אוֹצָרוֹת
1960 12 ביוני

מאירה, סטודנטית לחינוך בסמינר אורנים, מספרת על דרכה מקיבוץ נען אל הסמינר שבקריית טבעון

מאירה שמיר קריית טבעון
מאירה שמיר בילדותה, סוף שנות הארבעים

כתיבת יד

5 דפי מכתבים

סיפור רקע

מאירה, סטודנטית לחינוך בסמינר אורנים, מספרת לעודד, בן זוגה, על דרכה מקיבוץ נען בחזרה אל הסמינר שבקריית טבעון; למרות שאיחרה את האוטובוס הראשון – היא הגיעה בזמן ומייד התיישבה ללמוד. עוד היא משתפת בכך שחברותיה ללימודים יצאו לטיול בכרמל, אך היא בחרה שלא להצטרף מסיבות כלכליות. מאירה שמיר ז"ל הייתה בתם של שושנה ואריה שילדקראוט ואחותו של יוש (ישעיהו) מגן ז"ל. מאירה נולדה ב־26 ביוני 1940 בחיפה, ובשנותיה הראשונות גדלה בנהרייה. רוב ימי ילדותה ונעוריה עברו עליה בטבעון, שם הייתה פעילה בתנועת "הנוער העובד והלומד". מאירה הייתה ספורטאית בבית הספר, מדריכה לריקודי עם וחקלאית, ובשעות הפנאי "תולעת ספרים", רוקמת, וסורגת. היא שירתה בגרעין הנח"ל "שריג", ולמדה חינוך בסמינר "אורנים" בטבעון. בהיותה במחנה עבודה בקיבוץ נתיב הל"ה פגשה מאירה את עודד שמיר ונישאה לו, ולזוג נולדה בת יחידה, שגית. בשנים 1960–1969 שהתה משפחת שמיר בפריז בשליחות

מאירה, סטודנטית לחינוך בסמינר אורנים, מספרת לעודד, בן זוגה, על דרכה מקיבוץ נען בחזרה אל הסמינר שבקריית טבעון; למרות שאיחרה את האוטובוס הראשון – היא הגיעה בזמן ומייד התיישבה ללמוד. עוד היא משתפת בכך שחברותיה ללימודים יצאו לטיול בכרמל, אך היא בחרה שלא להצטרף מסיבות כלכליות. מאירה שמיר ז"ל הייתה בתם של שושנה ואריה שילדקראוט ואחותו של יוש (ישעיהו) מגן ז"ל. מאירה נולדה ב־26 ביוני 1940 בחיפה, ובשנותיה הראשונות גדלה בנהרייה. רוב ימי ילדותה ונעוריה עברו עליה בטבעון, שם הייתה פעילה בתנועת "הנוער העובד והלומד". מאירה הייתה ספורטאית בבית הספר, מדריכה לריקודי עם וחקלאית, ובשעות הפנאי "תולעת ספרים", רוקמת, וסורגת. היא שירתה בגרעין הנח"ל "שריג", ולמדה חינוך בסמינר "אורנים" בטבעון. בהיותה במחנה עבודה בקיבוץ נתיב הל"ה פגשה מאירה את עודד שמיר ונישאה לו, ולזוג נולדה בת יחידה, שגית. בשנים 1960–1969 שהתה משפחת שמיר בפריז בשליחות מטעם משרד החוץ, ומאירה הייתה רל"שית השגריר. מאירה הייתה אשת חינוך שהובילה וחינכה דורות של תלמידים. היא הייתה גננת בקיבוצים נען, נחל עוז ומפלסים, מורה בבית הספר הישראלי בפריז ומורה לעברית באולפן של הסוכנות היהודית. לימים עברה הסבה לחינוך מיוחד ולתפקידי ניהול ופיקוח. היא הייתה המנהלת המיתולוגית של "כיתות תצפית" בירושלים וזכתה בפרס החינוך על מפעל חיים זה. מאירה הייתה אישה מלאת חיים, סבתא מסורה ואשת תרבות. היא נפטרה בגיל 76 בעקבות צנתור שהסתבך.
תגיות: בר מצווה

כתיבת יד

עמוד 1/5

[עמ' 1]
יום שני 12:00 בצהריים.
12.6.1960

לעודדי שלי הקט 
המון שלום!

ושוב, ושוב, ושוב לבד.... קוקי יקר שלי
מה אוסיף ומה אספר על כל תחושותי הידועות
לך, ועל מה אוסיף עוד מכאוב. כולי ציפיה
לשוב הביתה לחדר, ואם כי יודעת אני שאלה
הופכים לחיים אפורים, חיי היום יום של החי
בקבוץ, בכל זאת עולז בי לבי, לאותן
מחשבות שבקרוב אהיה כבר כולי בבית, כולי בתוך
החדר ובתוכך. ילד שלי ואיש קטן, היתה
לי נסיעה נפלאה. כמובן שהאוטו מנען יצא ב 11:00
ומשום מה לראשי נכנס 11:15 בכל אופן
אחרתיו, וחיכיתי בתחנה. למזלי בא טקסי-שרות

[עמוד 2]
ולקחני עד לרחובות, הוא שתק ולא ביקש 
כסף, על כן לא שילמתי. ברחובות רק באתי
עליתי לת"א ישיר בפחות מחצי שעה נסיעה
כך שכבר ב 12:00 בדיוק הייתי בת"א על 
אקספרס חיפה. וכאן גם הוא זז מיד
ונסע מהר 1:30 שעה. (תמיד זה כך כשאין
במיוחד ממהרים הכל הולך למישרין ומהר)
בחיפה הגעתי ממש ל 75 ישר, כך שהייתי
באורנים ב 2:30 בצהרים וישר רצתי ללמוד.
לא אכלתי לא שתיתי, מאחר שלא הספקתי,
תאר לך ילד קט שלי, חיים מטורפים על גבי

[עמוד 3]
ואז ישבתי לכתוב הזמנות לבר-מצוה של 
יושי. ועתה יושבת אני לכתוב אליך לאחר שישנתי
נפלא בלילה, וכולי רעננה לקראת יום-חדש.
הכתה יצאה היום לטיול לכרמל, קמו ב 4:30
בבקר, עשיתי חשבון כספי שאיני יכולה לצאת
הכרמל אינו חדש לי, ובמיוחד לא התלהבתי
לרעיון. הטיול עלה 3.00 ל"י.
ילד שלי רואה אתה מאורעות של יום אחד
וכולי רצוצה. ומה שלומך נפש שלי? 
הכל ודאי חד-גוני ואין משהו מלבב בחיים
ובכל זאת ילדי הקט, אני חושבת שאפילו
מכתב כזה יכול להוסיף אור לחיים, וזה 
החשוב. צריך לדעת למצוא פורקן לבד, וכן

[עמוד 4]
נסיעות. וכך כל כוחותי כלו, ולא הספקתי
לנוח. בקצור לאחר גמר הלימודים עליתי להורים
אכלתי טוב, ונחתי מעט, ורצתי לשער-העמקים,
במזל פגשתים בתחנה הם נסעו לטבעון
לראות סרט, עליתי כבר אתם לסרט "לילות אירופה".
סרט פולקלורי יפה. הג'אז והרוקן-רול נגד
הריקוד העממי הרוסי, הספרדי וכו... משהו
מרכזי אין כי הכל הוא משוט על-פני אירופה
בערבים. די נעים לראות ולהשתעשע, בשבילי
זה היה נפלא מאחר שלמשהו מרוכז לא
הייתי מוכנה נפשית, מרוב עיפות, זה
היה קל ונעים. כך שבאתי להורים מאוחר

[עמוד 5]
להחזיק מעמד. הסוף ממש קרב, ואני חשה
שנדע לבלות יפה, ולחיות טוב באותו חדר
שלנו ששבע גם מהנה וגם מהנה.
ילדי שלי, היום רק יום שני וכולי מחשבות
ליום חמישי הקרב. אקוה שאהיה בערב בבית.
רצוני גם ביום שישי להיות בת"א חזרה
כדאי לקנות במשביר.
אוצר עצום שלי כתוב הרבה, וכך תמצא
פורקן וכוח להמשיך, אני בטוחה שעוסק הנך
בפרסקה שלה, וכן בשאר דברים שחשוב
שתעשם. כך יעבור הזמן מהר.
שלום שלום ליקר לבי הקט
ממאירקה שלך

עמוד 2/5
עמוד 3/5
עמוד 4/5
עמוד 5/5

רטי המכתב

הכותב/ת

שם: מאירה שמיר
מיקום: קריית טבעון
תאריך: 12.06.1960

מקבל/ת המכתב

שם: עודד שמיר
מיקום: נען

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתיבת יד

page 1/5

[עמ' 1]
יום שני 12:00 בצהריים.
12.6.1960

לעודדי שלי הקט 
המון שלום!

ושוב, ושוב, ושוב לבד.... קוקי יקר שלי
מה אוסיף ומה אספר על כל תחושותי הידועות
לך, ועל מה אוסיף עוד מכאוב. כולי ציפיה
לשוב הביתה לחדר, ואם כי יודעת אני שאלה
הופכים לחיים אפורים, חיי היום יום של החי
בקבוץ, בכל זאת עולז בי לבי, לאותן
מחשבות שבקרוב אהיה כבר כולי בבית, כולי בתוך
החדר ובתוכך. ילד שלי ואיש קטן, היתה
לי נסיעה נפלאה. כמובן שהאוטו מנען יצא ב 11:00
ומשום מה לראשי נכנס 11:15 בכל אופן
אחרתיו, וחיכיתי בתחנה. למזלי בא טקסי-שרות

[עמוד 2]
ולקחני עד לרחובות, הוא שתק ולא ביקש 
כסף, על כן לא שילמתי. ברחובות רק באתי
עליתי לת"א ישיר בפחות מחצי שעה נסיעה
כך שכבר ב 12:00 בדיוק הייתי בת"א על 
אקספרס חיפה. וכאן גם הוא זז מיד
ונסע מהר 1:30 שעה. (תמיד זה כך כשאין
במיוחד ממהרים הכל הולך למישרין ומהר)
בחיפה הגעתי ממש ל 75 ישר, כך שהייתי
באורנים ב 2:30 בצהרים וישר רצתי ללמוד.
לא אכלתי לא שתיתי, מאחר שלא הספקתי,
תאר לך ילד קט שלי, חיים מטורפים על גבי

[עמוד 3]
ואז ישבתי לכתוב הזמנות לבר-מצוה של 
יושי. ועתה יושבת אני לכתוב אליך לאחר שישנתי
נפלא בלילה, וכולי רעננה לקראת יום-חדש.
הכתה יצאה היום לטיול לכרמל, קמו ב 4:30
בבקר, עשיתי חשבון כספי שאיני יכולה לצאת
הכרמל אינו חדש לי, ובמיוחד לא התלהבתי
לרעיון. הטיול עלה 3.00 ל"י.
ילד שלי רואה אתה מאורעות של יום אחד
וכולי רצוצה. ומה שלומך נפש שלי? 
הכל ודאי חד-גוני ואין משהו מלבב בחיים
ובכל זאת ילדי הקט, אני חושבת שאפילו
מכתב כזה יכול להוסיף אור לחיים, וזה 
החשוב. צריך לדעת למצוא פורקן לבד, וכן

[עמוד 4]
נסיעות. וכך כל כוחותי כלו, ולא הספקתי
לנוח. בקצור לאחר גמר הלימודים עליתי להורים
אכלתי טוב, ונחתי מעט, ורצתי לשער-העמקים,
במזל פגשתים בתחנה הם נסעו לטבעון
לראות סרט, עליתי כבר אתם לסרט "לילות אירופה".
סרט פולקלורי יפה. הג'אז והרוקן-רול נגד
הריקוד העממי הרוסי, הספרדי וכו... משהו
מרכזי אין כי הכל הוא משוט על-פני אירופה
בערבים. די נעים לראות ולהשתעשע, בשבילי
זה היה נפלא מאחר שלמשהו מרוכז לא
הייתי מוכנה נפשית, מרוב עיפות, זה
היה קל ונעים. כך שבאתי להורים מאוחר

[עמוד 5]
להחזיק מעמד. הסוף ממש קרב, ואני חשה
שנדע לבלות יפה, ולחיות טוב באותו חדר
שלנו ששבע גם מהנה וגם מהנה.
ילדי שלי, היום רק יום שני וכולי מחשבות
ליום חמישי הקרב. אקוה שאהיה בערב בבית.
רצוני גם ביום שישי להיות בת"א חזרה
כדאי לקנות במשביר.
אוצר עצום שלי כתוב הרבה, וכך תמצא
פורקן וכוח להמשיך, אני בטוחה שעוסק הנך
בפרסקה שלה, וכן בשאר דברים שחשוב
שתעשם. כך יעבור הזמן מהר.
שלום שלום ליקר לבי הקט
ממאירקה שלך

page 2/5
page 3/5
page 4/5
page 5/5

רטי המכתב

הכותב/ת

שם: אריה שילדקראוט
מיקום: טבעון
תאריך: 1967-05-30

מקבל/ת המכתב

שם: עודד שמיר
מיקום: נען

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

eye

תפריט נגישות