אוֹצָרוֹת
1947 05 באוקטובר

למרות מאורעות השואה וחוסר ההצלחה להגיע לארץ עדית כותבת בעין טובה על הקשיים שהם חווים ובטוחה כי בסופו של דבר יצליחו להגיע ארצה

עדית וייס מחנה לובק, גרמניה פורסם על ידי מערכת אוצרות
עדית ומונצו וייס

כתב היד

3 דפי המכתב

סיפור רקע

עדית כותבת ממחנה העקורים לובק לאחותה תרודה שבצרפת. למחנה העקורים הגיעו עדית ובעלה מונצו לאחר שהאונייה שבה הפליגו לארץ - 'אקסודוס' - נאלצה לחזור לאחור. תחילה הגיעו באונייה לצרפת, ומשם העבירו אותם למחנה העקורים לובק שבגרמניה. במכתב מתארת עדית מציאות של השלמה עם גורלם, לצד התקווה והאופטימיות לעתיד אחר - בארץ ישראל.

עדית כותבת ממחנה העקורים לובק לאחותה תרודה שבצרפת. למחנה העקורים הגיעו עדית ובעלה מונצו לאחר שהאונייה שבה הפליגו לארץ - 'אקסודוס' - נאלצה לחזור לאחור. תחילה הגיעו באונייה לצרפת, ומשם העבירו אותם למחנה העקורים לובק שבגרמניה. במכתב מתארת עדית מציאות של השלמה עם גורלם, לצד התקווה והאופטימיות לעתיד אחר - בארץ ישראל.

כתב היד

עמוד 1/3

בס"ד

5/10/47

תרודה יקרה
כתבתי לך כמה מכתבים מקווה שקיבלת… בחרתי דרכים מקובלות… לפי העיתונות את יכולה לעקוב אחרינו, העיתונות מלאה. כך שהרבה אנשים מצליחים למצוא את הקרובים להם.
המציאות: הבריאות בסדר מצב הרוח לא רע, אוכל יש, גם אם לא כמו שהיינו רוצים, אבל לא צריך לרעוב. רק הביגוד דל… תיקי הגב של רוב האנשים אבדו וגם שלנו ביניהם. שמו קיבל את התיקים הריקים עם שלוש זוגות מכנסיים ו2 מגבות שעטפו את התיק… השאר נעלם.
עכשיו מונצו צריך רק זוג נעלים כי הוא בסנדלים… מקווה שכשנהיה יותר חופשיים נשיג גם את זה. מעילי חורף אין לאף אחד מאיתנו, יש לנו רק מעילי גשם…
לנו כבר אין דאגות גדולות יותר מאשר הביגוד כי באיזושהי צורה נגיע לארץ …
אני מאוד סקרנית לכל מידע כבר 4 חודשים לא שמעתי מאף אחד.
מה עושה פיני האם היא כותבת לפעמים? טומי הקטן כבר מתקרב לעשרה חודשים עכשיו יש לפיני תירוץ טוב למה היא לא כותבת… שמעת מאלה שבפלשתינה, מה חדש?
לקטה כתבתי כמה שורות כשהיינו בחיפה אני רק לא יודעת אם קיבלה את המכתב.
תשלימי לי בבקשה את המכתבים שהיו, מה את שומעת מאלה שנמצאים בצ'ורנה… שרי לא כתבה. אנחנו סקרנים לדעת אם בלה חזר הביתה… וודאי אנחנו מעוניינים בכל מידע, תכתבי מהר, מקווה שכאשר שוב ניסע אולי נוכל להיפגש איתך… יצא רע שלא יכולתי קצת לפטפט איתך…
כשהיינו באמפייר ריוול בפורט דבו חיכיתי מאוד שאולי בעזרת החלוק הלבן תוכלי לנסות למצוא אותנו. אבל לצערי חיכיתי לחינם.
מונצו היקר עובר בין קבוצות –הלגרים לשמוע חדשות…מתחקר את האנשים למצוא המכרים… כאן זה העיסוק העיקרי… מאז שאני כאן אני מרוויחה כסף. הרווחתי 30 סיגריות וסרגתי שרוול של סוודר, אין לנו גרוש אבל באיזה שהיא צורה יהיה. בבקשה תכתבי מה קרה עם הרכוש הקטן שלנו, שהשארנו במרסיי. האם לקחת את זה אליך? אולי אפשרי שתשלחי את המעיל הקצר החורפי של מונצו שגם הושאר בחבילה במרסיי…
אין יותר מקום בדף לכן מספיק מיליון נשיקות…

עמוד 2/3
עמוד 3/3

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: עדית וייס
מיקום: מחנה לובק, גרמניה
תאריך: 05.10.1947

מקבל/ת המכתב

שם: תרודה אלט (אחותה)
מיקום: צרפת

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/3

בס"ד

5/10/47

תרודה יקרה
כתבתי לך כמה מכתבים מקווה שקיבלת… בחרתי דרכים מקובלות… לפי העיתונות את יכולה לעקוב אחרינו, העיתונות מלאה. כך שהרבה אנשים מצליחים למצוא את הקרובים להם.
המציאות: הבריאות בסדר מצב הרוח לא רע, אוכל יש, גם אם לא כמו שהיינו רוצים, אבל לא צריך לרעוב. רק הביגוד דל… תיקי הגב של רוב האנשים אבדו וגם שלנו ביניהם. שמו קיבל את התיקים הריקים עם שלוש זוגות מכנסיים ו2 מגבות שעטפו את התיק… השאר נעלם.
עכשיו מונצו צריך רק זוג נעלים כי הוא בסנדלים… מקווה שכשנהיה יותר חופשיים נשיג גם את זה. מעילי חורף אין לאף אחד מאיתנו, יש לנו רק מעילי גשם…
לנו כבר אין דאגות גדולות יותר מאשר הביגוד כי באיזושהי צורה נגיע לארץ …
אני מאוד סקרנית לכל מידע כבר 4 חודשים לא שמעתי מאף אחד.
מה עושה פיני האם היא כותבת לפעמים? טומי הקטן כבר מתקרב לעשרה חודשים עכשיו יש לפיני תירוץ טוב למה היא לא כותבת… שמעת מאלה שבפלשתינה, מה חדש?
לקטה כתבתי כמה שורות כשהיינו בחיפה אני רק לא יודעת אם קיבלה את המכתב.
תשלימי לי בבקשה את המכתבים שהיו, מה את שומעת מאלה שנמצאים בצ'ורנה… שרי לא כתבה. אנחנו סקרנים לדעת אם בלה חזר הביתה… וודאי אנחנו מעוניינים בכל מידע, תכתבי מהר, מקווה שכאשר שוב ניסע אולי נוכל להיפגש איתך… יצא רע שלא יכולתי קצת לפטפט איתך…
כשהיינו באמפייר ריוול בפורט דבו חיכיתי מאוד שאולי בעזרת החלוק הלבן תוכלי לנסות למצוא אותנו. אבל לצערי חיכיתי לחינם.
מונצו היקר עובר בין קבוצות –הלגרים לשמוע חדשות…מתחקר את האנשים למצוא המכרים… כאן זה העיסוק העיקרי… מאז שאני כאן אני מרוויחה כסף. הרווחתי 30 סיגריות וסרגתי שרוול של סוודר, אין לנו גרוש אבל באיזה שהיא צורה יהיה. בבקשה תכתבי מה קרה עם הרכוש הקטן שלנו, שהשארנו במרסיי. האם לקחת את זה אליך? אולי אפשרי שתשלחי את המעיל הקצר החורפי של מונצו שגם הושאר בחבילה במרסיי…
אין יותר מקום בדף לכן מספיק מיליון נשיקות…

עמוד 2/3
עמוד 3/3

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: אורי יערי
מיקום: נאות מרדכי, ישראל
תאריך: 07.03.1955

מקבל/ת המכתב

שם: תרודה אלט (אחותה)
מיקום: צרפת

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות