אוֹצָרוֹת
2024 25 ביולי

מיכה ליס מספר ליעל על יום העצמאות בחיפה ועל השינויים בחדר האוכל בקיבוץ דגניה

מיכה ליס דגניה פורסם על ידי deganit goldblat

כתב היד

4 דפי המכתב

סיפור רקע

מיכה חגג את יום העצמאות בחיפה. לצערו האווירה ברחובות לא הייתה שמחה. מיכה נזכר בשיחה שניהל בנוגע לקשר שבין היכולת לשמוח לעריכת החג בחיק המשפחה ועריכתו בציבור. החגיגות בקיבוצו דגניה דווקא היו מוצלחות. מיכה מספר ליעל על השינויים הפיזיים בחדר האוכל אך לדעתו העיקר הוא מה שבתוך הצלחת! מיכה אינו מסכים עם יעל בנוגע לדרך שבה יש לנהל ויכוח וחושב כי נכון להשתמש במילים חריפות. יעל שגב ומיכה ליס הכירו בקיבוץ דגניה. יעל ובנות גרעין נוספות עברו לחצרים כדי לעזור לקיבוץ הצעיר. הקשר בין השניים התהדק, הם כתבו מכתבים וביקרו זה את זה. המכתב הראשון שלהם נכתב בינואר 1956. את המכתב האחרון כתב מיכה בנובמבר 1956 על פתק בנקודת איסוף דרומית לפני יציאתו לקרב. מיכה נהרג במבצע קדש בקרב אבו עגילה. נגה שגב נדיר, בתה של יעל, שמרה כארבעים וחמישה מכתבים מחלופת

מיכה חגג את יום העצמאות בחיפה. לצערו האווירה ברחובות לא הייתה שמחה. מיכה נזכר בשיחה שניהל בנוגע לקשר שבין היכולת לשמוח לעריכת החג בחיק המשפחה ועריכתו בציבור. החגיגות בקיבוצו דגניה דווקא היו מוצלחות. מיכה מספר ליעל על השינויים הפיזיים בחדר האוכל אך לדעתו העיקר הוא מה שבתוך הצלחת! מיכה אינו מסכים עם יעל בנוגע לדרך שבה יש לנהל ויכוח וחושב כי נכון להשתמש במילים חריפות. יעל שגב ומיכה ליס הכירו בקיבוץ דגניה. יעל ובנות גרעין נוספות עברו לחצרים כדי לעזור לקיבוץ הצעיר. הקשר בין השניים התהדק, הם כתבו מכתבים וביקרו זה את זה. המכתב הראשון שלהם נכתב בינואר 1956. את המכתב האחרון כתב מיכה בנובמבר 1956 על פתק בנקודת איסוף דרומית לפני יציאתו לקרב. מיכה נהרג במבצע קדש בקרב אבו עגילה. נגה שגב נדיר, בתה של יעל, שמרה כארבעים וחמישה מכתבים מחלופת המכתבים בין השניים.

כתב היד

עמוד 1/4

[עמוד 1]
ערב בהיר ודומם
הרבה שלומות.
כל שבועים ביום חמישי מגיע אלי מכתבך הפעם שמחתי
עליו במיוחד אולי מפני שחלק מהזמן לא היתי בבית והימים נמשכו
יותר מימים רגילים בבית ולכן גם הציפיה היתה גדולה יותר.
איני יודע באיזה מדה הבנים שלכם הם יותר רגישים למצב הבטחון
ממני. כמוהם אצלכם כך אני בבית משמש כאִינְדִיקָטוֹר (מָכְוָן) למצב
המתוח וכל שטות מיד קוראים אותי וגם הפעם לא פסחו עלי אם כי
למשימה לא כל כך קרבית והיא הופעה במצעד שאני בנס הצלחתי
לחמק ממנה ולשים במקומי קצין אחר שמטבע בריתו הוא שואף להראות
את עצמו והפעם זה עזר לי להתחמק מטרח של מצעד ובמקום זה לחזות
במצעד.
בערב החג הוזמנו כל הקצינים העתידים להשתתף במצעד לנשף אצל
עירית חיפה הנשף היה געל נפש מקיף לכבוד חסר טעם לא היה
כלום וכולם ברחו ממנו ככל האפשר יותר מהר. אנחנו מספר קבוצניקים
החלטנו למרות העיפות המרובה לא לחזר לבסיס אלא לראות איך
חוגגים בעיר ויצאנו לרחובות. התמונה היתה די עגומה המונים המונים
הצטופפו ברחובות המרכזיים בהם פשוט לא היתה אפשרות של
[עמוד 2]
מעבר משפחות שלמות חסמו את הרחובות וכולם כאילו חיכו למשהוא
או למישהוא שישמח אותם חפשנו את האנשים השמחים ולא מצאנו אותם
אדם זר שהיה צריך לפי פני האנשים לקבע על מצב רוחם היה
יכול לחשוב שהם באבל שום שמחה או עליזות כלשהיא. פעם
התוכחנו עם מנוח על מהות חגים וצורות עריכת חגים. בין יתר
דבריו שלרב הם יונקים מרוחו השגעונית ישנם כמה דברים של טעם
והוא טען שצורת החגים ההמונית שמנסים ליצר בארץ לא תצלח משום
שמטבע בריתו של חג הוא חיב להתחיל בחוג המשפחה וכששם השמחה
שלמה יוצאים לרחוב וחוגגים שוב ומשמתעיפים לגמרי חוזרים הביתה
לחוג את שמחת החג שוב בחוג המשפחה. הוא טען שכך חוגגים
כל העמים וכך חגגו גם היהודים בחוץ לארץ ורק בארץ מנסים
לשנות מסדר כזה של חג. הפעם נוכחתי שיש מדה של צדק בדבריו
כי לו הקהל היה יוצא מביתו שמח אין שום ספק שהיה ממשיך לשמח
גם ברחוב.
בבית היה כנראה הרבה יותר שמח. כל הדעות ששמעתי צינו בצורה
זו או אחרת שהיה טוב. הזמינו את הפועלים השכירים לחג ורבים
מהם התפלאו מה פתאום הרי השנה אין בחירות קרובות אך הם
שמחו ביחד עם הצבור שלנו שכבר יצר נוסח מסוים לחג העצמאות
וכנראה שנוסח זה ישאר כבר כנהג. פגמה קצת את אוירת
[עמוד 3]
החג תקלה שהתבטאה בכמויות גדולות של סלט כבד בערב החג.
שכנראה חלק ממנו היה מקולקל ורבים רבים קבלו הרעלת קיבה
מלווה בחם ובחולשה שעד היום לא כלם החלימו ממנה, […]
שכבו חולים כ- 30 – 40 איש ומובן שמצב העבודה נעשה קשה ביותר
הליצנים צוחקים ואומרים שהיה זה "מרוץ העצמאות" נוסח דגניה
(הריצות לבית שימוש וחזרה) אבל נפטרנו גם מזה.
בינתיים בוצעה ראורגניזציה רצינית בחדר האוכל החליפו השולחנות
הגדולים המגושמים בשולחנות ל-4 אנשים וערב אחד הוחלפה כל מערכת
כלי האוכל והיום חדר האוכל נראה כמו מסעדה הגונה בעיר האנשים
בינתיים מהללים את השנוי ומתפעלים ממנו. אני שלעצמי עדין בין אלה
הטוענים שהעיקר הוא מה שבתוך הצלחת ולא מה שסביב לה
ביחוד שהסדר החדש מוסיף עבודה וטרחה לעובדי המטבח ואני עכשיו
נותן תורנות ערב במטבח.
כפי שהספקתי להכיר אותך טבעית תגובתך על דברי מספר
מחבריכם בשיחה שערכתם ביניכם לי ברור שאם אני היתי חבר בגרעין
"מעוז הראל" הרי הדברים שנאמרו אצלכם היו ממש דברי נמוס לעומת
הדברים שאני היתי אומר כי אני טוען שלכל אחד צריך לאמר הכל בפניו
בלי סיג וסגנון ובלי משא פנים אך הצרה שלרב האנשים שאליהם
[עמוד 4]
מכוונים הדברים הם בעלי עור של פיל ושום דבר לא עושה עליהם
רשם. הגישה התרבותית כביכול הדורשת לסנן כל דבר דומה לי
טוב למדי מהאספות אצלנו וידוע לי שסגנון יפה מביא בעקבותיו
החלטות מתחמקות מעצם הענין ובלתי ברורות המשאירות פרצות שכל
מי שמעונין מנצל אותן לטובתו מחוץ לזה שומת הלב לסגנון מסיחה
את הדעת מהענין הנדון ולכך הדברים עוברים סביב מבלי לגעת לענין
בסכסוך שהתגלה ביני לבין אברהם בילו שהיה אז מזכיר הקבוצה
באחת האסיפות צעקתי עליו שקרן האספה התפזרה מתוך רגעז עלי ועל
הבטוי בברור שהתקים לאחר מכן שאלתי איך היה עלי לנסח את דברי
ואז אמרו לי שהיתי צריך להגיד לו "אתה לא אומר אמת" והרי
זה למעשה אותו הדבר. איני יודע במי מכם הדברים אמורים
אבל נדמה לי שהוא אצלכם לא האחרון (הלואי אתבדה).
בינתים הולך ומשתלט הקיץ הימים נעשים חמים יותר ויותר ובצהרים
פשוט חם וכשעובדים בשעות החם על הכביש על יד הים יש חשק
לקפץ ולטבול אך כשמתקרבים קרוב מתברר שהמים קרים עדיין לגבי
טֶרְמוֹפִילִים (אוהבי חם) כמוני אף כי יש כבר מתרחצים די רבים.
דומני שכבר הטרחתי אותך למעלה מהרגיל ועלי לסים
שלום
מיכה.

