אוֹצָרוֹת
1963 01 בדצמבר

מכתב אהבה מיעקב ברמן לורדה נכט, ובו יעקב מתאר בפיוטיות עד כמה הוא נכסף אל ורדה וצמא לאהבתה

יעקב ברמן בסיס תל נוף פורסם על ידי Shira Mayerson
יעקב ברמן וורדה נכט

כתב היד

2 דפי המכתב

סיפור רקע

יעקב ברמן נולד בשנת 1942 בקיבוץ גת, בן בכור לרחל ולמשה ברמן. יעקב גדל בקיבוץ כילד סקרן, שובב, אוהב טבע ובעלי חיים, ספורטאי מצטיין, יצירתי וכריזמטי. הוא התגייס לצבא במסגרת נבחרי הקיבוצים לפיקוד הנח"ל וסיים שם קורס קצינים. כשסיכת המ"מ על דש חולצתו הוא קיבל החלטה להגשים חלום ולהתחיל קורס טייס כאחד הטירונים. במהלך הקורס החלה לפרוח אהבתו לורדה בת קיבוץ גל און, השכן לקיבוץ גת. בשנת 1965 באו השניים בברית הנישואין, ובשנת 1966 נולד אופיר בנם הבכור. את כל שנות אהבתם ליוותה התכתבות ענפה בה שיתפו השניים את רגשותיהם ואת החוויות העוברות עליהם בימים בהם לא יכלו להיות ביחד. הצלילה לתוך מכתביו לורדה והקול העולה מהם חודר ללב ומרעיד את הנפש. דרכם משתקפת דמותו הססגונית, והם מוסיפים רבדים נוספים לפאזל העשיר שהרכיב את אישיותו. היו בו קשיחות ועיקשות, יחד עם רוך ועדנה,

יעקב ברמן נולד בשנת 1942 בקיבוץ גת, בן בכור לרחל ולמשה ברמן. יעקב גדל בקיבוץ כילד סקרן, שובב, אוהב טבע ובעלי חיים, ספורטאי מצטיין, יצירתי וכריזמטי. הוא התגייס לצבא במסגרת נבחרי הקיבוצים לפיקוד הנח"ל וסיים שם קורס קצינים. כשסיכת המ"מ על דש חולצתו הוא קיבל החלטה להגשים חלום ולהתחיל קורס טייס כאחד הטירונים. במהלך הקורס החלה לפרוח אהבתו לורדה בת קיבוץ גל און, השכן לקיבוץ גת. בשנת 1965 באו השניים בברית הנישואין, ובשנת 1966 נולד אופיר בנם הבכור. את כל שנות אהבתם ליוותה התכתבות ענפה בה שיתפו השניים את רגשותיהם ואת החוויות העוברות עליהם בימים בהם לא יכלו להיות ביחד. הצלילה לתוך מכתביו לורדה והקול העולה מהם חודר ללב ומרעיד את הנפש. דרכם משתקפת דמותו הססגונית, והם מוסיפים רבדים נוספים לפאזל העשיר שהרכיב את אישיותו. היו בו קשיחות ועיקשות, יחד עם רוך ועדנה, נחישות וחוזקה מול נפש פיוטית ורגישה. הוא היה נועז ואמיץ, רומנטיקן. יעקב היה מאלה שאינם הולכים בתלם, ולא פעם בחר ללכת נגד הזרם. באוגוסט 1966 והוא בן 24 בלבד, יום לאחר חזרתו מסיור ארוך בחו"ל, יצא יעקב מבסיס חיל האוויר תל נוף לאימון טיסה קשה במיוחד, כאחד מרביעיית מטוסי מיראז'. תוך כדי ביצוע פנייה בגובה נמוך מאוד פגעה כנף מטוסו של יעקב בקרקע, קצה הכנף נשברה והמטוס התרסק. המכתבים שכתב היוו מזכרת יוצאת דופן עבור בנו אופיר, שהיה בן חודשים ספורים כשאיבד את אביו. במכתבים הצליח לחשוף צד מיוחד באישיותו, עושר לשוני, שירת מילים. היכולת שלו להפוך רגשות למילים והכתב המצויר שלו הפכו עבור המשפחה לנכס שלא יסולא בפז. רעייתו, ורדה נכט (ברמן) מסרה את מכתביו למיזם אוצרות.

כתב היד

עמוד 1/2

ורדינקה נהדרת שלי!
נדמה לי שכבר עברו שלושה שבועות מאז כתבתי לך את מכתבי האחרון. כמעט ושכחתי את הטעם המתוק הנותר בלב לאחר שאני מסיים מכתב אליך, אך עתה כאשר השיחות הולכות ומתמלאות, הולכת וכובשת אותי הרגשת חמימות ואושר.
לעיתים אני רוצה שלעולם לא אצטרך לכתוב לך, שאוכל לראותך לעיתים כה קרובות עד שלא ישאר זמן לכתיבה, אך כמובן שזה לא ניתן, ובלית ברירה נותרת לי הכתיבה כדרך יחידה שבה אני יכול להביע לך את אהבתי.
תחילה עולים הזכרונות, אחריהם הגעגועים ורק בסופם המכתב עצמו. אני נכסף אליך ואין גבול לכיסופים אלה, כעת הם עלו על גדותיהם, אינני יכול עוד לעצרם וידי האוחזת בעט רושמת את המיית גליהם: אני דומה לספוג. ספגתי אלי שפע של חויות שכל אחת יפה מחברתה, אך עדין לא רויתי, עדיין אני צמא וכנראה שכך אהיה תמיד. אני צמא לאהבתך וצמאון זה הוא שמעניק לי את הטעם בחיים. אין דבר נפלא יותר מאהבתך! קנית לי בשבוע האחרון עולם שלם, חרטתי אותו עמוק בליבי ואף פעם לא אאבד אותו. אני זוכר איך הזמן החליק מבין האצבעות ואת החרדה מפני הפרידה ההולכת וקרבה. עתה הכל כבר הסתיים ונותרה רק הצפיה לפגישה הבאה. אמש כשהגשת לי את עיניך ברגעי הפרידה נדמה היה לי שהן מלאות ערגה, וכה צר היה לי, עד שדמעות הציפו את עיניי. אכן כה עזים רגשותי כלפיך שלעיתים אני מתקשה לשלוט עליהם.
עד עתה חייתי למחצה. אך עתה מעיין מפרה של אושר שטף אותי והעניק לי את השלמות שבחיים. דומה הייתי לנוצה המתעופפת ברוח, שאין לה כל אחיזה ושליטה על עצמה. יחד אתך אני מרגיש שאני מתאים לחיים ושהם הולמים אותי. מאז שהכרתיך השתנו כל תחושותי. הן נעשו הרבה יותר חריפות וחדות. מצד אחד אני ער יותר מתמיד ואילו מצד שני אני שליו יותר מתמיד. את נוטעת בי אמונה אדירה. האמונה בנצח יחסינו ממש משכרת אותי. אינני מסוגל ורוצה בגללה של אמונה זו להקדיש לנערה אחרת מחשבה כלשהי. סילקתי מתוכי הכל מלבדך.
אני נהנה הנאה עצומה ברגע שאני חש אותך מתרפקת אלי בפינוק וביודעי שאני מחזיק את הנערה המושלמת ביותר והמלוטשת ביותר שחפצתי. כשאני מביט בך נסוך עלי חיוך של ניצחון וגאוה. יחד אתך אני יכול להתמודד עם העולם כולו. אם אהיה טייס, הרי זה בזכותך, ממך אני שואב עידוד ברגעים הקשים ולמענך אני מתעלה מעל המכשולים הצצים לפני.
ורדה הענקת לי עולם שכולו תכלת, ואף ענני הגשם השטים להם עתה ברקיע אין בכוחם להסתיר את עין התכלת. עוררת בי את הערך היקר ביותר שידעתי- את האהבה.
רק עתה אני יודע טעמה של אהבה מהי, וכל זה בזכותך. אני יודע שרק באהבתי הכנה והטהורה אוכל להשיב לך על כל מה שנתת לי ולכך אני חותר. לעיתים נדמה לי שהגעתי כבר לפסגה.
אך שוב ושוב אני מאושר לראות שעדיין הפסגה רחוקה ממני ושלאהבתי אין גבולות. טוב להבחין בהתעצמותה של האהבה ובשלל צבעיה וגווניה. כל יום נולד רגש חדש ועמו גם קשר חדש. עוד נראה, מה ילד המחר?
אני שולח לך את אהבתי ומתפלל לראותך בקרוב
שלך יעקב.

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: יעקב ברמן
מיקום: בסיס תל נוף
תאריך: 01.12.1963

מקבל/ת המכתב

שם: ורדה נכט (ברמן)
מיקום: קיבוץ גל און

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/2

ורדינקה נהדרת שלי!
נדמה לי שכבר עברו שלושה שבועות מאז כתבתי לך את מכתבי האחרון. כמעט ושכחתי את הטעם המתוק הנותר בלב לאחר שאני מסיים מכתב אליך, אך עתה כאשר השיחות הולכות ומתמלאות, הולכת וכובשת אותי הרגשת חמימות ואושר.
לעיתים אני רוצה שלעולם לא אצטרך לכתוב לך, שאוכל לראותך לעיתים כה קרובות עד שלא ישאר זמן לכתיבה, אך כמובן שזה לא ניתן, ובלית ברירה נותרת לי הכתיבה כדרך יחידה שבה אני יכול להביע לך את אהבתי.
תחילה עולים הזכרונות, אחריהם הגעגועים ורק בסופם המכתב עצמו. אני נכסף אליך ואין גבול לכיסופים אלה, כעת הם עלו על גדותיהם, אינני יכול עוד לעצרם וידי האוחזת בעט רושמת את המיית גליהם: אני דומה לספוג. ספגתי אלי שפע של חויות שכל אחת יפה מחברתה, אך עדין לא רויתי, עדיין אני צמא וכנראה שכך אהיה תמיד. אני צמא לאהבתך וצמאון זה הוא שמעניק לי את הטעם בחיים. אין דבר נפלא יותר מאהבתך! קנית לי בשבוע האחרון עולם שלם, חרטתי אותו עמוק בליבי ואף פעם לא אאבד אותו. אני זוכר איך הזמן החליק מבין האצבעות ואת החרדה מפני הפרידה ההולכת וקרבה. עתה הכל כבר הסתיים ונותרה רק הצפיה לפגישה הבאה. אמש כשהגשת לי את עיניך ברגעי הפרידה נדמה היה לי שהן מלאות ערגה, וכה צר היה לי, עד שדמעות הציפו את עיניי. אכן כה עזים רגשותי כלפיך שלעיתים אני מתקשה לשלוט עליהם.
עד עתה חייתי למחצה. אך עתה מעיין מפרה של אושר שטף אותי והעניק לי את השלמות שבחיים. דומה הייתי לנוצה המתעופפת ברוח, שאין לה כל אחיזה ושליטה על עצמה. יחד אתך אני מרגיש שאני מתאים לחיים ושהם הולמים אותי. מאז שהכרתיך השתנו כל תחושותי. הן נעשו הרבה יותר חריפות וחדות. מצד אחד אני ער יותר מתמיד ואילו מצד שני אני שליו יותר מתמיד. את נוטעת בי אמונה אדירה. האמונה בנצח יחסינו ממש משכרת אותי. אינני מסוגל ורוצה בגללה של אמונה זו להקדיש לנערה אחרת מחשבה כלשהי. סילקתי מתוכי הכל מלבדך.
אני נהנה הנאה עצומה ברגע שאני חש אותך מתרפקת אלי בפינוק וביודעי שאני מחזיק את הנערה המושלמת ביותר והמלוטשת ביותר שחפצתי. כשאני מביט בך נסוך עלי חיוך של ניצחון וגאוה. יחד אתך אני יכול להתמודד עם העולם כולו. אם אהיה טייס, הרי זה בזכותך, ממך אני שואב עידוד ברגעים הקשים ולמענך אני מתעלה מעל המכשולים הצצים לפני.
ורדה הענקת לי עולם שכולו תכלת, ואף ענני הגשם השטים להם עתה ברקיע אין בכוחם להסתיר את עין התכלת. עוררת בי את הערך היקר ביותר שידעתי- את האהבה.
רק עתה אני יודע טעמה של אהבה מהי, וכל זה בזכותך. אני יודע שרק באהבתי הכנה והטהורה אוכל להשיב לך על כל מה שנתת לי ולכך אני חותר. לעיתים נדמה לי שהגעתי כבר לפסגה.
אך שוב ושוב אני מאושר לראות שעדיין הפסגה רחוקה ממני ושלאהבתי אין גבולות. טוב להבחין בהתעצמותה של האהבה ובשלל צבעיה וגווניה. כל יום נולד רגש חדש ועמו גם קשר חדש. עוד נראה, מה ילד המחר?
אני שולח לך את אהבתי ומתפלל לראותך בקרוב
שלך יעקב.

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: יעקב ברמן
מיקום: בסיס חצור
תאריך: 1964-06-21

מקבל/ת המכתב

שם: ורדה נכט (ברמן)
מיקום: קיבוץ גל און

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות