אוֹצָרוֹת
1940 28 בפברואר

מיכל מספר לבתו ולנכדיו שבארה"ב על עבודתו בארץ ועל המשק ומעודד את נכדו ללמוד טכניקה

מיכל פוחצ'בסקי ראשון לציון פורסם על ידי deganit goldblat
גדעון משה

כתב היד

2 דפי המכתב

סיפור רקע

מיכל מצפה למכתבים, הפסיק לעבוד בפרדסים, סובל מהחמסין ובוחן את גידול העיזים במושבה. על כל אלה הוא כותב לאפרת בתו ולילדיה, שנמצאים בארה"ב. את נכדו גדעון הוא מעודד ללמוד במסלול הטכניקה ורואה בו את יורשו בתחום. מכתב זה הוא חלק מאוסף המכתבים של משפחת פוחצ'בסקי. אפרת בן–כהן לבית פוחצ'בסקי וצבי בן–כהן התחתנו בשנת 1923. לזוג נולדו שני ילדים; גדעון משה בשנת 1924 ורות בשנת 1927. בשנת 1939 נסעה המשפחה לארה"ב לבקר קרובי משפחה. בחודש מאי של אותה שנה הצטרפה איטליה לצידה של גרמניה, והמעבר האזרחי לארץ ישראל דרך הים התיכון נסגר. צבי הצליח להגיע ארצה באונייה האחרונה, אך אפרת ושני הילדים נשארו בפילדלפיה ואחר כך בניו יורק. תחילה שהו השלושה אצל קרובי משפחה ובהמשך שכרו חדר בדירה שהייתה משותפת לכמה משפחות. בתקופה זו הצליח צבי להעביר למשפחתו רק סכום כסף מוגבל ואפרת

מיכל מצפה למכתבים, הפסיק לעבוד בפרדסים, סובל מהחמסין ובוחן את גידול העיזים במושבה. על כל אלה הוא כותב לאפרת בתו ולילדיה, שנמצאים בארה"ב. את נכדו גדעון הוא מעודד ללמוד במסלול הטכניקה ורואה בו את יורשו בתחום. מכתב זה הוא חלק מאוסף המכתבים של משפחת פוחצ'בסקי. אפרת בן–כהן לבית פוחצ'בסקי וצבי בן–כהן התחתנו בשנת 1923. לזוג נולדו שני ילדים; גדעון משה בשנת 1924 ורות בשנת 1927. בשנת 1939 נסעה המשפחה לארה"ב לבקר קרובי משפחה. בחודש מאי של אותה שנה הצטרפה איטליה לצידה של גרמניה, והמעבר האזרחי לארץ ישראל דרך הים התיכון נסגר. צבי הצליח להגיע ארצה באונייה האחרונה, אך אפרת ושני הילדים נשארו בפילדלפיה ואחר כך בניו יורק. תחילה שהו השלושה אצל קרובי משפחה ובהמשך שכרו חדר בדירה שהייתה משותפת לכמה משפחות. בתקופה זו הצליח צבי להעביר למשפחתו רק סכום כסף מוגבל ואפרת עבדה באופן לא חוקי כתופרת והרוויחה מעט. לאחר שנתיים הבינו כי המלחמה מתארכת והתירו לפליטים בארה"ב לקבל רישיון עבודה. אפרת החלה לעבוד באופן חוקי והרוויחה יותר, אז יכלו אפרת והילדים לעבור לגור בדירת רכבת. למרות הקשיים הכלכליים הצליחה אפרת ליצור לילדים בית מסודר וחיים יציבים, הם למדו בתיכון ובקיץ היו במחנות קיץ של "הבונים" ואחר כך של "בית"ר". לאחר סיום לימודיו בתיכון התגייס גדעון משה לצבא ארה"ב ובשנת 1944 נהרג בגרמניה, כמעט בן 20 היה בנופלו. בקיץ 1945, לאחר קרוב לשש שנות שהות בארה"ב, חזרו אפרת ובתה ארצה באונייה הראשונה שהסיעה אזרחים לאלכסנדריה, ומשם המשיכו ברכבת לישראל.

כתב היד

עמוד 1/2

[עמוד 1]
ראשון לציון יום ששי י"ט אדר ב" תרנ"ן
ליקירי אפרת גדעון ורותי!
אתמול הופתעתי בקבלי פתאום מכתב מכם אחרי
אשר כבר התיאשתי לגמרי כי ראיתי עד כה אתם
חפצים לפטר אותי בריח של מכתבים שאני מריח ממכתבי
צבי. אבל גם אני עשיתי לכם מדה כנגד מדה וחכיתי
עד בוא הסוף לשתיקתכם. כעת אתן לכם מעט כרוניקה.
תמול בקבלי את המכתב קראתיו בחפזון כי מהרתי אל הלויה
של שמואל אסטשינסקי שסוף סוף באה גאולה למשפחתו, וכאשר
שבתי היה כבר שעה שבע בערב. והיום הייתי עסוק עד
עכשיו צהרים, בביתך משש בבקר עם הלופט של הדירים [דיירים]
שרק הגיע אחרי נדידת שבעה ירחים למחוז חפצו. ולו היה
עוד שנים שלשה חדרים כי אז אולי יספיק להם מקום
לכל כלי הבית שהביאו. לדעתי זה שגעון לסחוב כל זה
ולשלם 45 פונט שכר הובלה, ובעלת הבית עצמה מסתפקת
בעפר לח ליצועה.
ודאי הודיע לך צבי כי אני כבר יושב בית
לא יוצא יותר לכרם או לפרדס וגם שרפתי את הגשר
ומכרתי את האתון הלבן שלי. די לי להטלטל ולראות את
החורבן מסביב, ומסתפק בעבודת בית קלות מעין תרופה
לפזר את המועקה שמצטברת על הלב מקריאת העתון היומי.
כעת אחוה דעתי על דבר גדעון. לו היתה התיעצות
אם לשלוח אותו לאמריקה ללמוד כי אז ודאי התנגדתי.
אבל כעת השאלה לגמרי אחרת. אם באמת מוצא
[עמו 2]
סיפוק נפשי בעבודה התכנית [הטכנית] ויכול להיות שבזה
ימצא את תעודתו בחיים, אז חבל מאד לעזוב את
ההזדמנות. מי יודע אולי הוביל אותך המקרה אל
הדרך הנכונה. בעמדנו כעת בחוג התכניקה [הטכניקה] אמסור לך בקשת
עדה לדאוג להביא בשבילה מכונה קטנה המחדדת סכינים
שאין פה במציאות, ומחירה בערך שני גרושים בסך הכל.
גלגל החוזר בעולם עדה מטפלת כעת בתרנגולות מטילות ורכשה
לה עִזה בֵירוּטית [ביירותית] הנותנת כמעט שמונה-תשע אונקיות חלב ליום
ונוסף לזה רכשה גם עזה רומנית יקרה ע"י התאחדות האכרים
שהביאה איזה מאות עזים, וחלק' [וחולקה] בין החברים. וכנראה שזה
רעיון טוב ומועיל, האוכל עולה בערך שלשים גרוש לחודש,
ואת תנובת החלב של הרומיניות אומדים לכמה רוטלים ליום,
ומענין הדבר שהטעם יותר נעים מחלב פרות, והשומן כפלי כפליים.
לפני איזה רגעים הקריא לפני צבי את מכתבך אפרת
איך את מתאוננת על הקור ואנו כבר היום יום השלישי ששרב
חמסיני, מאלה המוכרים היטב, מתיש את כוחנו ומיבש את
ליח עצמותינו. מה רבה מעשיך ה'. ואויר המושבה משכר
ממש מריח פרחי ההדרים הנמצאים כעת בעצם פריחתם.
האם זה לא נראה לאנשי אמריקא כעין אגדה?
גדעון! השתדל לעבור בתכניקה [בטכניקה] את הסבא, ואני מבטיחך
כי לא אתביש אלא אשמח כי יהיה לי יורש ממלא מקומי
חזק ואמץ. ואַת רותי עלי והצליחי לאשרך ולאושר המשפחה
ותקימי את הממרא "התורה מחזרת על האכסניה של ה".
כחקות אביכם הישיש מיכל.

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: מיכל פוחצ'בסקי
מיקום: ראשון לציון
תאריך: 28.02.1940

מקבל/ת המכתב

שם: אפרת בן–כהן
מיקום: ארה"ב

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/2

[עמוד 1]
ראשון לציון יום ששי י"ט אדר ב" תרנ"ן
ליקירי אפרת גדעון ורותי!
אתמול הופתעתי בקבלי פתאום מכתב מכם אחרי
אשר כבר התיאשתי לגמרי כי ראיתי עד כה אתם
חפצים לפטר אותי בריח של מכתבים שאני מריח ממכתבי
צבי. אבל גם אני עשיתי לכם מדה כנגד מדה וחכיתי
עד בוא הסוף לשתיקתכם. כעת אתן לכם מעט כרוניקה.
תמול בקבלי את המכתב קראתיו בחפזון כי מהרתי אל הלויה
של שמואל אסטשינסקי שסוף סוף באה גאולה למשפחתו, וכאשר
שבתי היה כבר שעה שבע בערב. והיום הייתי עסוק עד
עכשיו צהרים, בביתך משש בבקר עם הלופט של הדירים [דיירים]
שרק הגיע אחרי נדידת שבעה ירחים למחוז חפצו. ולו היה
עוד שנים שלשה חדרים כי אז אולי יספיק להם מקום
לכל כלי הבית שהביאו. לדעתי זה שגעון לסחוב כל זה
ולשלם 45 פונט שכר הובלה, ובעלת הבית עצמה מסתפקת
בעפר לח ליצועה.
ודאי הודיע לך צבי כי אני כבר יושב בית
לא יוצא יותר לכרם או לפרדס וגם שרפתי את הגשר
ומכרתי את האתון הלבן שלי. די לי להטלטל ולראות את
החורבן מסביב, ומסתפק בעבודת בית קלות מעין תרופה
לפזר את המועקה שמצטברת על הלב מקריאת העתון היומי.
כעת אחוה דעתי על דבר גדעון. לו היתה התיעצות
אם לשלוח אותו לאמריקה ללמוד כי אז ודאי התנגדתי.
אבל כעת השאלה לגמרי אחרת. אם באמת מוצא
[עמו 2]
סיפוק נפשי בעבודה התכנית [הטכנית] ויכול להיות שבזה
ימצא את תעודתו בחיים, אז חבל מאד לעזוב את
ההזדמנות. מי יודע אולי הוביל אותך המקרה אל
הדרך הנכונה. בעמדנו כעת בחוג התכניקה [הטכניקה] אמסור לך בקשת
עדה לדאוג להביא בשבילה מכונה קטנה המחדדת סכינים
שאין פה במציאות, ומחירה בערך שני גרושים בסך הכל.
גלגל החוזר בעולם עדה מטפלת כעת בתרנגולות מטילות ורכשה
לה עִזה בֵירוּטית [ביירותית] הנותנת כמעט שמונה-תשע אונקיות חלב ליום
ונוסף לזה רכשה גם עזה רומנית יקרה ע"י התאחדות האכרים
שהביאה איזה מאות עזים, וחלק' [וחולקה] בין החברים. וכנראה שזה
רעיון טוב ומועיל, האוכל עולה בערך שלשים גרוש לחודש,
ואת תנובת החלב של הרומיניות אומדים לכמה רוטלים ליום,
ומענין הדבר שהטעם יותר נעים מחלב פרות, והשומן כפלי כפליים.
לפני איזה רגעים הקריא לפני צבי את מכתבך אפרת
איך את מתאוננת על הקור ואנו כבר היום יום השלישי ששרב
חמסיני, מאלה המוכרים היטב, מתיש את כוחנו ומיבש את
ליח עצמותינו. מה רבה מעשיך ה'. ואויר המושבה משכר
ממש מריח פרחי ההדרים הנמצאים כעת בעצם פריחתם.
האם זה לא נראה לאנשי אמריקא כעין אגדה?
גדעון! השתדל לעבור בתכניקה [בטכניקה] את הסבא, ואני מבטיחך
כי לא אתביש אלא אשמח כי יהיה לי יורש ממלא מקומי
חזק ואמץ. ואַת רותי עלי והצליחי לאשרך ולאושר המשפחה
ותקימי את הממרא "התורה מחזרת על האכסניה של ה".
כחקות אביכם הישיש מיכל.

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: מיכל פוחצ'בסקי
מיקום: ראשון לציון
תאריך: 1939-09-05

מקבל/ת המכתב

שם: אפרת בן–כהן
מיקום: ארה"ב

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות