[עמ' 1]
ירושלים, יום שבת, 18.5.63
מוני יקירי,
כשאנו מסובים כאן יחד נצנץ בי רעיון, שמן הראוי
לנצל הזדמנות נדירה זו ולשגר לך מכתב קיבוצי.
הגענו ביום חמישי בשעה 6 לפנות ערב לאחר נסיעה
שנמשכה כשעתיים ורבע. היסענו את רוזה ואהרן לבית
אורי, שהינו שם כחצי שעה ונסענו אל מורילי. שם
אכלנו ארוחת ערב, באה גם אוה וישבה עמנו עד
10, ואז נסענו אל הגוטליבים. בשישי בבוקר ערכה
אמא מצור על חנויות ירושלים, ותוך כדי כך אף
שוחחה "קצרות" עם כמה מידידותיה שבעיר הקודש.
ב-12 נפגשתי עם אמא ומורילי, לאחר שנפגשתי עם איש
הסוכנות וישבתי למעלה משעה עם רחל בבית הנשיא.
טוב עשיתי שלא פסחתי עליה, על אף הסתייגותי.
שתי נשותיי ואני חטפנו סנדביץ' בקפה "וינא",
פגשנו שם ידידים ותיקים: הציירים יעקב שטיינהארדט
ומירון סימה. לאחר מכן יצאו אמא ומורי להעיף
עין על חידושי האופנה בחלונות הראווה. אמא
יצאה לחפש נעלי בית חולים לעבודה, וחזרה עם
זוג נעליים הדורות לנשף מלכותי. בערב נתקיימה מסיבה
אצל אווה, כל "אחיי" בני ברית נתכנסו – והנושא:
שילומים, מכוניות, מחלות.
אמא ומורי נוסעות עוד מעט לאֶרִג'י (אתה זוכר אותה,
עוזרת בבית הרב גרונד וַלד הייתה) כי לפתור את
בעיות "שלום-בית" בינה לבין בעלה – הרי אמא מומחית
לכך. אותה שעה אגש לאטלייה של מירון סימה
לראות את עבודותיו החדשות. אתמול לפנות ערב ביקרתי
עם מורילי בבית אורי, היה נחמד מאד.

[עמוד 2]
אתה רואה, איפוא, תכנית דחוסה. לצהרים תהיה
מורילי אתנו – ולאחר שעה שלוש ניסע לקחת
את רוזה ואהרן בדרך חזרה לחיפה. אני
מתגעגע למאורתי ולריחו הניחוח של דובי. דייני…
אני מקווה שהגיעה החבילה בשביל אביה בשלום.
מורילי תשלח מכתב זה כתוספת לחבילה השנייה.
נשק לאהובותיי, ד"ש חם לאביה.
באהבה אבא

[נוסף על ידי האחות]
מוני ואביה יקיריי,
ראשית נשיקות לשתי הבנות
ואם יישאר משהו חלקו נא ביניכם.
כאן בלגן לא נורמאלי ואני
באופן מתמיד על הקו פלמ"ח-רמב"ן,
אבל זה נותן לי הצדקה מלאה לא
לשוב כלל על לימודים.
איני יודעת עדיין מה התוכניות לנסיעה
לגונן אך אני מקווה שאיך שהוא אוכל
גם אני להשתלב לתוכן.
אביה, אנא השתמשי בטלק
בעדינות יתרה בשל מחירו הגבוה.
להת. ממני.

[נוסף על ידי האם]
שלום לכם: השבת בירושלים
היתה יפה מאוד. [אצללי] ונדבר
[…] שלום ונשיקות
חמות ממוש