9.1.74

[עמ' 1]
בובי שלי יקרי
אלפי נשיקות וחיבוקים!!
אני כותבת את המכתב ב־4 אחה"צ מתוך המטה.
[…] החלטתי שהתרופה
הטובה זאת מנוחה, ולכן החלטתי לשכב כל אחר
הצהרים.
ניסן לומד עם סמדי ומשה'לה יצא לרכב על
האופנים וביתנו היקרה ישנה.
היום לא ניגשתי אתה לטיפת חלב ומכמה סיבות
בחוץ כאילו נפתחו ארובות השמים, ואני הייתי בבוקר
עם כאבי בטן חזקים… צילצלתי לטיפת חלב
והם סידרו לי תור ל 21.1.74 יום ג ' הבא. ואז היא
תקבל גם חיסון, וגם רופאת הילדים תבדוק אותה
בדיקה ראשונה.
רויתי מאוד מתוקה. היא אוכלת ב־ 5 בבוקר
דייסה ב־ 9.30 פרות, ב־ 1.30 מרק שאני מבשלת
לה והיא מאד אוהבת ב־ 6 דיסה ולילה טוב
ובשתיים בלילה היא מתעוררת ואני מכניסה לה את
המוצץ. וכך עד 5 בבוקר איזה 4 פעמים
[עמוד 2]
היא קמה.
כרגע אני שומעת את קולה היא התעוררה…
…ואני שומעת לחיצות ותרועות ממש כמו טילי
כתף…
דרך אגב, הקיבה הסתדרה לה עם המרק.
שלום בובי!
הפסקתי לשעה ובנתיים אינני זוכרת איפה הנחתי
את העט וכבר אני כותבת בעט אחרת… מזל שראשי
מחובר לכתפיים… אחרת כל [?] יכולתה למצוא
ראש חדש… בעצם זה היה צריך להיות מענין.
בין היתר במשך השעה בתך שתתה והוחלפה בנך הקטן
קיבל את מנת אחה"צ שלו הוא קרע את השטיח
בחדרו והתרטב נורא.
ניסל'ה ומשה'לה הכינו לי הפתעה הבוקר. אני
הכינותי להם את הבגדים, והם קמו והתלבשו. מהערב
סתם כך הכינותי להם בורקס בשקיות, וניסן הכין שתיה
והם הלכו (אני לא אמרתי להם). לאחר שהם סגרו
את הדלת הצצתי מהחלון הם הלכו בסדר גמור
מבחינת לבוש וסירוק ומעילים.
אתמול התקיימה אסיפת הורים בכיתתו של ניסן אני
הודעתי שאינני יכולה ללכת, אבל דיברתי עם הורים.
אז אין תלמיד אחד בכתה שלא ירד בלימודים
[עמוד 3]
אפילו אלה שההורים לא מגויסים. אז החלטתי באמת
להרפות מניסן, חוץ מזה אני חושבת שהוא
מתקדם גם המחברות מסודרות יותר.
בובי אני מצרפת תמונות אשר צולמו בעזרתך
(אני מאוד מצטערת להודיעתך שבתור צלם אתה
מפוטר, ונא לא לדרוש פיצויים. אם הנך
רוצה לערער בנידון נא לפנות בדחיפות לעורך- דין).
ביקשתי מאימי שתבוא למספר ימים ולבסוף היא
לא באה באמת חבל כי עם כל הגשמים אי אפשר
להוציא את האף החוצה.
שלום נסע לרפידים באותו יום שאתה באתה הביתה
והוא שב הביתה לשבוע ביום שאתה נסעת בחזרה.
האם לזאת אתה קורא צבא?? דרך אגב נתנו לי
אפשרות לגשת לבית החולים תל השומר בשביל לנתח
ולהוריד יבלות[ …] מתחת לרגל באותו מקום
איפה שלך יש. מה אני אגיד? לך צריך זכוכית מגדלת
…בשביל להגיד שאלה-הן יבלות נו נו… ואתם תקועים
שם כך… מילא!!
בובי אני מסיימת באמון [המון] נשיקות ואהבה ובתקוה שתבוא
כבר בתחילת השבוע ולא ביום רביעי.
שלך האוהבת ומתגעגעת מאד מאד. אלפי נשיקות
מלילי וחיבוקים מילדיך רוית, ניסן ומשה'לה