נפרדו. היא לא העיזה ולא אזרה כוח להמשיך – אני גם מדברת
על הכוחות הפיסיים.
לעת עתה שלום רב לך. השעה מאוחרת, וצריך לגמר, אכתב לך
בימים אלו מכתב מפורט. כתבי לי והרה [והרבה] על חייך, על
יוסף, על הקטנה שלך, רוב נשיקות לה ממני. זוהי הנחמה הכי
גדולה בחיים. שלחי לי תמונה מכל משפחתך.
אני שולחת לך תמונה. ד"ש לכל המכרים וכתבי.
שלום וברכה,
לאה.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
לאה ואלה, חברות לנצח (תמונה מהיותן נערות, 1934) 
התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
בטוח שאתם רוצים
להתנתק?
