בית דניאל, זכרון יעקב
יום שני 31.8.59

[עמ' 1]
בני יקירי, לאחר טבילת ים ראשונה אני
שולח לך כמה שורות. הגענו הנה אתמול סמוך
לצהרים, קיבלנו את החדר הטוב ביותר, גדול,
קריר ונוח. האוכל טוב ותרבותי, החברה
נעימה, בסך הכל פחות מ-30 איש, גן מטופח,
חורשה נאה, נחנו יפה, לא נעקצנו, ואמא
"כמו ספרדיה" כל הזמן. אני שמח בשמחתה,
היא נהנית מאד וזה לבדו מניח את דעתי.
למורילי הכינה אמא אוכל למשך כל הזמן ואנו
מצפים לבואה, עם או בלי [?], בשבת. נישאר
כאן עד יום רביעי 9.9. מובן, שכבר הספקתי
לקבל היום בדאר, קצת עבודה לקראת ראש השנה.
מילא, זה ישפר את מצב הקופה. ב[מונית] שֵרות ירדנו
לחוף טנטורה, מקום נפלא ורחב ידים, שחים
במים צלולים, ממש כבאגם. בבית דניאל
מתנהל הכל בשקט, אין קשקוש צלחות וקדירות,
מדברים בקול עמום, מתחשבים בזולת. מראה
נפלא משני החלונות שלנו. איך הגעתם לגונן?
אנו מקוים לקבל מכם בקרוב מכתב.
[עמוד 2]
ההנאה היתה מלאה, אילו נמצא עמנו
כל אפרוחינו היקרים – הלילה יוליך
אותנו ראש המועצה המקומית לביקור
ביקב, ואני איזכר באותם ימים
רחוקים. מצאתי כאן מכרים רבים, מאנשי
"הבימה", סורים וכו'. אבל לרוב אני נמצא
בחברת אמא ועושים הֶנְדְכֶנְהַלְטֶן [אולי: אוחזים ידיים]. ד"ש חם
לאביה, שלום לשניכם, באהבה אבא
[בראש העמוד תוספת של האם]
שלום לחם, זה
יפי פאוּּּ [יפה פה] בבוקר
נעסים [נוסעים] לים גם אבא
ניהנה מזה,
החדר גדול ויפה. ואני
חושבת שאפשר לנוח טוב.
נישקות ממינו