עמוד 2/4
עמוד 3/4
עמוד 4/4

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: מיכה ליס
מיקום: דגניה

מקבל/ת המכתב

שם: יעל שגב
מיקום: קיבוץ חצרים

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/4

[עמוד 1]
ערב בהיר ודומם
הרבה שלומות.
כל שבועים ביום חמישי מגיע אלי מכתבך הפעם שמחתי
עליו במיוחד אולי מפני שחלק מהזמן לא היתי בבית והימים נמשכו
יותר מימים רגילים בבית ולכן גם הציפיה היתה גדולה יותר.
איני יודע באיזה מדה הבנים שלכם הם יותר רגישים למצב הבטחון
ממני. כמוהם אצלכם כך אני בבית משמש כאִינְדִיקָטוֹר (מָכְוָן) למצב
המתוח וכל שטות מיד קוראים אותי וגם הפעם לא פסחו עלי אם כי
למשימה לא כל כך קרבית והיא הופעה במצעד שאני בנס הצלחתי
לחמק ממנה ולשים במקומי קצין אחר שמטבע בריתו הוא שואף להראות
את עצמו והפעם זה עזר לי להתחמק מטרח של מצעד ובמקום זה לחזות
במצעד.
בערב החג הוזמנו כל הקצינים העתידים להשתתף במצעד לנשף אצל
עירית חיפה הנשף היה געל נפש מקיף לכבוד חסר טעם לא היה
כלום וכולם ברחו ממנו ככל האפשר יותר מהר. אנחנו מספר קבוצניקים
החלטנו למרות העיפות המרובה לא לחזר לבסיס אלא לראות איך
חוגגים בעיר ויצאנו לרחובות. התמונה היתה די עגומה המונים המונים
הצטופפו ברחובות המרכזיים בהם פשוט לא היתה אפשרות של
[עמוד 2]
מעבר משפחות שלמות חסמו את הרחובות וכולם כאילו חיכו למשהוא
או למישהוא שישמח אותם חפשנו את האנשים השמחים ולא מצאנו אותם
אדם זר שהיה צריך לפי פני האנשים לקבע על מצב רוחם היה
יכול לחשוב שהם באבל שום שמחה או עליזות כלשהיא. פעם
התוכחנו עם מנוח על מהות חגים וצורות עריכת חגים. בין יתר
דבריו שלרב הם יונקים מרוחו השגעונית ישנם כמה דברים של טעם
והוא טען שצורת החגים ההמונית שמנסים ליצר בארץ לא תצלח משום
שמטבע בריתו של חג הוא חיב להתחיל בחוג המשפחה וכששם השמחה
שלמה יוצאים לרחוב וחוגגים שוב ומשמתעיפים לגמרי חוזרים הביתה
לחוג את שמחת החג שוב בחוג המשפחה. הוא טען שכך חוגגים
כל העמים וכך חגגו גם היהודים בחוץ לארץ ורק בארץ מנסים
לשנות מסדר כזה של חג. הפעם נוכחתי שיש מדה של צדק בדבריו
כי לו הקהל היה יוצא מביתו שמח אין שום ספק שהיה ממשיך לשמח
גם ברחוב.
בבית היה כנראה הרבה יותר שמח. כל הדעות ששמעתי צינו בצורה
זו או אחרת שהיה טוב. הזמינו את הפועלים השכירים לחג ורבים
מהם התפלאו מה פתאום הרי השנה אין בחירות קרובות אך הם
שמחו ביחד עם הצבור שלנו שכבר יצר נוסח מסוים לחג העצמאות
וכנראה שנוסח זה ישאר כבר כנהג. פגמה קצת את אוירת
[עמוד 3]
החג תקלה שהתבטאה בכמויות גדולות של סלט כבד בערב החג.
שכנראה חלק ממנו היה מקולקל ורבים רבים קבלו הרעלת קיבה
מלווה בחם ובחולשה שעד היום לא כלם החלימו ממנה, […]
שכבו חולים כ- 30 – 40 איש ומובן שמצב העבודה נעשה קשה ביותר
הליצנים צוחקים ואומרים שהיה זה "מרוץ העצמאות" נוסח דגניה
(הריצות לבית שימוש וחזרה) אבל נפטרנו גם מזה.
בינתיים בוצעה ראורגניזציה רצינית בחדר האוכל החליפו השולחנות
הגדולים המגושמים בשולחנות ל-4 אנשים וערב אחד הוחלפה כל מערכת
כלי האוכל והיום חדר האוכל נראה כמו מסעדה הגונה בעיר האנשים
בינתיים מהללים את השנוי ומתפעלים ממנו. אני שלעצמי עדין בין אלה
הטוענים שהעיקר הוא מה שבתוך הצלחת ולא מה שסביב לה
ביחוד שהסדר החדש מוסיף עבודה וטרחה לעובדי המטבח ואני עכשיו
נותן תורנות ערב במטבח.
כפי שהספקתי להכיר אותך טבעית תגובתך על דברי מספר
מחבריכם בשיחה שערכתם ביניכם לי ברור שאם אני היתי חבר בגרעין
"מעוז הראל" הרי הדברים שנאמרו אצלכם היו ממש דברי נמוס לעומת
הדברים שאני היתי אומר כי אני טוען שלכל אחד צריך לאמר הכל בפניו
בלי סיג וסגנון ובלי משא פנים אך הצרה שלרב האנשים שאליהם
[עמוד 4]
מכוונים הדברים הם בעלי עור של פיל ושום דבר לא עושה עליהם
רשם. הגישה התרבותית כביכול הדורשת לסנן כל דבר דומה לי
טוב למדי מהאספות אצלנו וידוע לי שסגנון יפה מביא בעקבותיו
החלטות מתחמקות מעצם הענין ובלתי ברורות המשאירות פרצות שכל
מי שמעונין מנצל אותן לטובתו מחוץ לזה שומת הלב לסגנון מסיחה
את הדעת מהענין הנדון ולכך הדברים עוברים סביב מבלי לגעת לענין
בסכסוך שהתגלה ביני לבין אברהם בילו שהיה אז מזכיר הקבוצה
באחת האסיפות צעקתי עליו שקרן האספה התפזרה מתוך רגעז עלי ועל
הבטוי בברור שהתקים לאחר מכן שאלתי איך היה עלי לנסח את דברי
ואז אמרו לי שהיתי צריך להגיד לו "אתה לא אומר אמת" והרי
זה למעשה אותו הדבר. איני יודע במי מכם הדברים אמורים
אבל נדמה לי שהוא אצלכם לא האחרון (הלואי אתבדה).
בינתים הולך ומשתלט הקיץ הימים נעשים חמים יותר ויותר ובצהרים
פשוט חם וכשעובדים בשעות החם על הכביש על יד הים יש חשק
לקפץ ולטבול אך כשמתקרבים קרוב מתברר שהמים קרים עדיין לגבי
טֶרְמוֹפִילִים (אוהבי חם) כמוני אף כי יש כבר מתרחצים די רבים.
דומני שכבר הטרחתי אותך למעלה מהרגיל ועלי לסים
שלום
מיכה.

עמוד 2/4
עמוד 3/4
עמוד 4/4

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: אביב יצחקי
מיקום: סיני
תאריך: 1973-10-18

מקבל/ת המכתב

שם: יעל שגב
מיקום: קיבוץ חצרים

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות