אוֹצָרוֹת
1956 25 בנובמבר

מאירה בת ה־16 מספרת על פעולות וטיולים, על מסיבות ולימודים וגם על חלל בן הקיבוץ

מאירה שמיר קריית טבעון פורסם על ידי אורלי אילני
מאירה שמיר בצעירותה, שנות החמישים

כתב היד

3 דפי המכתב

סיפור רקע

ימים עמוסים באירועים – פעולות, טיולים, מסיבות ולימודים. כל אלו מפורטים במכתבה של מאירה בת ה-16. עוד מזכירה מאירה את עצבותה על נפילת יוסף פינסקי, מקיבוץ גבת.
יוסף פינסקי, בנו של אחד ממייסדי גבת, היה מפעילי תנועות "החלוץ" ו"הנוער העובד והלומד". השתתף במלחמת העצמאות. בגבת לימד בבית הספר, טיפל בגרעין עולים חדשים וכיוצא באלו פעולות תרבות וחינוך. נפל במבצע סיני, ב-3 בנובמבר 1956.
יוסף פינסקי כתב פזמונים. ערב נפילתו, החל כותב ספר שיצא לאור לאחר מותו.
עוד על יוסף, בקישורים הבאים:
https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/02833.php
https://www.izkor.gov.il/%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3%20%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99/en_cf7b2e81660f0345625e25b2c39b35eb
מאירה שמיר ז"ל הייתה בתם של שושנה ואריה שילדקראוט ואחותו של יוש (ישעיהו) מגן ז"ל. מאירה נולדה ב־26 ביוני 1940 בחיפה, ובשנותיה הראשונות גדלה בנהרייה. רוב ימי ילדותה ונעוריה עברו עליה בטבעון, שם הייתה פעילה בתנועת "הנוער העובד והלומד". מאירה הייתה ספורטאית בבית הספר, מדריכה לריקודי עם וחקלאית, ובשעות הפנאי "תולעת ספרים", רוקמת, וסורגת. היא

ימים עמוסים באירועים – פעולות, טיולים, מסיבות ולימודים. כל אלו מפורטים במכתבה של מאירה בת ה-16. עוד מזכירה מאירה את עצבותה על נפילת יוסף פינסקי, מקיבוץ גבת.
יוסף פינסקי, בנו של אחד ממייסדי גבת, היה מפעילי תנועות "החלוץ" ו"הנוער העובד והלומד". השתתף במלחמת העצמאות. בגבת לימד בבית הספר, טיפל בגרעין עולים חדשים וכיוצא באלו פעולות תרבות וחינוך. נפל במבצע סיני, ב-3 בנובמבר 1956.
יוסף פינסקי כתב פזמונים. ערב נפילתו, החל כותב ספר שיצא לאור לאחר מותו.
עוד על יוסף, בקישורים הבאים:
https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/02833.php
https://www.izkor.gov.il/%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3%20%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99/en_cf7b2e81660f0345625e25b2c39b35eb
מאירה שמיר ז"ל הייתה בתם של שושנה ואריה שילדקראוט ואחותו של יוש (ישעיהו) מגן ז"ל. מאירה נולדה ב־26 ביוני 1940 בחיפה, ובשנותיה הראשונות גדלה בנהרייה. רוב ימי ילדותה ונעוריה עברו עליה בטבעון, שם הייתה פעילה בתנועת "הנוער העובד והלומד". מאירה הייתה ספורטאית בבית הספר, מדריכה לריקודי עם וחקלאית, ובשעות הפנאי "תולעת ספרים", רוקמת, וסורגת. היא שירתה בגרעין הנח"ל "שריג", ולמדה חינוך בסמינר "אורנים" בטבעון. בהיותה במחנה עבודה בקיבוץ נתיב הל"ה פגשה מאירה את עודד שמיר ונישאה לו, ולזוג נולדה בת יחידה, שגית. בשנים 1960–1969 שהתה משפחת שמיר בפריז בשליחות מטעם משרד החוץ, ומאירה הייתה רל"שית השגריר.
מאירה הייתה אשת חינוך שהובילה וחינכה דורות של תלמידים. היא הייתה גננת בקיבוצים נען, נחל עוז ומפלסים, מורה בבית הספר הישראלי בפריז ומורה לעברית באולפן של הסוכנות היהודית. לימים עברה הסבה לחינוך מיוחד ולתפקידי ניהול ופיקוח. היא הייתה המנהלת המיתולוגית של "כיתות תצפית" בירושלים וזכתה בפרס החינוך על מפעל חיים זה. מאירה הייתה אישה מלאת חיים, סבתא מסורה ואשת תרבות. היא נפטרה בגיל 76 בעקבות צנתור שהסתבך.

ארועי התקופה

1950
1959

כתב היד

עמוד 1/3

[עמ' 1]
25.11.56
לעודד שלום
קיבלתי היום את מכתבך, ועתה לפני הפעולה
עונה אני לך, כנראה שאצטרך להמשיך לאחר
הפעולה. בינתיים אני כותבת.
מה לספר? חדש למעשה אין. אתמול
יום שבת, היה יום מטורף מעט, מאחר
שנדדתי הלוך וחזור, ובבית כמעט ולא הייתי.
הרגשתי מן פורקן כזה מאחר שבשבת שעברה
עדיין שכבתי חולה.
כך שבתחילה בבוקר נסענו ארבעה חבר'ה לעמק.
תחילה היינו בנהלל, ואח"כ בתל עדשים.
נתקענו בצומת נצרת-עפולה כשעתיים
בערך ושום מכונית לא עברה, בקיצור
הגענו לאחר טלטולים.
מיד כשבאתי ההורים חיכו, ונסענו
למסיבה בחיפה. העיקר חזרנו בלילה,
ומאותה שעה עד לאחר חצות לערך
הכנתי שיעורים.
בקיצור בילינו פעם אחת לפחות טוב.

[עמוד 2]
בינתיים הפסקתי את המכתב ועתה
ממשיכה אני כשהתאריך הוא 26,
פשוט אתמול חזרנו מאוחר למדי
מהפעולה, המרגש לא היה הכי
טוב כך שכתיבת המכתב נדחתה עד
עתה.
בינתיים אין כל חדש, חוץ מאשר
החבר'ה מבסוטים, נו סוף כל סוף יוצאים
לאילת.
אנו גומרים ללמוד מחר, כלומר יום
שלישי, בערב ודאי תיערך מסיבה,
וביום חמישי יוצאים. התוכנית
כוללת מסע קשה, שנתחילו מעין
רדיאן.
אומרים שיש סיכויים לחזור דרך
סיני. הלוואי וזה יתאמת. בינתיים
אנו מחכים בקוצר רוח ליציאה.
דרך אגב, אבנר מצטרף אלינו, אם כי
למעשה היה צריך לצאת עם
השישיות למחנה עבודה בחקוק [בחוקוק].
וישנם כל הסיכויים שטיול זה

[עמוד 3]
יצליח, ונחזור מבסוטים ממנו.
על יוסקה פינסקי, שמעתי, ואפילו
הכרתיו, לא במיוחד אישית, אולם
הכרה שטחית. אומרים שהוא היה
הרוח החיה של גבת.
נפל וחבל שאי אפשר להחזיר את הדברים
אחורנית. ככה זו, ואין בכוח ידנו
להושיע ולשנות.
דרך אגב, בקיבוץ האחרון [עלון הקיבוץ "יומן המשק"] הופיע מאמר
אחרון שלו, אני למשל התרשמתי מזה כמשהו
טוב. (אם אתה מעוניין אוכל לשלוח לך).
בבית הכל בסדר, ואין כל חדש.
אסיים עתה ואקווה שהחומר יתווסף
לאחר הטיול.
בינתיים שלום,
שלך
מאירה.
ד"ש מכולם

עמוד 2/3
עמוד 3/3

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: מאירה שמיר
מיקום: קריית טבעון
תאריך: 25.11.1956

מקבל/ת המכתב

שם: עודד שמיר
מיקום: נען, צה"ל

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

ארועי התקופה