אוֹצָרוֹת
1939 20 במאי

מינה שבליטא כותבת לחברתה שבישראל על שיקוליה לעלייה

שאבלי, ליטא פורסם על ידי נוי לאופר ישראלי
הדסה מצד ימין, מינה באמצע. שאבלי ליטא 1932

כתב היד

4 דפי המכתב

סיפור רקע

מינה היא בחורה צעירה החיה בליטא. במכתבה את הדסה חברתה היא משתפת אותה בהתלבטויותיה בנוגע לעלייה לאר. היא תוהה האם עליה להצטרף לעלייה הבלתי לגלית של אחת התנועות היהודיות ומבקשת מהדסה שתבדוק בעבורה את האפשרויות. מתוך המכתב אנו לומדים כי מינה מעודכנת במצב בארץ, באירועי הספר הלבן ובמחאות נגדו של היישוב העברי בארץ. מינה רואה באירועים את האפשרות של ניצחון הטוב על הרע. בסוף המכתב מבקשת מינה מהדסה כי תספר עוד על משפחתה ועל הנעשה בארץ.
הדסה פלניצקי לבית גולדשטיין ומינה היו חברות טובות בשאבלי שבליטא. הדסה עלתה לארץ בשנת 1935, ומינה נשארה בליטא. בין השתיים נשמר קשר מכתבים. מכתב זה הוא אחד המכתבים היחידים שנכתבו בעברית.
לאחר שהדסה נפטרה מצאה המשפחה את המכתבים. המשפחה אינה יודעת מה עלה בגורלה של מינה. סביר להניח כי מינה לא הצליחה להגיע לארץ משום שזמן קצר

מינה היא בחורה צעירה החיה בליטא. במכתבה את הדסה חברתה היא משתפת אותה בהתלבטויותיה בנוגע לעלייה לאר. היא תוהה האם עליה להצטרף לעלייה הבלתי לגלית של אחת התנועות היהודיות ומבקשת מהדסה שתבדוק בעבורה את האפשרויות. מתוך המכתב אנו לומדים כי מינה מעודכנת במצב בארץ, באירועי הספר הלבן ובמחאות נגדו של היישוב העברי בארץ. מינה רואה באירועים את האפשרות של ניצחון הטוב על הרע. בסוף המכתב מבקשת מינה מהדסה כי תספר עוד על משפחתה ועל הנעשה בארץ.
הדסה פלניצקי לבית גולדשטיין ומינה היו חברות טובות בשאבלי שבליטא. הדסה עלתה לארץ בשנת 1935, ומינה נשארה בליטא. בין השתיים נשמר קשר מכתבים. מכתב זה הוא אחד המכתבים היחידים שנכתבו בעברית.
לאחר שהדסה נפטרה מצאה המשפחה את המכתבים. המשפחה אינה יודעת מה עלה בגורלה של מינה. סביר להניח כי מינה לא הצליחה להגיע לארץ משום שזמן קצר לאחר כתיבת המכתב נכבשה ליטא. בין חפציה של הדסה מצאה המשפחה תמונה של החברות הטובות הדסה ומינה משנת 1932. על גב התמונה כתבה הדסה בכתב ידה את שמות הבנות ואת התאריך.
אורית תורן, נכדתה של הדסה, תרמה את המכתב לאוצרות.

ארועי התקופה

1930
1939

כתב היד

עמוד 1/4

[עמוד 1]
20.5.39
שלום רב לך הדסה יקירה!
זאת גלויתך קבלתי ואני מודה לך מאד עבורה. ביחוד
על דברי העדוד שכתבת לי.
סלחי לי מאד על אשר לא עניתי לך תיכף. בזמן
האחרון אני נמצאת במצב רוח משונה מאד ואין
ביכולתי להתרכז כדי לכתב אפילו מכתב הגון.
מכתבי האחרונים הלא הם "נוראים" בתכנם ותודה
לאל שאיני עכשיו תלמידה. בטח הייתי מקבלת עכשיו
שניות עבור עבודות כתב. וממך אבקש לא לנהג בו
בכל חמר [חמרת] הדין. אבל די בזה. אכתב לך קצת את
הסבה לזאת.
כפי שידוע לך זה מכבד עדין לא חדלתי לחשב אודות
עליה לא"י. אבל לפעמים הנני יראה מעצמי שלא אצטרך
רק להסתפק במחשבה זו. עכשיו התחלתי שוב לעורר
את השאלה בבית. וההורים בעצמם כבר נוכחו שצריך
באיזה אפן שהוא לסדר את הדבר. אולם הקושי הוא
בשני דברים: 1) שאין לי הרבה כסף בו שזמין אפשרות. והענין השני
הוא פה החשוב ביותר. אמנם בזמן האחרון מסדרים
החלוצים ומפלגת צ"ס עליות בלתי ליגליות ואולי
[עמוד 2]
אפשר היה להספח לאחת מהן, אולם עדין איני יכולה
להחליט בעצמי אם לעשות את הדבר הזה עו [או] לא?
הייתי רוצה לדעת קודם את דעתך ואת דעת ירחמיאל
בענין זה. היום אכתוב גם לו מכתב בענין זה ואשאל
את דעתו. אמנם במכתבי האחרונים אליו כתבתי לו
שיש ברצוני לעלות לא"י וישתדל לחפש דרך לאפשר
את זה. בקשתי ממנו גם להפגש עם ישראל יודלמן
ולהודע ממנו פרטים איך שסדרו את ענין עלית יוכבד
היא כנראה כבר תעלה בקרוב, חושבני כי בהתחלת
חדש [חודש] יוני. אבל תשובה ממנו עדין לא קבלתי.
יכול מאד להיות שעוררתי את השאלה לא בזמן המתאים.
אבל מה לעשות? אם אני איני יכולה להתאים את
עצמי לזמן אני מוכרחה להתאים את הזמן לעצמי.
מקוה אני שתתעניני בשאלה זו ותכתבי לי תיכף
את דעתך בענין זה ביחוד בענין העליה הבלתי "לֶיגַלִית"
מהנעשה אצלכם ב-18 לח.זה. [לחודש זה] יודעים אנו קצת
מהטלגרמות בעתונים. ומהם אפשר לראות שהיתה
אצלכם הפגנה כבירה מאד, שבה הראה העם העברי
את אי שביעות רצונו מהופעת "הספר הלבן". הנה שוב
אחר שלוש שנות מלחמה בארץ צריך שוב העם העברי
[עמוד 3]
להלחם עבור זכות קיומו בארץ מולדתו מלחמה הנמשכת
זה הרבה שנים. אולם חזקו ואמצו! נקוה שגם אנו
ננצח במלחמה זו, כי הן אומתי צריך היושר
להתגבר על הרשעה, ואולי מלחמה זו תהיה ההתחלה?
אני שמחה מאד שעמוס גודל ומתפתח יפה. נו
כתבי לי בבקשה פרטים יותר מכל הנשמע אצלך.
הן זה זמן רב שלא שמעתי פרטים ממך אודות
חייך את והנעשה בארץ.
אגמר [אגמור] בזה וסלחי לי על מכתבי הגרוע הזה
אולי סימתח אשוב לכתב.
שלום וכל טוב שלך
באהבה וידידות
מינה.
פרישת [דרישת] שלום לבבית לעמוס ואליעזר ויתר המכרים.
הורי, אחי ויתר המכרים דורשים בשלומכם.

עמוד 2/4
עמוד 3/4
עמוד 4/4

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם:
מיקום: שאבלי, ליטא
תאריך: 20.05.1939

מקבל/ת המכתב

שם: הדסה פלניצקי
מיקום: תל אביב, ישראל

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

ארועי התקופה