מטילדה מברכת את בעלה שבעיראק לכבוד יום הולדתו, ומספרת על הרגשות שעורר בה מכתבו
סיפור רקע
את יום ההולדת ה-29 חוגג פויו בעיראק, רחוק מהבית, לשם יצא בניסיון למצוא פרנסה ראויה. אלא שהפרידה שנכפתה על הזוג הצעיר חוללה שמות בנפשם. מטי - שכבר כמהה לממש את נישואיהם ואת ייעודה - להיות לאם, ופויו - שמתמודד עם התסכול הכלכלי החריף והמתמשך שלעתים מוציא ממנו מילים מרות שאינו מתכוון אליהן.
המכתב והתמונה באדיבות אוסף עפרה ריחיים.
התמונה מתוך "סיפורי סבתא: מטי ריחיים, 1920--2009", מאת תמי הפטל, עמ' 55.
המכתב והתמונה באדיבות אוסף עפרה ריחיים.
התמונה מתוך "סיפורי סבתא: מטי ריחיים, 1920--2009", מאת תמי הפטל, עמ' 55.
ארועי התקופה
כתב היד
תל-אביב 7.8.44
פויו יקירי
למרות שעוד לא קיבלתי כל מכתב ממך בו בזמן
שכלם כבר קיבלו, בכל זואת אני יושבת לכתוב לך הפעם
זה לא מכתב שאני כותבת אלה רק כדי לברך אותך ליום
הולדתך. כן יקירי הנה גם יום הולדת שלך הגיעה ואנו צריכים
להיות רחוקים אחד מהשני, אבל כך הוא הגורל ומי יתן ובשנה
הבאה נהיה יחד ונשמח ביחד כמו בשנה העברה, ומי יתן
ובשנה הבאה בזמן כזה תהיה בדרך כדי להיות אבא לעתיד
כן כן ממיק הייתי מאד רוצה. וכעט יקירי אני מאחלת לך כל טוב ואושר כל מה שליבך רק דורש כל מה שרצונך
הטוב דורש כן יהיה. אני מאחלת לך שיום שובך יבוא
מהר ומאותו רגע שתיכנס הביתה אל אישתך שאוהבת
אותך מאד מאד תהיה מאושר שלא היה עוד אדם כל-כך
מאושר כי כך אני רוצה כן יקירי אבל זה הכל תלוי
בך. תן לי את האושר כדי שאוכל להחזיר לך גם כן
אושר כפול. אושר נקי מבלי כל כתם. אושר שכלם
יקנאו בנו ושהורינו יהנו מלראות אותנו מאושרים כי
זה מגיעה להם. ובעיקר אמא שלי שסבלה כל-כך ממני
עד אותו יום שסוף סוף ראתה אותי מתחילה להיות
מאושר והנה פַנְטשֶר [פנצ'ר] אתה נסעתה. אבל אין דבר יקירי
תחזור ושוב נתחיל לחיות את חיינו היפים והמאושרים.
ולכן ממיק שלי יקר אני מבקשת ממך ללא לכתוב לי
יותר מכתבים כמו שכתבתה את המכתב מ 6.7 לא
ממיק אל תכתֹב לי יותר מכתבים כאלה. כי גם לא מגיעה
לי שתשלח לי מכתבים אלה. כמו (שבעלך שיכור כל היום משחק כלפים [קלפים]
ובערב שתמיד אם נשים אחרות ולכן אתה שולח פחות כסף) לא
ממיק לא הייתה צריך לכתוב לי בצורה כזו. ממיק אחרי הכל זה
מחובתי לכתוב לך כמה שאני מקבלת בכל חודש ומה שאני עושה
אם הכסף כי אני חושבת שאנו שותפים לכל החובות ובכלל לכל
וכך זה שזו מחובתי לכתוב לך הכל. אבל זו לא חובתך לענות לי
בצורה כזו. מה כתבתי לך כל-כך איום ונוראה שהיצטרחתה לענות
לי בצורה כזו? לא ממיק זה היה מגיעה לי. אני יודעת שהייתה
עצבני באותו רגע. אבל אני גם יודעת שאתה מתחשב לפני שאתה
כותב או אומר משהוא. ולכן ממיק זהו הקתם שאני מתכונת. אובכן
אני מבקשת ממך ללא להוסיף לכתוב לי עוד הפעם בצורה כזו. גם
אני מצידי לא אכתוב לך יותר כלום משנוגע לכסף כדי לא לעצבן
אותך. כי אם תכתוב לי עוד פעם ועוד פעם כי אז זה יהיה יותר מדי
כמו שאתה אומר טיפה ועוד טיפה נהיה ים שלם. אובכן ממיק מכעט
נמשיך לכתוב אחד לשני את מכתבים היפים כדי שנשמח לפחות
דרך מכתבים ושניתן לזמן לעבור. הזמן שעוד מפריד בינינו עד
יום שובך אל ביתך שמחכה לך והאושר בתוכו. כן יקירי כל האושר
שבעולם אתן לך כי זה מגיעה לך. כי אני אוהבת אותך מאד מאד
יקירי כלם לא ישנה את אהבתי כלפיך. שוב אני מאחלת לך כל טוב
ואושר מלא שליבך רק רוצה בו. ושיהיו לך חיים מאושרים ושקטים על
ידי אישתך שאוהבת אותך מאד כמו שחשבתה מתמיד. ממיק שלי גם שושנה
אדומה אחת אני שמה לך בתוך המכתב וממלה אותך מנשיקות כי זה
בשבילך וזו השושנה במקום ה 29 שושנים שהיית צריך לקבל השנה
ממני. אבל גם זה טוב ויבוא עוד יום יותר טוב. אובכן יקירי כל
טוב ואושר לך מאחלים לך כל בני הבית ובעיקר אמא וקלמן. וממני
שוב פעם כל טוב ומתנה 29 נשיקות חם חמות ועוד אלפי נשיקות ממני שלך לתמיד מטי
עוד אלפי רבבות של נשיקות לכבוד יום הולדתך ממני שלך לתמיד מטי
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת