אוֹצָרוֹת
1973 26 בנובמבר

לקראת נישואיה של שרה גיסה כותב לה כי הוא מקווה שתמשיך לחיות על פי אמונתה ודרכה

ידידיה שנרב צה"ל פורסם על ידי deganit goldblat
איגרת האוויר המקורית שנשלחה מידידיה לשרה

כתב היד

1 דפי המכתב

סיפור רקע

ידידיה, גיסה של שרה, כותב לה מכתב בסופה של מלחמת יום הכיפורים. בשבת האחרונה היה בבית וזכה לשוחח איתה בטלפון. ידידה מודה לשרה על המאמץ שעשתה כדי לשלוח להם מוצר שכנראה קשה להשיגו עכשיו בארץ. במכתב לא נאמר מהו המוצר. את עיקר מכתבו מקדיש ידידיה להבעת דעתו בנוגע לדרך הנכונה לחיים עם אדם שאינו מאמין באל. הוא שמח כי לשרה יש בן זוג, מבין כי מים רבים לא יוכלו לכבות את אהבתם, אך מציע לה כיצד לנהוג כדי להמשיך ולחיות על פי אמונתה. הוא מקווה כי שרה לא תחשוב שהוא מטיף לה מוסר. רחל, שידידיה בעלה כתב את המכתב, ושרה הן בנותיהן של לאה ונפתלי יוסף. ההורים נולדו בגרמניה, הכירו בהכשרה והצליחו לברוח מן הנאצים. בשנת 1939 עלו לארץ, התיישבו בקיבוץ של 'הנוער האגודתי' – קיבוץ חפץ חיים ושם נישאו.

ידידיה, גיסה של שרה, כותב לה מכתב בסופה של מלחמת יום הכיפורים. בשבת האחרונה היה בבית וזכה לשוחח איתה בטלפון. ידידה מודה לשרה על המאמץ שעשתה כדי לשלוח להם מוצר שכנראה קשה להשיגו עכשיו בארץ. במכתב לא נאמר מהו המוצר. את עיקר מכתבו מקדיש ידידיה להבעת דעתו בנוגע לדרך הנכונה לחיים עם אדם שאינו מאמין באל. הוא שמח כי לשרה יש בן זוג, מבין כי מים רבים לא יוכלו לכבות את אהבתם, אך מציע לה כיצד לנהוג כדי להמשיך ולחיות על פי אמונתה. הוא מקווה כי שרה לא תחשוב שהוא מטיף לה מוסר. רחל, שידידיה בעלה כתב את המכתב, ושרה הן בנותיהן של לאה ונפתלי יוסף. ההורים נולדו בגרמניה, הכירו בהכשרה והצליחו לברוח מן הנאצים. בשנת 1939 עלו לארץ, התיישבו בקיבוץ של 'הנוער האגודתי' – קיבוץ חפץ חיים ושם נישאו. לנפתלי יוסף וללאה נולדו שבעה ילדים - שש בנות ובן. לאה אייגרמן הייתה אישה רבת פעלים, חברותית וחרוצה, שנפטרה בטרם עת בגיל 35. זו הייתה טראומה גדולה למשפחתה ולקיבוץ. לימים נשא נפתלי יוסף את חברת המשפחה בובי רחל פרנקל לאישה, ונולדו להם שני ילדים. במשך השנים הרבו נפתלי יוסף ולאה, ובהמשך נפתלי יוסף ובובי רחל, לכתוב מכתבים לילדיהם. מלבד חשיבותם ההיסטורית יש למכתבים של משפחת אייגרמן משמעות רבה בעבור המשפחה, שכן רוב הילדים לא זכו להכיר לעומק את אופייה של אימם. שרה נולדה וגדלה בקיבוץ חפץ חיים. עוד בשנות נעוריה החלה להתלבט בנוגע לאמונתה הדתית ובנוגע לחיי הקיבוץ. שרה החליטה לקבל הצעת עבודה של הסוכנות היהודית ולעבור לחיות בניו יורק. הוריה הסכימו לכך בתנאי שהיא תמשיך לעסוק בהוראה ותגור אצל חברת משפחה המתגוררת בניו יורק. שרה עבדה בבית ספר דתי במנהטן וזכתה להכיר את העיר המיוחדת. בניו יורק הכירה שרה את אהרון, שהיה לבן זוגה. הם החליטו להישאר לחיות בניו יורק ולקיים בה אורח חיים שונה מזה ששרה גדלה בו. להוריה של שרה לא היה קל להשלים עם החלטותיה. למרות זאת הם המשיכו להביע את אהבתם לשרה ולאהרון, הקפידו לבקר את הוריו של אהרון בישראל ושמרו על קשר מכתבים הדוק עם בתם וחתנם. שרה לא זנחה את היהדות, אלא מצאה לה מקום אחר בחייה. על בסיס ערכי היהדות שעליהם חונכה בבית היא המשיכה לטייל בעולם, למדה לימודי תואר ביהדות וניהלה חיים יהודיים בניו יורק. שרה ואהרון התגוררו בניו יורק חמש שנים ואז שבו לארץ. בתקופה שבה שהתה שרה בניו יורק, כתבו לה בני המשפחה מכתבים רבים. שרה ברטל שמרה את המכתבים ותרמה אותם לפרויקט אוצרות.

כתב היד

עמוד 1/1

ב"ה יום שני, א' בכסלו תשל"ד
שלום שרהל'ה
ובכן סוף סוף אני כותב. האיגרת נמצאת אצלי כבר שבוע ולא יצא
לי לכתוב. עכשיו תפסתי קצת זמן פנוי. אמנם העבודה כאן אינה קשה באופן מיוחד,
אבל לא תמיד יוצא להתיישב ולכתוב. הביתה כמעט אינני כותב, מאחר והגעתי
להסכם עם החבר'ה כאן, שכל שבת אני יוצא הביתה. אני מקוה שזה יצא תמיד
כמו בתכנית, אבל בתנאים שלנו כאן קשה להבטיח זאת. הנוף – צהוב עם קצת
ירוק – די משעמם.
השבת – כידוע לך – הייתי בבית ושמחתי לקבל את הטלפון ממך. כל הכבוד לך
על החריצות. אתמול בערב רחל הייתה בלוד וקיבלה את החבילות. בעזרתו של דוד
רוטנברג (הגיס של מַלִי) זה הלך בלי כל בעיות. בינתיים אסתר של ישראל השיגה בחיפה
14 קופסאות וקבלנו עוד כמה בודדות מפה ומשם, כך שזה יספיק לחדשיים [לחודשיים] בערך. שמענו
שייבאו לארץ בחודש דצמבר כמות גדולה. בארץ מחיר הקופסה 13.50 ל"י. אני מתאר
לעצמי שאת שילמת הרבה פחות. בכל אופן אני מבקש ממך שתקחי ממנדלבום כסף, כפי
שביקשנו מהם לתת לך. קחי מהם שישאר לך רזרבה כי ייתכן שנצטרך שתשלחי לנו
עוד פעם.
שמחתי לקרוא במכתבך האחרון על הישראלי שמצאת בניו-יורק
(תסלחי לי נורא, אבל שכחתי בינתיים את שמו). לפי האינפורמציה שרחל השיגה
ע"י הש.ב שלה הוא בחור מצויין. אנחנו מאד מקוים לראותכם יחד בקרוב בארץ –
ובשמחות. אני בטוח שתוכלי קצת לקרב אותו למסורת ואולי יותר מקצת. אנחנו
נשמח לעזור במידה שתרצי (ואני בטוח שאת רוצה). זו כמובן בעיה
די קשה. אבל שמים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, צריך ללמוד
לחיות עם זה והעיקר הוא להבין. אין כל אפשרות שכלית לשכנע אדם במציאותו
של הקב"ה. עיקרה של המילה אמונה היא, שאדם מאמין במה ששכלו אינו
יכול לתפוש. כי אם שכל האדם שמבין שישנו מנהיג לעולם – אין כאן שאלה של
אמונה. גדולתו של המאמין היא, שעל אף שאין לו שום הוכחות למציאותו של
הקב"ה, הרי הוא מאמין. את הילד מחנכים לאמונה מקטנותו, ע"י מעשים שהוא
רואה אצל הוריו בחיי היומיום. אדם שלא
חונך לאמונה קשה מאד להביאו לכך.
המקרים שאנו עדים להם "החוזרים בתשובה"
הינם יחידים שנתגלה להם לפתע עולם
שונה מעולם שהם חיו בו ואשר הם
רואים בו עולם נעלה יותר. בדרך כלל
הסיבה לאמונתם היא מאורע גדול בחייהם
הפרטיים. אם את באמת
שואפת לקיים בית דתי הרי הדבר החשוב
ביותר עבורך הוא להמשיך בדרכך בלי
בושה ובלי כל רגשי נחיתות. פשרנות תביא
לתוצאה הפוכה. בסופו של דבר הוא לא
עובר עברה [עבירה] (לפי השקפתו) כאשר הוא מקיים
מצוה ואילו לפי השקפתך את חייבת לקיים
מצוות ולא לעבור עליהן.
סלחי לי שרה על הדברים שכתבתי.
אינני רגיל להטיף מוסר לאחרים, כי אני
עצמי רחוק משלמות. אינני רואה במה
שכתבתי דברי מוסר, כי אני בטוח שיש בך
מוסר. כתבתי את מה שעלה בדעתי
כשקראתי את מכתבך – ושוב סליחה
אם הכנסתי את ראשי לענינים לא לי.
ד"ש חם מהיבשת השחורה,
ולהתראות בקרוב,
ידידיה.

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: ידידיה שנרב
מיקום: צה"ל
תאריך: 26.11.1973

מקבל/ת המכתב

שם: שרה ברטל
מיקום: ארצות הברית

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/1

ב"ה יום שני, א' בכסלו תשל"ד
שלום שרהל'ה
ובכן סוף סוף אני כותב. האיגרת נמצאת אצלי כבר שבוע ולא יצא
לי לכתוב. עכשיו תפסתי קצת זמן פנוי. אמנם העבודה כאן אינה קשה באופן מיוחד,
אבל לא תמיד יוצא להתיישב ולכתוב. הביתה כמעט אינני כותב, מאחר והגעתי
להסכם עם החבר'ה כאן, שכל שבת אני יוצא הביתה. אני מקוה שזה יצא תמיד
כמו בתכנית, אבל בתנאים שלנו כאן קשה להבטיח זאת. הנוף – צהוב עם קצת
ירוק – די משעמם.
השבת – כידוע לך – הייתי בבית ושמחתי לקבל את הטלפון ממך. כל הכבוד לך
על החריצות. אתמול בערב רחל הייתה בלוד וקיבלה את החבילות. בעזרתו של דוד
רוטנברג (הגיס של מַלִי) זה הלך בלי כל בעיות. בינתיים אסתר של ישראל השיגה בחיפה
14 קופסאות וקבלנו עוד כמה בודדות מפה ומשם, כך שזה יספיק לחדשיים [לחודשיים] בערך. שמענו
שייבאו לארץ בחודש דצמבר כמות גדולה. בארץ מחיר הקופסה 13.50 ל"י. אני מתאר
לעצמי שאת שילמת הרבה פחות. בכל אופן אני מבקש ממך שתקחי ממנדלבום כסף, כפי
שביקשנו מהם לתת לך. קחי מהם שישאר לך רזרבה כי ייתכן שנצטרך שתשלחי לנו
עוד פעם.
שמחתי לקרוא במכתבך האחרון על הישראלי שמצאת בניו-יורק
(תסלחי לי נורא, אבל שכחתי בינתיים את שמו). לפי האינפורמציה שרחל השיגה
ע"י הש.ב שלה הוא בחור מצויין. אנחנו מאד מקוים לראותכם יחד בקרוב בארץ –
ובשמחות. אני בטוח שתוכלי קצת לקרב אותו למסורת ואולי יותר מקצת. אנחנו
נשמח לעזור במידה שתרצי (ואני בטוח שאת רוצה). זו כמובן בעיה
די קשה. אבל שמים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, צריך ללמוד
לחיות עם זה והעיקר הוא להבין. אין כל אפשרות שכלית לשכנע אדם במציאותו
של הקב"ה. עיקרה של המילה אמונה היא, שאדם מאמין במה ששכלו אינו
יכול לתפוש. כי אם שכל האדם שמבין שישנו מנהיג לעולם – אין כאן שאלה של
אמונה. גדולתו של המאמין היא, שעל אף שאין לו שום הוכחות למציאותו של
הקב"ה, הרי הוא מאמין. את הילד מחנכים לאמונה מקטנותו, ע"י מעשים שהוא
רואה אצל הוריו בחיי היומיום. אדם שלא
חונך לאמונה קשה מאד להביאו לכך.
המקרים שאנו עדים להם "החוזרים בתשובה"
הינם יחידים שנתגלה להם לפתע עולם
שונה מעולם שהם חיו בו ואשר הם
רואים בו עולם נעלה יותר. בדרך כלל
הסיבה לאמונתם היא מאורע גדול בחייהם
הפרטיים. אם את באמת
שואפת לקיים בית דתי הרי הדבר החשוב
ביותר עבורך הוא להמשיך בדרכך בלי
בושה ובלי כל רגשי נחיתות. פשרנות תביא
לתוצאה הפוכה. בסופו של דבר הוא לא
עובר עברה [עבירה] (לפי השקפתו) כאשר הוא מקיים
מצוה ואילו לפי השקפתך את חייבת לקיים
מצוות ולא לעבור עליהן.
סלחי לי שרה על הדברים שכתבתי.
אינני רגיל להטיף מוסר לאחרים, כי אני
עצמי רחוק משלמות. אינני רואה במה
שכתבתי דברי מוסר, כי אני בטוח שיש בך
מוסר. כתבתי את מה שעלה בדעתי
כשקראתי את מכתבך – ושוב סליחה
אם הכנסתי את ראשי לענינים לא לי.
ד"ש חם מהיבשת השחורה,
ולהתראות בקרוב,
ידידיה.

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: משפחת אייגרמן
מיקום: קיבוץ חפץ חיים
תאריך: 1974-07-08

מקבל/ת המכתב

שם: שרה ברטל
מיקום: ארצות הברית

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות