אוֹצָרוֹת
1926 25 ביוני

מיכל מתאר לאשתו נחמה כיצד הוא מדריך בהצלחה את החקלאים ביישובים השונים

מיכל פוחצ'בסקי בית אלפא פורסם על ידי deganit goldblat
מיכל פוחצ'בסקי בכרם

כתב היד

6 דפי המכתב

סיפור רקע

מיכל שוהה בקיבוץ בית אלפא וכותב לנחמה אשתו. הוא מתאר את העבודה שהוא עושה בהתנדבות בכרמים של היישובים והמושבים באזור. במכתב הוא מסביר מדוע הטמעת דרכי העבודה שלו בקרב החלוצות והחלוצים גורמים לו לסיפוק כה רב ומועילה לבריאותו, ואילו עבודה בכרמים הפרטיים שלו גורמת לו תסכול נפשי ופיזי. נחמה ויחיאל מיכל פוחוצ'ובסקי היו מחלוצי העלייה הראשונה. נחמה פוחצ'בסקי לבית פיינשטיין נולדה בבריסק דליטא (היום ברסט בבלרוס) בשנת 1869. הייתה מחלוצות ראשון לציון, סופרת, אשת ציבור ולוחמת למען זכויות נשים וקבוצות מוחלשות. בעבודתה הציבורית ובחייה הפרטיים עזרה לאנשים רבים. הייתה האישה הראשונה שנבחרה למוסד שלטון עירוני – ועד המושבה של ראשון לציון – בשנת 1919. ביתה היה הבית השני במושבה שדיברו בו עברית בלבד. שלשה ספרים מכתביה יצאו לאור: אוספי הסיפורים "ביהודה החדשה" ו"בכפר ובעבודה", והרומן "במדרון" שיצא לאור עשרות שנים לאחר מותה. יחיאל מיכל שלמה

מיכל שוהה בקיבוץ בית אלפא וכותב לנחמה אשתו. הוא מתאר את העבודה שהוא עושה בהתנדבות בכרמים של היישובים והמושבים באזור. במכתב הוא מסביר מדוע הטמעת דרכי העבודה שלו בקרב החלוצות והחלוצים גורמים לו לסיפוק כה רב ומועילה לבריאותו, ואילו עבודה בכרמים הפרטיים שלו גורמת לו תסכול נפשי ופיזי. נחמה ויחיאל מיכל פוחוצ'ובסקי היו מחלוצי העלייה הראשונה. נחמה פוחצ'בסקי לבית פיינשטיין נולדה בבריסק דליטא (היום ברסט בבלרוס) בשנת 1869. הייתה מחלוצות ראשון לציון, סופרת, אשת ציבור ולוחמת למען זכויות נשים וקבוצות מוחלשות. בעבודתה הציבורית ובחייה הפרטיים עזרה לאנשים רבים. הייתה האישה הראשונה שנבחרה למוסד שלטון עירוני – ועד המושבה של ראשון לציון – בשנת 1919. ביתה היה הבית השני במושבה שדיברו בו עברית בלבד. שלשה ספרים מכתביה יצאו לאור: אוספי הסיפורים "ביהודה החדשה" ו"בכפר ובעבודה", והרומן "במדרון" שיצא לאור עשרות שנים לאחר מותה. יחיאל מיכל שלמה זלמן פוחצ'בסקי נולד גם הוא בבריסק בשנת 1863. עלה ארצה בשנת 1885 ובזמן שהותו בארץ פנה לראש הקהילה היהודית בבריסק בבקשה לשידוך. לאחר התכתבות ביניהם נעתרה נחמה לשידוך, ובשנת 1889 התחתנו, והיא הצטרפה אליו לראשון לציון. מיכל פוחצ'בסקי היה מדריך חקלאי במושבות מטעם הברון רוטשילד. לאחר מכן היה איכר עצמאי בראשון לציון ומדריך חקלאי בהתנדבות. בתחילה הדריך בקיבוץ קריית ענבים, ובהמשך פרסם הודעה ציבורית שבה הוא הציע את שירותיו כמדריך חקלאי חינם לכל דורש. מיכל קיבל תשובה חיובית מכמה מיישובי עמק יזרעאל והכינרת, ובכל יישוב שהה כמה ימים או כמה שבועות. כשנה לאחר פרסום ההודעה הגיע להדריך בבית אלפא. כפי שרואים ממכתב זה הוראת החקלאות הייתה בנפשו של מיכל פוחצ'בסקי. מיכל כתב מאמרי הדרכה התחום הגפן ודפי זיכרונות. כתביו התפרסמו במשך השנים בחלקיות, ובשנת 2013 אוגדו לספר 'מהתם להכא – סיפור חיים של עובד אחד', שיצא בהוצאת יד בן צבי. למיכל ולנחמה נולדו ארבעה ילדים, אך רק שניים מהם שרדו את גיל הינקות – עשהאל פוחצ'בסקי 1893–1970, ואפרת בן-כהן לבית פוחצ'בסקי 1898–1992. בשנת 1923 התחתנה אפרת עם צבי בן-כהן. צבי נולד בעיירה צ'רנוב בפלך חרסון שבאוקראינה בשנת 1889. בשנת 1907 לאחר שהוריהם נפטרו ואחיהם הגדול היגר לקנדה, היגרו צבי ושתי אחיותיו לפילדלפיה שבארה"ב. בשנת 1918 עלה ארצה עם הגדוד העברי. היה סוחר, בנקאי וחקלאי, חבר ומנהל בארגונים חקלאיים ובארגונים של המושבה ראשון לציון. צבי נפטר בשנת 1956.

כתב היד

עמוד 1/6

[עמוד 1]
בית אלפא י"א אייר תרפ"ו
נחמה יקרתי,
בערב שבת אחרי הצהרים עזבתי את
דגניה א אחרי שגמרתי בהצלחה מרובה את
כל העבודה הנחוצה, סיפוח הצעירות לעבודת
הנטיעות עלתה בידי על צד היותר טוב ושמי
מבורך כעת בדגניה לא פחות מקרית ענבים
נפרדתי מהם, זאת אומרת מכל הקבוצה כאח
ממש. הסבה שעזבתי אותם היא המכתבים
שקבלתי מהעמק שמחכים לי מיום ליום.
בימים האחרונים סבבתי שמה בין הקבוצות
השכנות כמו כנרת ודגניה ב. ומה נעים
היה לי שבהרבה מקומות מצאתי כבר פרי
תורתי שהתקבלה מסיורי הראשון, וכעת הבטחה
גמורה שלא ינטו בדרך אשר אני מתוה להם
ימין ושמאל. באתי לפנות ערב לבית אלפא
ערב שבת. השמחה היתה גדולה שמחר שבת
וכלם חפשים מעבודה ויכלו לעשות עמדי טיול
בכרמים. בבקר יצאתי בכנופיה גדולה
[עמוד 2]
2
וכמובן מעורבת חברים וחברות כי החברות
כבר שמעו מה שעשיתי בדגניה. והנה תפשתי
חברה אחת בגנבה שרושמת בפנקסה כל מה
שאני מורה להם, וזה מצא חן בעיני. לכן סדרתי
כבר היום קבוצה מעורבת לקשירת הגפנים
והן מצטינות בעבודתן מהגברים. אני פה
לא אשאר זמן רב מפה אעבור לתל יוסף
ומשם לגבעה ולעין חרוד. מכתבים תכתבי
לעין חרוד, ומשם אקבל לכל נקודה שאמצא
וגם מדגניה ישלחו לי את המכתבים שיתקבלו
שם על שמי לעין חרוד.
המכתב שלך עם הנזיפות על זה שאני
לא מתמסר לכרמי קבלתי בזמנו אך לא
חפצתי לענות לך עד שתתקר רוחי. יש
הרבה מה לענות אך שתיקה יותר יפה.
ובכלל הענין לעמול עד יומי האחרון ועוד
בהיותי נגוע אך ורק בשביל עצמי בעת
שיכולים להנות מתורתי מאות משפחות
היכן ההגיון? מה חסר לי לחם, והאם
אני במצב בריאותי מחויב עוד לעבוד בשביל
בני ובני בני. אני צריך לפי ההגיון למצוא
[עמוד 3]
3
איזה ספוק בחיים בשביל להמשיך את החיים
יש אנשים במצבי שמתמסרים לשכרות, או
למשחק בקוביא ודכ[מ]ותיה, האם לא יותר יפה
שאני מתמסר לדברים מועילים אם לא לי לפחות
לאחרים. ובזה נכללו גם התמסרותי לבניותם
אני מוצא בזה ספוק לשכוח על איזה זמן את
כאבי, ומה שאת חושבת, כי מנוחה ואי
מעשה מקיל עלי את כאבי זה לגמרי לא נכון.
אדרבה בין כה וכה הכאב מציקני אך אם
אני פנוי, מרגיש יותר באפסתי שאני אינולידי.
אך אם אני עושה איזה דבר פרודוקטיבי
יהיה בשביל מי שלא יהיה אני שוכח את [רישי?],
וכפי עניות דעתי אין לך שום רשות לפזר
מלח על פצעי, ולגלות אזני למוסר שאני מזניח
כרמינו, את בעצמך יודעת כמה חביבים עלי
הכרמים, אך אם אי אפשר לי להוציא אל
הפועל כפי הבנתי בכוחי ועצם ידי, ולדרוש
הכל משכירי יום, ושלבי תתפקעת בכל רגע
מעבודתם הפסולה, זה קצור ימי בהחלט, והאם
בזאת אביא תועלת רבה למשפחתי?
הנה המצאתי אופן חדש בסימון. כעת אני
[עמוד 4]
4
נותן שעורים למעשה ומפיץ בכל הארץ את
תורת הסמון. ואם תאמר האם עד כה לא
סימנו ונטעו כרמים בלעדי המצאתי, הנה
כרם שנטעו בבית אלפא השנה ודוקא אנשים
אינטלגנטים מאד, מוכיח עד כמה נחוץ התיקון
הזה שהכנסתי בחיים והכל מודים לי בעד
השעור הזה. למחר הוזמנתי לבית הספר
חצי חקלאי שבבית אלפא, שנמצאים בו כארבעים
ילד, לתת להם את השעור בסימון והיום
סדרו את המכשיר והילדים מחכים בכליון
לרגע שילמדו ממני איזה דבר מועיל. גם
הבטחתי להם ללמדם שעור תכני [טכני] בהרכבות
הלא זה עושר שמור לבעליו שאין אף שודד ערבי
יכול שדוד ממני, ודגניה שרבץ עליה עול
של ארבע מאות עצי זית גרועים שהביאו
אך הפסד, וכעת במשך אי אלה ימים הורכבו
בהם כארבעת אלפים הרכבות ממינים משובחים
הלא זה מצבת אל מות בשבילי. והכרמים
החדשים שנוטעו בכל העמק אשר חותמתי טבועה
עליהם והכל מודים כעת שהשטה שלי הצילה
את המצב, האם כל זה לא נותן סיפוק
[עמוד 5]
לנפש נכאה. כמה שיארך עוד נסיעתי
לא אוכל לדעת. לפי שעה עלי לבקר בארבעה
משקים. כמה ימים זה יקח אי אפשר לדעת.
אחרי זה בדעתי לבקר את גינגר, נהלל, ואולי גם
מושב החסידים, אחרי כן זכרון ובנותיה
ואפשר עוד אי אלה מקומות שאינם כעת
בפרוגרמה. מעשה יפה נודע לי בהיותי בדגניה
[?] שורר בהיותו לרגלי התעמולה בפולניה
התאהב שמה באיזה עלמה והתחתן והביא
אותה לארץ עמדו ושלח אותה לדגניה בבקשה
לקבלה על איזה זמן אך הם סרבו לקבלה מפני
אי מוסריות שבדבר. ומה נשמע עם זמירה?
אומרים שכבר קבלה גט פטורין ממנו.
הספור הזה כל כך הרעישני שלא נתן לי
מנוחה איזה ימים. עלובה כזו גורשה מקינה עם
גוזלה ביחד מסכנה, בודאי לכם הדבר לא
חדש אבל בשבלי זה היה הפתעה נוראה,
מצב בריאותי טוב מאד אל תדאגי לי כלום.
מה נשמע בבית איך מצב של אמא, ומה גדעון
השכחן היש לו עוד צורך בסבא?
שלום לאפרת ולצבי ולכל הילדים. שלכם מיכל
[עמוד 6]
צעיר מדגניה שנסע לפולניה הבטחני
להכנס. האם היה?
בזו הרגע אני נמצא עם משה גלדנברג
ליד שולחן אחד וכותבים לכן בקשני למסור לכם
שלום בשמו.

עמוד 2/6
עמוד 3/6
עמוד 4/6
עמוד 5/6
עמוד 6/6

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: מיכל פוחצ'בסקי
מיקום: בית אלפא
תאריך: 25.06.1926

מקבל/ת המכתב

שם: נחמה פוחצ'בסקי
מיקום: ראשון לציון

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/6

[עמוד 1]
בית אלפא י"א אייר תרפ"ו
נחמה יקרתי,
בערב שבת אחרי הצהרים עזבתי את
דגניה א אחרי שגמרתי בהצלחה מרובה את
כל העבודה הנחוצה, סיפוח הצעירות לעבודת
הנטיעות עלתה בידי על צד היותר טוב ושמי
מבורך כעת בדגניה לא פחות מקרית ענבים
נפרדתי מהם, זאת אומרת מכל הקבוצה כאח
ממש. הסבה שעזבתי אותם היא המכתבים
שקבלתי מהעמק שמחכים לי מיום ליום.
בימים האחרונים סבבתי שמה בין הקבוצות
השכנות כמו כנרת ודגניה ב. ומה נעים
היה לי שבהרבה מקומות מצאתי כבר פרי
תורתי שהתקבלה מסיורי הראשון, וכעת הבטחה
גמורה שלא ינטו בדרך אשר אני מתוה להם
ימין ושמאל. באתי לפנות ערב לבית אלפא
ערב שבת. השמחה היתה גדולה שמחר שבת
וכלם חפשים מעבודה ויכלו לעשות עמדי טיול
בכרמים. בבקר יצאתי בכנופיה גדולה
[עמוד 2]
2
וכמובן מעורבת חברים וחברות כי החברות
כבר שמעו מה שעשיתי בדגניה. והנה תפשתי
חברה אחת בגנבה שרושמת בפנקסה כל מה
שאני מורה להם, וזה מצא חן בעיני. לכן סדרתי
כבר היום קבוצה מעורבת לקשירת הגפנים
והן מצטינות בעבודתן מהגברים. אני פה
לא אשאר זמן רב מפה אעבור לתל יוסף
ומשם לגבעה ולעין חרוד. מכתבים תכתבי
לעין חרוד, ומשם אקבל לכל נקודה שאמצא
וגם מדגניה ישלחו לי את המכתבים שיתקבלו
שם על שמי לעין חרוד.
המכתב שלך עם הנזיפות על זה שאני
לא מתמסר לכרמי קבלתי בזמנו אך לא
חפצתי לענות לך עד שתתקר רוחי. יש
הרבה מה לענות אך שתיקה יותר יפה.
ובכלל הענין לעמול עד יומי האחרון ועוד
בהיותי נגוע אך ורק בשביל עצמי בעת
שיכולים להנות מתורתי מאות משפחות
היכן ההגיון? מה חסר לי לחם, והאם
אני במצב בריאותי מחויב עוד לעבוד בשביל
בני ובני בני. אני צריך לפי ההגיון למצוא
[עמוד 3]
3
איזה ספוק בחיים בשביל להמשיך את החיים
יש אנשים במצבי שמתמסרים לשכרות, או
למשחק בקוביא ודכ[מ]ותיה, האם לא יותר יפה
שאני מתמסר לדברים מועילים אם לא לי לפחות
לאחרים. ובזה נכללו גם התמסרותי לבניותם
אני מוצא בזה ספוק לשכוח על איזה זמן את
כאבי, ומה שאת חושבת, כי מנוחה ואי
מעשה מקיל עלי את כאבי זה לגמרי לא נכון.
אדרבה בין כה וכה הכאב מציקני אך אם
אני פנוי, מרגיש יותר באפסתי שאני אינולידי.
אך אם אני עושה איזה דבר פרודוקטיבי
יהיה בשביל מי שלא יהיה אני שוכח את [רישי?],
וכפי עניות דעתי אין לך שום רשות לפזר
מלח על פצעי, ולגלות אזני למוסר שאני מזניח
כרמינו, את בעצמך יודעת כמה חביבים עלי
הכרמים, אך אם אי אפשר לי להוציא אל
הפועל כפי הבנתי בכוחי ועצם ידי, ולדרוש
הכל משכירי יום, ושלבי תתפקעת בכל רגע
מעבודתם הפסולה, זה קצור ימי בהחלט, והאם
בזאת אביא תועלת רבה למשפחתי?
הנה המצאתי אופן חדש בסימון. כעת אני
[עמוד 4]
4
נותן שעורים למעשה ומפיץ בכל הארץ את
תורת הסמון. ואם תאמר האם עד כה לא
סימנו ונטעו כרמים בלעדי המצאתי, הנה
כרם שנטעו בבית אלפא השנה ודוקא אנשים
אינטלגנטים מאד, מוכיח עד כמה נחוץ התיקון
הזה שהכנסתי בחיים והכל מודים לי בעד
השעור הזה. למחר הוזמנתי לבית הספר
חצי חקלאי שבבית אלפא, שנמצאים בו כארבעים
ילד, לתת להם את השעור בסימון והיום
סדרו את המכשיר והילדים מחכים בכליון
לרגע שילמדו ממני איזה דבר מועיל. גם
הבטחתי להם ללמדם שעור תכני [טכני] בהרכבות
הלא זה עושר שמור לבעליו שאין אף שודד ערבי
יכול שדוד ממני, ודגניה שרבץ עליה עול
של ארבע מאות עצי זית גרועים שהביאו
אך הפסד, וכעת במשך אי אלה ימים הורכבו
בהם כארבעת אלפים הרכבות ממינים משובחים
הלא זה מצבת אל מות בשבילי. והכרמים
החדשים שנוטעו בכל העמק אשר חותמתי טבועה
עליהם והכל מודים כעת שהשטה שלי הצילה
את המצב, האם כל זה לא נותן סיפוק
[עמוד 5]
לנפש נכאה. כמה שיארך עוד נסיעתי
לא אוכל לדעת. לפי שעה עלי לבקר בארבעה
משקים. כמה ימים זה יקח אי אפשר לדעת.
אחרי זה בדעתי לבקר את גינגר, נהלל, ואולי גם
מושב החסידים, אחרי כן זכרון ובנותיה
ואפשר עוד אי אלה מקומות שאינם כעת
בפרוגרמה. מעשה יפה נודע לי בהיותי בדגניה
[?] שורר בהיותו לרגלי התעמולה בפולניה
התאהב שמה באיזה עלמה והתחתן והביא
אותה לארץ עמדו ושלח אותה לדגניה בבקשה
לקבלה על איזה זמן אך הם סרבו לקבלה מפני
אי מוסריות שבדבר. ומה נשמע עם זמירה?
אומרים שכבר קבלה גט פטורין ממנו.
הספור הזה כל כך הרעישני שלא נתן לי
מנוחה איזה ימים. עלובה כזו גורשה מקינה עם
גוזלה ביחד מסכנה, בודאי לכם הדבר לא
חדש אבל בשבלי זה היה הפתעה נוראה,
מצב בריאותי טוב מאד אל תדאגי לי כלום.
מה נשמע בבית איך מצב של אמא, ומה גדעון
השכחן היש לו עוד צורך בסבא?
שלום לאפרת ולצבי ולכל הילדים. שלכם מיכל
[עמוד 6]
צעיר מדגניה שנסע לפולניה הבטחני
להכנס. האם היה?
בזו הרגע אני נמצא עם משה גלדנברג
ליד שולחן אחד וכותבים לכן בקשני למסור לכם
שלום בשמו.

עמוד 2/6
עמוד 3/6
עמוד 4/6
עמוד 5/6
עמוד 6/6

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: מיכל פוחצ'בסקי
מיקום: ראשון לציון
תאריך: 1939-10-01

מקבל/ת המכתב

שם: נחמה פוחצ'בסקי
מיקום: ראשון לציון

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות