מכתב אהבה מאת יוסף חיים ברנר לחיה ברוידא

יוסף חיים ברנר ירושלים, ישראל פורסם על ידי יהונתן בנחיון

שיתוף הדפסה

כתב היד

לצפייה במכתב ובתמלול

1 דפי המכתב

סיפור רקע

מכתב מאת הסופר יוסף חיים ברנר (1881-1921) לאהובתו, חיה ברוידא (1887-1977). ברנר מחכה למכתב מחיה, מספר לה על געגועיו אליה ועל רצונו לפגוש אותה.

בשולי המכתב הוא מבקש ממנה עזרה בתרגום של מילה מתוך מחזה שהוא מתרגם באותה תקופה, "האורגים" (Die Weber), דרמה סוציאליסטית מאת המחזאי והסופר הגרמני גרהרט האופטמן, נציג חשוב של זרם הנטורליזם בתיאטרון האירופאי, ושתשלח לו את "Власть тьмы" (תורגם לאנגלית בשם The Power of Darkness) מאת הסופר וההוגה הרוסי לב טולסטוי (שברנר תרגם לעברית כמה מסיפוריו).

תודה למכון גנזים על המכתב.

נושאים:

העלייה השנייה סופרות וסופרים

תגיות:

1913 חיה ברוידא יוסף חיים ברנר מכון גנזים מכתב אהבה קבר רחל

ארועי התקופה
כתב היד
פרטי המכתב
גלריה
מכתבים קשורים

ארועי התקופה

1910

1919

כתב היד

עמוד 1/1

יום ב'

ידידתי,

גם תמול גם היום לא היה מכתב ממך. אילו ידעתי, שזה מפני שאת עסוקה – לא היה לבי מהסס, עכשיו שאני חושב: אולי זה מפני שאת אינך יכולה ללכת לפוסטה – אני מפחד ומנבא לעצמי רעות. מלבד זאת עשיתי ביום הששי העבר, בקבלי את מכתבך האחרון, שטות, ששלחתי לך גלויה. את מכתבך קבלתי לפנות ערב, ולא היתה כבר שהות ללכת לפוסטה, עמדתי וכתבתי את המלים האחדות על רגל אחת, גלויה שנמצאה אצלי ושמתין בארגז ברחוב יפו. אח"כ הצטערתי על ששלחתי גלויה מטעמים מובנים. ביום השבת כתבתי מגילה ארוכה וקרעתיה, כי אחר כך מצאתי שיש בה הרבה הפרזות ולא דברי אמת. גם אתמול כתבתי איזו שורות, אבל היום כבר אין מצב-הרוח לשלחן. גלוי-לב אני שם יותר מדאי.

הרבה אני הוגה בימים האלה בך וביחוסנו, הרבה מאד. אני רוצה לראותך ועורג אליך. אף על פי כן אם תתעצלי לשוב ירושלימה – אל תביאי את הקרבן הזה ושמעי לקול לבך. באמת ובתמים אני אומר זאת ובלי כל "כוונות מיוחדות" (מה שקורין "זיידניע מיסלי").

לבוא ליפו ולנסוע אתך לאיזו מושבה לא אוכל, כי נוכחתי, שכל אשרי בימים האלה הוא רק בזה, שאין לי צורך להפגש עם שום בן אדם. הטעות היתה רק בזה, שחשבתי כי גם לראות אותך לא ארצה, כלומר, אוכל לחיות במנוחה גם בלי זה, והנה…

בודאי את יודעת, כי יסורים נכונו לשנינו בבואך עתה הנה. ריקניות לא תהיה: אכילה ביחד, למוד תנ"ך, קריאה בשופֿמן, טיול לכרם אברהם ולקבר רחל אמנו (אם לא אחלה). ריקניות לא תהיה. אם יהיה בי הכח, כמו בימים האלה, לנשק לך כאשר חפצתי ולשימך כחותם על לבי – ודאי שהריקניות תתמעט עד גבול האפס, ואולם יסורים יהיו. את יודעת, כי יסורים יהיו מצד אופיי הקשה והבלתי-בטוח – ועשי כאשר יורך לבך.

הנני מצרף פה, סוף-סוף, שורות אחדות מן הדברים שכתבתי אתמול לעצמי בנוגע למכתבך האחרון. אם יש גם לך דברים כנגדי – אל תעלימי.

אתמול נגשתי לתרגום "האורגים". איזה מין אֶרג זה Parchent ומה שמו בעברית או ברוסית? אולי תדעי? במִלוֹן אין.

אולי תוכלי להשיג ביפו בשבילי את הדרמה של טולסטוי "Власть тьмы"?

והיי שלום, חיה בתי, וכתבי באפשרות הראשונה שתים-שלש מלים

הנושקך נשיקה ארוכה

י. ח.