אוֹצָרוֹת
1967 09 ביוני

מאיר נלחם במלחמת ששת הימים וכותב לחברתו לאחר שחרור העיר העתיקה

מאיר כזית ירושלים פורסם על ידי אורלי אילני
הגלויה ששלח מאיר לנעמי

כתב היד

1 דפי המכתב

סיפור רקע

מאיר שמח לשמוע על הפסקת האש ואת הנעימות הישראליות שרדיו רמאללה משמיע. הוא חש גאווה על חלקו בשחרור העיר העתיקה ומתפעל מהישגי המלחמה. מאיר וחבריו מטיילים באזור והוא מקווה לטייל עם נעמי בכל המקומות היפים שהוא רואה. במלחמת ששת הימים שירת מאיר במילואים בחטיבה 55, חטיבת צנחנים במילואים, שהיה לה חלק מרכזי בשחרור ירושלים. לפני הקרבות הם שהו תקופה ארוכה מאוד בכוננות בשדה התעופה בן גוריון, עד שבאחד הערבים הופתעו לשמוע שהם עולים לירושלים. כל החיילים קיבלו פקודה לכתוב מכתבים הביתה, בידיעה שצפויים להם קרבות קשים. הם כתבו על גלויות או דפים מאולתרים, והצנזורה בדקה את תוכן הדברים. מאיר נאלץ לכתוב ברמזים לנעמי, אז חברתו ולימים אשתו. מאיר מספר שהמלחמה הייתה קשה מאוד ורבים מחבריו לא חזרו ממנה. באחד מן הקרבות נהרג על ידו המ"מ עופר סינגר. רק מאוחר יותר הבין מאיר

מאיר שמח לשמוע על הפסקת האש ואת הנעימות הישראליות שרדיו רמאללה משמיע. הוא חש גאווה על חלקו בשחרור העיר העתיקה ומתפעל מהישגי המלחמה. מאיר וחבריו מטיילים באזור והוא מקווה לטייל עם נעמי בכל המקומות היפים שהוא רואה. במלחמת ששת הימים שירת מאיר במילואים בחטיבה 55, חטיבת צנחנים במילואים, שהיה לה חלק מרכזי בשחרור ירושלים. לפני הקרבות הם שהו תקופה ארוכה מאוד בכוננות בשדה התעופה בן גוריון, עד שבאחד הערבים הופתעו לשמוע שהם עולים לירושלים. כל החיילים קיבלו פקודה לכתוב מכתבים הביתה, בידיעה שצפויים להם קרבות קשים. הם כתבו על גלויות או דפים מאולתרים, והצנזורה בדקה את תוכן הדברים. מאיר נאלץ לכתוב ברמזים לנעמי, אז חברתו ולימים אשתו. מאיר מספר שהמלחמה הייתה קשה מאוד ורבים מחבריו לא חזרו ממנה. באחד מן הקרבות נהרג על ידו המ"מ עופר סינגר. רק מאוחר יותר הבין מאיר את מידת ההשפעה של אירועי המלחמה עליו. הוא משתף כי זיכרונות המלחמה מעלים בו לא מעט אזכורים וכעסים. בתום המלחמה, לפני שהחיילים חזרו הביתה, התקיים כנס על הר הצופים בהשתתפות אומנים רבים. אל הכנס הובאו פצועים רבים מבית החולים הדסה, מקצתם על אלונקות ואחרים על כסאות. במהלך הטקס נקב מוטה גור נקב בפעם הראשונה במספר ההרוגים והפצועים, ולאחר מכן עלה מאיר אריאל ז"ל ושר את ירושלים של ברזל. המכתב הועלה לאתר במסגרת שיתוף פעולה של פרויקט אוצרות עם המרכז למורשת מלחמת ששת הימים, לרגל 55 שנים למלחמה.

כתב היד

עמוד 1/1

9.7.67

שלום לך יקרה שלי!
הכל כאן רגוע, ממש פסטורלי, שמענו את הרדיו
המספר על הפסקת אש כללית – שמחנו לשמוע זאת. שבענו מספיק.
לאט, לאט אנו מעכלים בכלל מה עשינו – הרי אורך הגבול נעשה קצר!!
ושטח המדינה גדל!!
חמודה שלי – אנו ממוקמים בוילה, התרחצתי, התגלחתי, החלפתי בגדים – אני אדם
חדש לגמרי…. מותק שלי מרגע לרגע אני יותר מתגעגע…. נעשה שקט כאן
הנוף מרהיב עין… הלואי ונזכה לטיל כאן שנינו יחד – הרי ממש פנטסטי כאן.
מי יתן ויהיה שלום ונוכל לטיל בכל אותם אתרים נפלאים המצויים באיזור, באופק
ירושלים שלנו, מצד שני רמאללה ומצד נוסף ים המלח, הרי זה ממש פנטסטי.
התמוגגנו אתמול לשמוע ב"קול רמאללה" נעימות ישראליות – הרי זה מרומם
נפש.
אני מתאר לעצמי שאצליכם עדיין יש מתח, והלואי ותדעו להתגבר על כך.
שלחתי היום גם גלויה לדודים בירושלים – לפחות שיוכלו להתגאות שבן
משפחתם עזר לשחרר את הכותל המערבי.
זהו בקיצור מותק. אני "מת" לראותך כבר
להתראות משלך האוהב
ומנשק אותך
מאירי.
מסרי ד'ש להורים, מותק טוב?
אגב – מה דעתך על המעטפה והניר הירדנים?

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: מאיר כזית
מיקום: ירושלים
תאריך: 09.06.1967

מקבל/ת המכתב

שם: נעמי זמיר
מיקום: חיפה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/1

9.7.67

שלום לך יקרה שלי!
הכל כאן רגוע, ממש פסטורלי, שמענו את הרדיו
המספר על הפסקת אש כללית – שמחנו לשמוע זאת. שבענו מספיק.
לאט, לאט אנו מעכלים בכלל מה עשינו – הרי אורך הגבול נעשה קצר!!
ושטח המדינה גדל!!
חמודה שלי – אנו ממוקמים בוילה, התרחצתי, התגלחתי, החלפתי בגדים – אני אדם
חדש לגמרי…. מותק שלי מרגע לרגע אני יותר מתגעגע…. נעשה שקט כאן
הנוף מרהיב עין… הלואי ונזכה לטיל כאן שנינו יחד – הרי ממש פנטסטי כאן.
מי יתן ויהיה שלום ונוכל לטיל בכל אותם אתרים נפלאים המצויים באיזור, באופק
ירושלים שלנו, מצד שני רמאללה ומצד נוסף ים המלח, הרי זה ממש פנטסטי.
התמוגגנו אתמול לשמוע ב"קול רמאללה" נעימות ישראליות – הרי זה מרומם
נפש.
אני מתאר לעצמי שאצליכם עדיין יש מתח, והלואי ותדעו להתגבר על כך.
שלחתי היום גם גלויה לדודים בירושלים – לפחות שיוכלו להתגאות שבן
משפחתם עזר לשחרר את הכותל המערבי.
זהו בקיצור מותק. אני "מת" לראותך כבר
להתראות משלך האוהב
ומנשק אותך
מאירי.
מסרי ד'ש להורים, מותק טוב?
אגב – מה דעתך על המעטפה והניר הירדנים?

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: יעל שגב
מיקום: קיבוץ חצרים
תאריך: 1956-06-30

מקבל/ת המכתב

שם: נעמי זמיר
מיקום: חיפה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות