אוֹצָרוֹת
1972 01 בדצמבר

לואיס הגשימה את חלומה לעלות לארץ, היא מספרת לאמה, שנותרה באיטליה, על שגרת החיים ועל המשפחה

לואיס ואחיה בשנת 1954; לואיס בשמלה לבנה

כתב היד

4 דפי המכתב

סיפור רקע

לואיס ג'רבי עלתה לישראל באוקטובר 1969. משפחתה גרה בטריפולי שבלוב עד אשר בשנת 1967 היהודים גורשו, והמשפחה עברה לגור באיטליה. ילדי המשפחה חונכו שיום אחד הם יעלו ארצה, ומבין כל האחים לואיס רצתה לחיות במדינת ישראל. המעבר לארץ ישראל גם אפשר ללואיס להגשים את חלומה ללמוד. אביה נפטר בשנת 1968 ועל אמה היה לפרנס את כל הילדים. לואיס הבינה כי לאמה אין כסף לממן לימודים, ומבחינתה לא הייתה אפשרות שלא תלמד כלל. לואיס מצאה כי הסוכנות היהודית מציעה אפשרות לעלות ארצה על חשבון הסוכנות וללמוד, ולמרות שאמה לא הייתה בעד הרעיון, לואיס הרגישה שזו הדרך הנכונה בשבילה. מעלייתה לארץ ועד שנת 1987 חיה בישראל ללא משפחתה. הקשר עם משפחתה התנהל בעיקר במכתבים, ומידי פעם בטלפון. עם זאת, לואיס נהגה לנסוע לאיטליה כמעט לכל השמחות המשפחתיות- חתונה של אחותה הבכורה ביוני 1970,

לואיס ג'רבי עלתה לישראל באוקטובר 1969. משפחתה גרה בטריפולי שבלוב עד אשר בשנת 1967 היהודים גורשו, והמשפחה עברה לגור באיטליה. ילדי המשפחה חונכו שיום אחד הם יעלו ארצה, ומבין כל האחים לואיס רצתה לחיות במדינת ישראל. המעבר לארץ ישראל גם אפשר ללואיס להגשים את חלומה ללמוד. אביה נפטר בשנת 1968 ועל אמה היה לפרנס את כל הילדים. לואיס הבינה כי לאמה אין כסף לממן לימודים, ומבחינתה לא הייתה אפשרות שלא תלמד כלל. לואיס מצאה כי הסוכנות היהודית מציעה אפשרות לעלות ארצה על חשבון הסוכנות וללמוד, ולמרות שאמה לא הייתה בעד הרעיון, לואיס הרגישה שזו הדרך הנכונה בשבילה. מעלייתה לארץ ועד שנת 1987 חיה בישראל ללא משפחתה. הקשר עם משפחתה התנהל בעיקר במכתבים, ומידי פעם בטלפון. עם זאת, לואיס נהגה לנסוע לאיטליה כמעט לכל השמחות המשפחתיות- חתונה של אחותה הבכורה ביוני 1970, חתונה של אווה ב-1972, וגם לרוב החגים. בשנת 1987 עלתה לארץ אחותה הצעירה סילביה, ולאחרונה עלתה לארץ גם רזי אחותה הבכורה. מכתב זה הינו מכתב מאמה של לואיס, אסתר רינה חביב, שמספרת על שגרת החיים באיטליה. האם מציינת בסוף המכתב כי המכתב היה מלכתחילה טיוטה, אך לא היה לה כוח להעתיקו מחדש ולכן שלחה אותו כך מתוך גזירי מחברת. המכתב נכתב באיטלקית ולואיס תרגמה אותו עבור מיזם אוצרות.

כתב היד

עמוד 1/4

לואיס יקרה,
קיבלתי את המכתבים שלך ואני מאוד שמחה בשל כל מה שאמרת, במיוחד בשביל הנסיעה שלך שברוך השם עברה בשלום, עברה יפה, כי כל הזמן לא הפסקתי לחשוב עלייך ועל התיק הקרוע שלך שפחדתי איך יגיע למקום.
אני מאוד שמחה שאת ראית כבר את ציון [דוד של לואיס שעזר לה בעלייה לארץ], אבל אני מאוד מצטערת ששאול [דוד של לואיס] לא מרגיש טוב. וגם לא אמרת לי אם אהבת את הנעליים ואם הן מתאימות לך במידה. וגם לא אמרת לי אם הילדים של דודה ג'יג'י אהבו את המטריות.
אני שמחה שמצאת בבית החדש שלך נוחיות, אבל אני מפחדת שיגרמו לך להשמין (אבל אני ממש שמחה שתשמיני).
רזי [אחות של לואיס] תגיע לבקר אצלנו בחופשת כריסמס ובחופשת הסילבסטר. היא לא תישאר הרבה זמן כי היא לא יכולה.
מה אמר יעקוב [ידיד של לואיס] בשביל הסוכר והקפה, והאם הוא אהב אותם? ברגע שאת מסיימת אותם תכתבי לי ואני אשלח לך עוד.
סילביה [אחות של לואיס] לא הצליחה לסדר את הגבות שלה. בבקשה כתבי לנו מכתב שהיא תחזיק עצמה, תהיה מסודרת ותטפח את עצמה, וגם רצוי מאוד שהחדר שלה יהיה מטופח ומסודר.
הילדים ברוך השם מרגישים טוב. אבל כמו תמיד אין להם חשק ללמוד. בבקשה תכתבי להם ותגידי להם ללמוד ללמוד ללמוד ולא להזניח את הימים האחרונים כמו תמיד. וגם אני מדגישה לך, לכתוב לאליס [דודה של האם], אז בבקשה תכתבי לאליס, אשתו של דוד אדגר, שתשלח לך את המכתב עם הכרטיסים של ההגרלה. את לא יכולה לדעת אף פעם אולי את תזכי. ואל תזניחי דברים כאלו, ונוכל לנסוע יחד לפריז ולעשות חופשה של חודש. אני בטוחה בטוחה שזה יהיה ככה, אולי את צוחקת אבל אני בטוחה שזה יהיה ככה.
רוזיטה [חברת ילדות של לואיס], היא מאוד עסוקה עם הלימודים שלה.
באותו ערב נהג המונית לא הפסיק לדבר עלייך, כל הזמן. בסוף נתתי לו את הכתובת שלך באוניברסיטה, וכך הוא הפסיק לדבר עלייך. הוא התחיל לדבר על ישראל ועל ירושלים העיר הקדושה.
אווה [אחות של לואיס] באה כל השבתות ולפעמים גם במשך השבוע, וככה היא עוזרת לילדים עם שיעורי הבית.
גילברט [בן הזקונים של המשפחה] לא רוצה לשמוע על לימודים ועל משהו חדש, הוא אומר שהוא כבר עייף והוא עשה כבר מספיק, וכל היום הוא מקשקש עם החברה שלו סוזי. הם כבר הכריזו על הנישואין שלהם, ולא רוצים שאף אחד ייתן להם עצות. הם מרגישים מספיק גדולים ולא צריכים שום עצה. (תצחקי עוד, תצחקי תמיד.)
זאת האמת. הימים הם מאוד קצרים, בארבע כבר חושך ואני יוצאת ממש מעט, גם בגלל זה וגם כי מאוד קר. מוריס [אח של האם] גר עכשיו מאוד רחוק, עליזה אשתו ושני הילדים הקטנים גרים יחד, והוא בא מעט מאוד לבקר אצלי ואני לא יכולה להכריח אותו כי באמת מאוד מאוד קר ואני מפחדת על הילדים שלו.
חנוכה שמח. ד"ש חם ליעקוב. תתקשרי לשאול ותשאלי אותו מה שלומו ותמסרי ד"ש ממני. ותגידי לג'יג'י שתכתוב לי.
נשיקות מכולנו. אמא.
זו טיוטה, אין לי זמן להעתיק את זה. סליחה שכתבתי לך רק שתי שורות, אבל בפעם הבאה אני ארוקן את השק שלי עד הסוף, הרבה יותר אם זה לא מפריע לך.

עמוד 2/4
עמוד 3/4
עמוד 4/4

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: אסתר רינה חביב
מיקום: איטליה
תאריך: 01.12.1972

מקבל/ת המכתב

שם: לואיס ג'רבי
מיקום: ישראל

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/4

לואיס יקרה,
קיבלתי את המכתבים שלך ואני מאוד שמחה בשל כל מה שאמרת, במיוחד בשביל הנסיעה שלך שברוך השם עברה בשלום, עברה יפה, כי כל הזמן לא הפסקתי לחשוב עלייך ועל התיק הקרוע שלך שפחדתי איך יגיע למקום.
אני מאוד שמחה שאת ראית כבר את ציון [דוד של לואיס שעזר לה בעלייה לארץ], אבל אני מאוד מצטערת ששאול [דוד של לואיס] לא מרגיש טוב. וגם לא אמרת לי אם אהבת את הנעליים ואם הן מתאימות לך במידה. וגם לא אמרת לי אם הילדים של דודה ג'יג'י אהבו את המטריות.
אני שמחה שמצאת בבית החדש שלך נוחיות, אבל אני מפחדת שיגרמו לך להשמין (אבל אני ממש שמחה שתשמיני).
רזי [אחות של לואיס] תגיע לבקר אצלנו בחופשת כריסמס ובחופשת הסילבסטר. היא לא תישאר הרבה זמן כי היא לא יכולה.
מה אמר יעקוב [ידיד של לואיס] בשביל הסוכר והקפה, והאם הוא אהב אותם? ברגע שאת מסיימת אותם תכתבי לי ואני אשלח לך עוד.
סילביה [אחות של לואיס] לא הצליחה לסדר את הגבות שלה. בבקשה כתבי לנו מכתב שהיא תחזיק עצמה, תהיה מסודרת ותטפח את עצמה, וגם רצוי מאוד שהחדר שלה יהיה מטופח ומסודר.
הילדים ברוך השם מרגישים טוב. אבל כמו תמיד אין להם חשק ללמוד. בבקשה תכתבי להם ותגידי להם ללמוד ללמוד ללמוד ולא להזניח את הימים האחרונים כמו תמיד. וגם אני מדגישה לך, לכתוב לאליס [דודה של האם], אז בבקשה תכתבי לאליס, אשתו של דוד אדגר, שתשלח לך את המכתב עם הכרטיסים של ההגרלה. את לא יכולה לדעת אף פעם אולי את תזכי. ואל תזניחי דברים כאלו, ונוכל לנסוע יחד לפריז ולעשות חופשה של חודש. אני בטוחה בטוחה שזה יהיה ככה, אולי את צוחקת אבל אני בטוחה שזה יהיה ככה.
רוזיטה [חברת ילדות של לואיס], היא מאוד עסוקה עם הלימודים שלה.
באותו ערב נהג המונית לא הפסיק לדבר עלייך, כל הזמן. בסוף נתתי לו את הכתובת שלך באוניברסיטה, וכך הוא הפסיק לדבר עלייך. הוא התחיל לדבר על ישראל ועל ירושלים העיר הקדושה.
אווה [אחות של לואיס] באה כל השבתות ולפעמים גם במשך השבוע, וככה היא עוזרת לילדים עם שיעורי הבית.
גילברט [בן הזקונים של המשפחה] לא רוצה לשמוע על לימודים ועל משהו חדש, הוא אומר שהוא כבר עייף והוא עשה כבר מספיק, וכל היום הוא מקשקש עם החברה שלו סוזי. הם כבר הכריזו על הנישואין שלהם, ולא רוצים שאף אחד ייתן להם עצות. הם מרגישים מספיק גדולים ולא צריכים שום עצה. (תצחקי עוד, תצחקי תמיד.)
זאת האמת. הימים הם מאוד קצרים, בארבע כבר חושך ואני יוצאת ממש מעט, גם בגלל זה וגם כי מאוד קר. מוריס [אח של האם] גר עכשיו מאוד רחוק, עליזה אשתו ושני הילדים הקטנים גרים יחד, והוא בא מעט מאוד לבקר אצלי ואני לא יכולה להכריח אותו כי באמת מאוד מאוד קר ואני מפחדת על הילדים שלו.
חנוכה שמח. ד"ש חם ליעקוב. תתקשרי לשאול ותשאלי אותו מה שלומו ותמסרי ד"ש ממני. ותגידי לג'יג'י שתכתוב לי.
נשיקות מכולנו. אמא.
זו טיוטה, אין לי זמן להעתיק את זה. סליחה שכתבתי לך רק שתי שורות, אבל בפעם הבאה אני ארוקן את השק שלי עד הסוף, הרבה יותר אם זה לא מפריע לך.

עמוד 2/4
עמוד 3/4
עמוד 4/4

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: פרידה רייך
מיקום: קיבוץ נען
תאריך: 1978-02-21

מקבל/ת המכתב

שם: לואיס ג'רבי
מיקום: ישראל

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות