אוֹצָרוֹת
1956 21 בנובמבר

מאירה מדריכה בתנועת הנוער בטבעון; היא מספרת על פעולה בנושא "מלחמה"

מאירה שמיר קריית טבעון פורסם על ידי אורלי אילני
מאירה שמיר בילדותה, תחילת שנות הארבעים

כתב היד

2 דפי המכתב

סיפור רקע

מאירה מדריכה בתנועת הנוער בטבעון ומספרת לעודד על פעולה מעניינת שדנה בנושא "מלחמה" עוד היא מספרת על ההצגה "הוא הלך בשדות", שאליה הלכו חבריה ועל הצגה נוספת שהגיעה לטבעון. מאירה שמיר ז"ל הייתה בתם של שושנה ואריה שילדקראוט ואחותו של יוש (ישעיהו) מגן ז"ל. מאירה נולדה ב־26 ביוני 1940 בחיפה, ובשנותיה הראשונות גדלה בנהרייה. רוב ימי ילדותה ונעוריה עברו עליה בטבעון, שם הייתה פעילה בתנועת "הנוער העובד והלומד". מאירה הייתה ספורטאית בבית הספר, מדריכה לריקודי עם וחקלאית, ובשעות הפנאי "תולעת ספרים", רוקמת, וסורגת. היא שירתה בגרעין הנח"ל "שריג", ולמדה חינוך בסמינר "אורנים" בטבעון. בהיותה במחנה עבודה בקיבוץ נתיב הל"ה פגשה מאירה את עודד שמיר ונישאה לו, ולזוג נולדה בת יחידה, שגית. בשנים 1960–1969 שהתה משפחת שמיר בפריז בשליחות מטעם משרד החוץ, ומאירה הייתה רל"שית השגריר. מאירה הייתה אשת חינוך שהובילה וחינכה דורות של תלמידים. היא

מאירה מדריכה בתנועת הנוער בטבעון ומספרת לעודד על פעולה מעניינת שדנה בנושא "מלחמה" עוד היא מספרת על ההצגה "הוא הלך בשדות", שאליה הלכו חבריה ועל הצגה נוספת שהגיעה לטבעון. מאירה שמיר ז"ל הייתה בתם של שושנה ואריה שילדקראוט ואחותו של יוש (ישעיהו) מגן ז"ל. מאירה נולדה ב־26 ביוני 1940 בחיפה, ובשנותיה הראשונות גדלה בנהרייה. רוב ימי ילדותה ונעוריה עברו עליה בטבעון, שם הייתה פעילה בתנועת "הנוער העובד והלומד". מאירה הייתה ספורטאית בבית הספר, מדריכה לריקודי עם וחקלאית, ובשעות הפנאי "תולעת ספרים", רוקמת, וסורגת. היא שירתה בגרעין הנח"ל "שריג", ולמדה חינוך בסמינר "אורנים" בטבעון. בהיותה במחנה עבודה בקיבוץ נתיב הל"ה פגשה מאירה את עודד שמיר ונישאה לו, ולזוג נולדה בת יחידה, שגית. בשנים 1960–1969 שהתה משפחת שמיר בפריז בשליחות מטעם משרד החוץ, ומאירה הייתה רל"שית השגריר. מאירה הייתה אשת חינוך שהובילה וחינכה דורות של תלמידים. היא הייתה גננת בקיבוצים נען, נחל עוז ומפלסים, מורה בבית הספר הישראלי בפריז ומורה לעברית באולפן של הסוכנות היהודית. לימים עברה הסבה לחינוך מיוחד ולתפקידי ניהול ופיקוח. היא הייתה המנהלת המיתולוגית של "כיתות תצפית" בירושלים וזכתה בפרס החינוך על מפעל חיים זה. מאירה הייתה אישה מלאת חיים, סבתא מסורה ואשת תרבות. היא נפטרה בגיל 76 בעקבות צנתור שהסתבך.

כתב היד

עמוד 1/2

[עמ' 1]
21.11.56
לעודד רוב שלומות.
מאחר שזה עתה חזרתי מפעולה סוערת למדי, בכדי
להשקיט את הרוחות הריני לפחות כותבת לך.
מענין שבכתִבתי אליך מוצאת אני תמיד משהו מרגיע זה
לפחות סימן טוב.
איני יודעת מתחשק לי להפליג רחוקות רחוקות, אך נו
נותר [נוותר] כבר על הכל העיקר שתהיה כבר כאן פעם…
שמע כשמתחילים להתגעגע זה לא כל כך טוב. יתכן
ומבחינת מה כן, אתה מבסוט לפחות משהו [מישהו] כבר
מתגעגע אליך, אולם עצם ההרגשה שאתה כל כך רחוק
וכבר נניח למרחק אזי הזמן… מי יודע עד כמה שזה
יארך, אולם כדאי תמיד לקוות ולצפות לטוב. ובינתיים
נשאר רק להתגעגע.
עודד היתה היום פעולה רצינית. שמע הלכו כאן
ויכוחים, החברה נעשו מבוגרים מעט ומבינים
בענינים ש"ברומו של עולם".
העִקר ערכנו שיחה מענינת ורצינית כאחת על
הנושא "מלחמה".
כאן איני מעונינת לכתוב על כך אולם בהזדמנות

[עמוד 2]
כדאי שנשוחח.
דרך אגב היום קדם בא הנה, והוא ושרה נסעו
להצגה בחיפה "הוא הלך בשדות". אומרים שזה
טוב, (אך הכיס אינו שמן עדין, אולי יהיו סיכויים
לפעם אחרת).
חוץ מזה אם כבר נכנסתי לנושא הצגות
אזי לפני שבועיים היתה כאן הצגה ראשונה, שמע
אתה יודע צריך להעריך מפעל כזה צבורי
הביאו הנה הצגה, יש לצין זאת לפחות
בהסטוריה. טוב, העיקר שם ההצגה "אי לייק מייק"
דוקא נחמד נורא. כלומר אני פסקתי זאת במן
מילים שמבטאים קלות מסוימת אולם אפשר להתעמק
כאן הרבה, ומה שביחוד מצא חן בעיני זו עצם
הבעיה שמעלה המחבר, שהיא אקטואלית לחיי יום יום.
טוב, אסתפק הפעם בזה. מאחר שאתמול קשקשתי
על 6 עמודים ודאי ימאס לך לקרוא כל כך הרבה.
יש לצין שנעשיתי חרוצה למדי והריני מתמידה בכתיבה.
דרך אגב ההורים המשותפים היו נורא מבסוטים מהמכתב.
הם מוסרים לך ד"ש חם, והעקר שתהיה בריא הם אומרים.
יושי מוסר ד"ש חם.
שלך
מאירה.

נ.ב. יש סיכויים שיוצאים
טיול לאילת.
שלך
מאירה

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: מאירה שמיר
מיקום: קריית טבעון
תאריך: 21.11.1956

מקבל/ת המכתב

שם: עודד שמיר
מיקום: נען

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/2

[עמ' 1]
21.11.56
לעודד רוב שלומות.
מאחר שזה עתה חזרתי מפעולה סוערת למדי, בכדי
להשקיט את הרוחות הריני לפחות כותבת לך.
מענין שבכתִבתי אליך מוצאת אני תמיד משהו מרגיע זה
לפחות סימן טוב.
איני יודעת מתחשק לי להפליג רחוקות רחוקות, אך נו
נותר [נוותר] כבר על הכל העיקר שתהיה כבר כאן פעם…
שמע כשמתחילים להתגעגע זה לא כל כך טוב. יתכן
ומבחינת מה כן, אתה מבסוט לפחות משהו [מישהו] כבר
מתגעגע אליך, אולם עצם ההרגשה שאתה כל כך רחוק
וכבר נניח למרחק אזי הזמן… מי יודע עד כמה שזה
יארך, אולם כדאי תמיד לקוות ולצפות לטוב. ובינתיים
נשאר רק להתגעגע.
עודד היתה היום פעולה רצינית. שמע הלכו כאן
ויכוחים, החברה נעשו מבוגרים מעט ומבינים
בענינים ש"ברומו של עולם".
העִקר ערכנו שיחה מענינת ורצינית כאחת על
הנושא "מלחמה".
כאן איני מעונינת לכתוב על כך אולם בהזדמנות

[עמוד 2]
כדאי שנשוחח.
דרך אגב היום קדם בא הנה, והוא ושרה נסעו
להצגה בחיפה "הוא הלך בשדות". אומרים שזה
טוב, (אך הכיס אינו שמן עדין, אולי יהיו סיכויים
לפעם אחרת).
חוץ מזה אם כבר נכנסתי לנושא הצגות
אזי לפני שבועיים היתה כאן הצגה ראשונה, שמע
אתה יודע צריך להעריך מפעל כזה צבורי
הביאו הנה הצגה, יש לצין זאת לפחות
בהסטוריה. טוב, העיקר שם ההצגה "אי לייק מייק"
דוקא נחמד נורא. כלומר אני פסקתי זאת במן
מילים שמבטאים קלות מסוימת אולם אפשר להתעמק
כאן הרבה, ומה שביחוד מצא חן בעיני זו עצם
הבעיה שמעלה המחבר, שהיא אקטואלית לחיי יום יום.
טוב, אסתפק הפעם בזה. מאחר שאתמול קשקשתי
על 6 עמודים ודאי ימאס לך לקרוא כל כך הרבה.
יש לצין שנעשיתי חרוצה למדי והריני מתמידה בכתיבה.
דרך אגב ההורים המשותפים היו נורא מבסוטים מהמכתב.
הם מוסרים לך ד"ש חם, והעקר שתהיה בריא הם אומרים.
יושי מוסר ד"ש חם.
שלך
מאירה.

נ.ב. יש סיכויים שיוצאים
טיול לאילת.
שלך
מאירה

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: מאירה שמיר
מיקום: אורנים
תאריך: 1960-05-17

מקבל/ת המכתב

שם: עודד שמיר
מיקום: נען

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות