אוֹצָרוֹת
1934 31 בדצמבר

מיכאל שואל לשלום אחיו, אשר עלה ארצה עם משפחתו

מיכאל שבח אלתר קמחי סטולין, בלארוס פורסם על ידי שירי וידן
סבא מיכאל אלתר שבח מוצ'ניק (קמחי)

כתב היד

4 דפי המכתב

סיפור רקע

את המכתב הכתוב בעברית נפלאה כתב סבא שלנו מיכאל אלתר שבח מוצ'ניק (קמחי), שלא זכינו להכיר. מעידים עליו שהיה טיפוס מיוחד בדורו, וביתו היה שם דבר בעיירה, מקום של שיח והגות. הוא היה איש רוח, תלמיד חכם, ועניו. היה מפורסם כאיש משכיל בחוכמת ישראל ובלימודים כלליים, ציוני, הומניסט, ומורה דגול ויקר לתלמידיו. המכתב נשלח לאח יוסף קמחי, שגם הוא היה ציוני ועלה לארץ ישראל עם משפחתו בעלייה הרביעית. המכתב נכתב סמוך לעלייתם, לפני שיוסף התאקלם בארץ ומצא פרנסה, או כמו שמיכאל אלתר כותב "מה אפרט לך, הלא עצמך לא הספקת לנער את אבק עפר הגלות מעל רגליך". סבא מיכאל אלתר כותב גם לילדי המשפחה הצעירים אהרון ומרים ומבקש מהם לספר לו "מחייכם, בארצנו, ארץ חמדתנו, מלימודיכן בבית הספר ומחיי הילדים חבריכם שם". מיכאל אלתר נולד ב־1880 בעיירה סטולין בבלארוס, גדל בה והתחנך ב"חדר". משהגיע לגיל

את המכתב הכתוב בעברית נפלאה כתב סבא שלנו מיכאל אלתר שבח מוצ'ניק (קמחי), שלא זכינו להכיר. מעידים עליו שהיה טיפוס מיוחד בדורו, וביתו היה שם דבר בעיירה, מקום של שיח והגות. הוא היה איש רוח, תלמיד חכם, ועניו. היה מפורסם כאיש משכיל בחוכמת ישראל ובלימודים כלליים, ציוני, הומניסט, ומורה דגול ויקר לתלמידיו. המכתב נשלח לאח יוסף קמחי, שגם הוא היה ציוני ועלה לארץ ישראל עם משפחתו בעלייה הרביעית. המכתב נכתב סמוך לעלייתם, לפני שיוסף התאקלם בארץ ומצא פרנסה, או כמו שמיכאל אלתר כותב "מה אפרט לך, הלא עצמך לא הספקת לנער את אבק עפר הגלות מעל רגליך". סבא מיכאל אלתר כותב גם לילדי המשפחה הצעירים אהרון ומרים ומבקש מהם לספר לו "מחייכם, בארצנו, ארץ חמדתנו, מלימודיכן בבית הספר ומחיי הילדים חבריכם שם". מיכאל אלתר נולד ב־1880 בעיירה סטולין בבלארוס, גדל בה והתחנך ב"חדר". משהגיע לגיל בר־מצווה נסע ללמוד בישיבות, רכש ידיעות מקיפות בתורת ישראל ולמד גם מתמטיקה. הוא היה משכיל ובר־אוריין מנעוריו, בקי במכמני התורה ובספרות ישראל העתיקה והחדשה. עוד בזמן לימודיו בישיבה נשא את רעיון הלאומיות עמוק בליבו ובמחשבתו, אגב סיכון עצמי, והיה לציוני נלהב מתוך הכרה ואמונה. בן 17 חזר לסטולין, יזם את ייסוד בית עקד הספרים (הספרייה הציונית), והיה ממייסדי האגודה הציונית בעיר ומחלוצי התחייה העברית, ייסד את בית הספר "תרבות", שבו למדו ודיברו עברית, והיה מורה ומחנך בו. הוא ייצג את ציוני סטולין בקונגרס היהודי ב־1915 ובעוד כינוסים לאומיים. במשך שנים רבות חינך דורות של חלוצים, שספגו אהבת התרבות העברית והאהבה לארץ ישראל. רבים מהם עלו לארץ, לפני המלחמה או אחריה, והתיישבו בעיר או בקיבוץ. הוא עצמו לא זכה לכך וב־1936 נפטר ממחלה. אשתו ברכה ושני בנותיהם מרים ורייזלה נספו בשואה. בניו, שהוא מייחל לראותם עולים לארץ ישראל, נפגשו אחרי המלחמה בקיבוץ הכשרה של השומר הצעיר בלודז', ועלו לארץ עם אימנו פולה בנובמבר 1947 באוניית המעפילים "עלייה". אבינו צבי קמחי, היה מהנדס וממציא, שחבר מייד למחתרת של התעשייה הצבאית, ועד מותו תרם רבות לביטחון המדינה. דודנו, אחיו התאום, הצייר יחזקאל קמחי, חבר קיבוץ יקום, תרם רבות לתרבות ולאומנות הישראלית. הם העידו על עצמם שכל מה שהם היו בא להם מבית הוריהם. מכתב זה נתרם על ידי בוקי קמחי, משתתפת בסדנא "צילום ומכתב" שמתקיימת בשיתוף פעולה עם החברה לתועלת הציבור- פוטו-ישראל PHOTO IS:REAL

כתב היד

עמוד 1/4

סטולין יום א' כ'ה טבת ת'רצה

[עמוד 1]
לאחי החביב יוסף יחי' [יחיה] וב"ב [ובני ביתו] שלום רב עד אין
קץ.
הגיעני מכתבך השני אל אחינו בפינסק מולי [?]
וצער רב הצטערתי בקראי בו שאתה חרד לשלומי
מפאת שלא קבלת ממני מכתב. את מכתבך הראשון
קבלתי בליל שבת בבאי מבית הכנסת, כל אותו
יום השבת היה לי יום ארוך מרב חפצי
להשיבך על מכתבך, ומיד ביום ראשון הריצותי אליך
מכתבי, [?] שכתבתי, משום מה לא
נתקבל אינני יודע. אני בטוח שבודאי עכשיו כבר
הגיעה לידך, כי לולא זה היה מושב אלי
בחזרה מפני שמעבר למעטפה רשמתי את
כתבתי. – ועתה אל [?] מכותלי מכתבך, ניכר
שעדין לא הסתדרת, הנך עוד מחפש זה מצר
לי מאד, אבל צריכים לקוות, ואני רוצה
מאד שבמכתבך הבא כן יהיה, שסוף כל סוף
תמצא את נתיבך ואת מוצא לחמך. צריכים
לסבל [לסבול], אבל כדי [כדאי], כאן המצב הולך ומתמוטט
[עמוד 2]
מיום ליום עֹל הפרנסה הולך ומעיק, נסתמים
כל המעינות, מה אפרט לך, הלא עדין לא
הספקת לנער את אבק עפר הגלות מעל רגליך.
אבל מאז באו שינויים באופן מבהיל לרעה.
[?] מה אודיעך? מצבי הלא ידוע לך
כשכל העולם סובל אנו הראשונים אבל לא
זה הוא העקר. העקר בריאות הגוף וזה
ביחוד בימי החרף חסר לי, אמנם ת"ל [תודה לאל]
גם בעד זה שעוד יש לי יכולת לעבד
ולהביא לחם לביתי, כל תקותי שסוף סוף
אזכה לראות כי בני עולים לארצנו, רייזלה
ביתי היא בת יקרה, אבל מה תוכל לעשות
מעשה ומה אוכל לעזור לה? וכבר, כמדומני
הגיע השעה לדאוג ל[?]וכל תקותי היא
שבני יוכלו להסתדר בארצנו ולהיות לי למעין
ישועה, צבי עושה חיל במלאכה, עכשיו הוא
כאן והוא עוסק ביצירת מכונה שאם יעלה
בידו אפשר תצמח לנו מזה ישועה. הוא
עושה עכשיו מודֶל של עץ וכאשר יפיק
[עמוד 3]
את מחשבותיו לפעולות ,יעשנה ברזל. נחי'
ונראה. אבקשך, אחי הטוב, לכתב לי, כאשר
תסתדר מעט, תכתב [?] ומהחיים בארצנו
בכלל. עם זה אני גוֹמר בברכת אח ובברכת
הצלחה וחיים טובים בארצנו אחיך אוהבך
אלתר.
[יידיש]
ד"ש ממנה לברוך הנכבד והיקר אבקשך
לכתב גם אתה מהחיים בארצנו הלא [?]
אתה פה תסלח לי הפעם על מעוט דברי
מדודך אלתר
[עמוד 4]
למניה-לה ופיזשעלע היקרים!
מאד אשמח לקרוא את מכתבכם מחייכם
בארצנו, ארץ חמדתנו, מלימודיכם בבית
הספר ומחיי הילדים חבריכם שם. הפעם
אקצר, בקבל מכתב, נטַיל ארוכות, כי נעים
מאד יהי' לי לבוא בדברים עמכם.
דודכם אוהבכם אלתר,
[יידיש]

עמוד 2/4
עמוד 3/4
עמוד 4/4

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: מיכאל שבח אלתר קמחי
מיקום: סטולין, בלארוס
תאריך: 31.12.1934

מקבל/ת המכתב

שם: יוסף קמחי
מיקום: ארץ ישראל

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/4

סטולין יום א' כ'ה טבת ת'רצה

[עמוד 1]
לאחי החביב יוסף יחי' [יחיה] וב"ב [ובני ביתו] שלום רב עד אין
קץ.
הגיעני מכתבך השני אל אחינו בפינסק מולי [?]
וצער רב הצטערתי בקראי בו שאתה חרד לשלומי
מפאת שלא קבלת ממני מכתב. את מכתבך הראשון
קבלתי בליל שבת בבאי מבית הכנסת, כל אותו
יום השבת היה לי יום ארוך מרב חפצי
להשיבך על מכתבך, ומיד ביום ראשון הריצותי אליך
מכתבי, [?] שכתבתי, משום מה לא
נתקבל אינני יודע. אני בטוח שבודאי עכשיו כבר
הגיעה לידך, כי לולא זה היה מושב אלי
בחזרה מפני שמעבר למעטפה רשמתי את
כתבתי. – ועתה אל [?] מכותלי מכתבך, ניכר
שעדין לא הסתדרת, הנך עוד מחפש זה מצר
לי מאד, אבל צריכים לקוות, ואני רוצה
מאד שבמכתבך הבא כן יהיה, שסוף כל סוף
תמצא את נתיבך ואת מוצא לחמך. צריכים
לסבל [לסבול], אבל כדי [כדאי], כאן המצב הולך ומתמוטט
[עמוד 2]
מיום ליום עֹל הפרנסה הולך ומעיק, נסתמים
כל המעינות, מה אפרט לך, הלא עדין לא
הספקת לנער את אבק עפר הגלות מעל רגליך.
אבל מאז באו שינויים באופן מבהיל לרעה.
[?] מה אודיעך? מצבי הלא ידוע לך
כשכל העולם סובל אנו הראשונים אבל לא
זה הוא העקר. העקר בריאות הגוף וזה
ביחוד בימי החרף חסר לי, אמנם ת"ל [תודה לאל]
גם בעד זה שעוד יש לי יכולת לעבד
ולהביא לחם לביתי, כל תקותי שסוף סוף
אזכה לראות כי בני עולים לארצנו, רייזלה
ביתי היא בת יקרה, אבל מה תוכל לעשות
מעשה ומה אוכל לעזור לה? וכבר, כמדומני
הגיע השעה לדאוג ל[?]וכל תקותי היא
שבני יוכלו להסתדר בארצנו ולהיות לי למעין
ישועה, צבי עושה חיל במלאכה, עכשיו הוא
כאן והוא עוסק ביצירת מכונה שאם יעלה
בידו אפשר תצמח לנו מזה ישועה. הוא
עושה עכשיו מודֶל של עץ וכאשר יפיק
[עמוד 3]
את מחשבותיו לפעולות ,יעשנה ברזל. נחי'
ונראה. אבקשך, אחי הטוב, לכתב לי, כאשר
תסתדר מעט, תכתב [?] ומהחיים בארצנו
בכלל. עם זה אני גוֹמר בברכת אח ובברכת
הצלחה וחיים טובים בארצנו אחיך אוהבך
אלתר.
[יידיש]
ד"ש ממנה לברוך הנכבד והיקר אבקשך
לכתב גם אתה מהחיים בארצנו הלא [?]
אתה פה תסלח לי הפעם על מעוט דברי
מדודך אלתר
[עמוד 4]
למניה-לה ופיזשעלע היקרים!
מאד אשמח לקרוא את מכתבכם מחייכם
בארצנו, ארץ חמדתנו, מלימודיכם בבית
הספר ומחיי הילדים חבריכם שם. הפעם
אקצר, בקבל מכתב, נטַיל ארוכות, כי נעים
מאד יהי' לי לבוא בדברים עמכם.
דודכם אוהבכם אלתר,
[יידיש]

עמוד 2/4
עמוד 3/4
עמוד 4/4

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: רותי קוהול
מיקום: קיבוץ נען
תאריך: 1977-12-13

מקבל/ת המכתב

שם: יוסף קמחי
מיקום: ארץ ישראל

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות